[בתמונה: אונס נערה במרוקו כמקרה בוחן. המציג הוא שחקן. התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי RODNAE Productions לאתר fexels]

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

עודכן בתאריך 4 באוגוסט 2022

מרדכי (מוטי) קידר (ראו תמונה משמאל) הוא מזרחן, ד"ר אמריטוס במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.

[מקור תמונתו של ד"ר מרדכי קידר משמאל: פייסבוק. שם הצלם אינו מוזכר]

ב- 11 ביולי 2018, פרסם ד"ר מרדכי קידר הרצאה זו ביוטיוב, תחת הכותרת, "מערכות החוק בעולם הערבי המודרני" (ראו סרטון למטה). ההרצאה ניתנה במסגרת הקורס "אינטלקטואלים ערבים מודרניים" באוניברסיטת בר-אילן (ראו לוגו למעלה); והיא עוסקת בנושא ההתנגשות בין מערכות החוק השונות, המקובלות בעולם הערבי המודרני. 

קריאה וצפיה נעימה!

*  *  *

אונס נערה במרוקו כמקרה בוחן

המקרה המובא כאן הוא של אונס נערה במרוקו, שעורר סערה גדולה מאוד בעולם הערבי. הורי הנפגעת אילצו את הנערה לשאת את הנאנסת למרות רצונה. כתוצאה מכך הנערה התאבדה, ונשאלת פה השאלה, מי אשם בראי מערכת החוק. הסיפור הזה צבר תאוצה תקשורתית, וה- BBC למשל, הקדיש שעות לדיונים, של אנשים מכל קצווי הקשת החברתית, הפוליטית, והאינטלקטואלית המרוקאית.

[בתמונה: האנס לא נענש והנערה התאבדה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RitaE לאתר Pixabay]

הסוגיות הבעייתיות:

• מי אשם בהתאבדות?
• האנס לא נענש.
• הנערה נישאה מתחת לגיל הנישואין החוקי במדינה.
• הקונפליקט שבין ההלכה המוסלמית, חוק המדינה והמנהג השבטי-משפחתי: האינטראקציה שבין שלוש מערכות נורמטיביות שקובעות את גורלן של נשים, שיוצר מצבים בעייתיים מאוד ובכל פעם גוברת מערכת אחרת, בהתאם לנסיבות.

[התמונה מתוך סרטון היו-טיוב: "מערכות החוק בעולם הערבי המודרני - ד"ר מרדכי קידר מהמחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן"]

פרטי האירוע

האירוע התרחש בתחילת 2012 במרוקו. בחורה בת 15 נאנסה על ידי גבר ואיבדה את בתוליה. היא שיתפה את אמה לגבי מה שקרה, האם שיתפה את האב.

במקרים רבים, כשזה לא מתפרסם, לוקחים את הילדה לקליניקה, לאחות או לרופאה, תופרים חזרה, עוברים לסדר היום, לא מגלים לאף אחד, מקווים לטוב; וביום שהיא מתחתנת, מצפים לישועה. משמע, לכך שהגבר לא ירגיש שמדובר ב"איחוי בתולים". במידה וזה כן מתפרסם, מתחיל סיפור ארוך של נקמות, פיצויים מסוגים שונים, והסדרים כאלו ואחרים.

[בתמונה: במידה וזה כן מתפרסם, מתחיל סיפור ארוך של נקמות, פיצויים מסוגים שונים, והסדרים כאלו ואחרים... התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

במקרה שלנו, האם החליטה, שהיא רוצה שהילדה תתחתן עם האנס, כדי שלילדה יהיה בית מסודר ובעל, כי איש לא ירצה להתחתן איתה במצבה הנוכחי. ומתברר, שיש בחוק המרוקאי סעיף שאומר, שאם אנס מתחתן עם הקרבן, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים נגדו, והוא יוצא מזה בשלום.

