פתגם עתיק אומר: אם איבדת את הדרך ואינך מבין לאן פניך מועדות, הסתכל כיצד יריביך נערכים מולך ותשכיל! התבוננות על מעשי הפלסטינים בעת האחרונה שופכת אור על מה שנעשה פה מתחת לרדאר של רוב הציבור בישראל: פרויקט המדינה האחת צובר תאוצה...

משך שנים היה לרשות הפלסטינית משפט מנצח: "אם אינכם רוצים, בואו וקחו את המפתחות...". ההבנה שההנהגה הישראלית עברה פאזה בהטמעה שלה את העובדה - ששעון החול להכרזה על המדינה האחת מתקרב, ושאין היא מתרגשת מרעיון קריסת הרשות ואף נערכת לקראתו - גרם לה להחליף דיסקט. נאום אבו מאזן מה-6 בינואר 2016 מלמד שהרשות הדועכת "נשכבת על המפתחות" - המקור הבלתי נדלה של חגיגת הכספים והשחיתות - לבל יחשוב מישהו שניתן להוציאן מידיה... את המילה "מפתחות" הס מלהזכיר. יתרה מכך, הרשות מציבה שוב את חמאס כאויב האולטימטיבי, בתקווה לזכות בנקודות בינלאומיות, שכן, התסריט שאף מדינה מערבית לא תקבל הוא התבססות של גורם רדיקלי בין ישראל לירדן.

התסריט פשוט: הרשות קורסת - לפני הסתלקות אבו מאזן או אחריו - חמאס מרים ראש, ירדן פורצת בזעקות שבר, "הצילו", ואז ישראל מקבלת לגיטימציה בינלאומית למהלך של סיפוח יהודה ושומרון ומתן זכויות אזרח מלאות לכל הפלסטינים שבגבולותיה, החפצים בכך.

דמיוני? לא אם תשאלו את הנהגת המתנחלים, שמהדקת את קשריה עם גורמים פלסטינים מתונים ביהודה ושומרון, שקצו בשחיתות של הרשות, ושמבינים שחמאס איננו אופציה. במזרח התיכון הבוער, אזרחות ישראלית היא מתנה יקרה מפז...

וכמו בכל טרגדיה טובה, אלה שנלחמים שנים בציפייה לשלום הנכסף ודבקים ברעיונות - שהמציאות הגיאופוליטית הפכה ללא רלוונטיים -  נשארים מחוץ לתהליך ומחוץ לעניינים, אינם זוכים להערכה כלל בצד הפלסטיני, וכמו דון קישוט, נלחמים את מלחמות האתמול של מלחמות על גדר ההפרדה, סימון התנחלויות, ויצירת לחצים בינלאומיים שיגרמו לחזון שתי המדינות להתגשם.

-