הילדה לא אהבה את זה, היא תעבה את האנס, אבל לא יכולה הייתה לעשות כלום. אם הייתה בת 25 - עובדת ומתפרנסת - הייתה יכולה, אולי, לומר לאמא "לא". אבל, לא בגיל 15. מה היא יכולה בגיל כזה לעשות כנגד אמא, ששולטת בה בכוח הזרוע? בלית ברירה היא התחתנה.

אבל, שבוע אחרי הנישואין היא קנתה רעל עכברים, שתתה אותו והתאבדה. ומאז, הרוחות רוגשות וכולם שואלים, מי אשם:

• האם האמא, שכפתה עליה נישואין בניגוד לרצונה, עם האיש שאנס אותה?
• האם האבא שהסכים לכך?
• האם הילדה עשתה טעות בהתאבדותה, והייתה צריכה להמשיך לחיות? כי במקרה הזה, אולי זה המוצא היחיד. כי הוא אולי לא צדיק, אבל, הוא לפחות התחתן איתה לעומת אחרים שהיו מתכחשים לזה ובורחים מאחריות.

אגב, על פי ההלכה היהודית, האנס חייב להתחתן עם קרבנו - אם היא חפצה בכך - והוא אינו יכול לגרשה כל החיים...

שלושה 'סוסים' 'מושכים' בעצם את העגלה הזו:

• ה'סוס' האחד הוא 'סוס' ההלכה, השריעה, שבה יש כללים מפורטים מה יש לעזות במקרה כזה.
• 'סוס' שני הוא חוק המדינה. יש פה שתי בעיות בחוק. האחת, שהוא קובע גיל נישואין מינימלי, והבחורה הייתה מתחת לגיל הנישואין המינימלי; והשנייה, העובדה שהאנס יוצא בלי עונש.
• 'הסוס השלישי' קשור למנהג המשפחתי והשבטי, המוסכמות החברתיות במקום שבו קרה האירוע הזה. המוסכמות הללו יכולות להיות מנוגדות לאסלאם ו/או לחוק המדינה.

[בתמונה: שלושה 'סוסים' 'מושכים' בעצם את העגלה הזו... היוצר: עומר רסיסי]

איזו מערכת גוברת? איזו חשובה יותר?

הבעיה היא שאנשים שונים מאמצים לצורך העניין, 'סוסים' שונים:

• הליברל יאמץ את החוק;
• המסורתי הדתי ילך עם השריעה;
• והמסורתי - שמחשיב בעיקר את המשפחה - ילך עם המנהג.

וכיוון שהחברה אינה הומוגנית, הניגודים הללו יכולות להתהוות בתוך משפחות; וזה אחד המאפיינים של המודרנה בעולם הערבי, שהיא נכנסת רק באופן חלקי, ויוצרת שסעים בין אלה שזורמים איתה ואלה שמתנגדים לה.

האינטלקטואלים בעולם הערבי הם שמאמצים את המודרנה, אבל צריכים להתמודד מול מסורתיים דתיים מחד גיסא; ומסורתיים חברתיים מאידך גיסא. הם רק סוס אחד שמושך קדימה, כנגד שני סוסים שמושכים אחורנית. זה הסיפור שקורע, למשל, את מצרים כיום. הם צריכים לנסח חוקה; והשאלה היא, אם החוקה תשקף את הרוב האסלאמי בפרלמנט או לא:

• מצד אחר, אינך יכול להתכחש לרוב;
• מהצד השני, הרבה אינם מוכנים לחיות ב'מדינת שריעה'.

גם בתוך המסגרת הדתית יש במצרים פיצול בין האחים המוסלמים לסלפים. כל אחד מהם רואה באופן שונה את תפקיד השריעה במדינה: האם היא:

• מקור לתחיקה;
• המקור לתחיקה;
• או המקור היחיד לתחיקה.

ובין כל אחת מהאופציות יש הבדל גדול.

הסרטון פה לפניכם:

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.