[בתמונה: שלט זיכרון לזכר ה'יודנאקציון' ברומא - איסוף יהודי רומא לשם גירושם אל מחנה ההשמדה בבירקנאו, שנערך בגטו רומא ב-16 באוקטובר 1943]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

עודכן ב- 17 לאפריל 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

הקהילה היהודית באיטליה הינה בין העתיקות בתפוצות ישראל. דברי ימיה משתרעים על פני יותר מאלפיים שנה, וחצי תריסר תרבויות שעלו וקרסו זו אחר זו. היא נהנתה החל מאמצע המאה ה-18 משוויון זכויות מלא, תוך קבלת חופש פולחן דתי. שוויון זה, פתח בפני היהודים את האפשרות להשתלב במנגנון הציבורי והצבא, מקומות שברך כלל היו סגורים בפניהם. הגדיל לעשות מכולם, לואיגי לוצאטי (1911-1910), שהתמנה מקרב הקהילה היהודית לראש ממשלת איטליה.

מלחמת העולם הראשונה לא פגעה כלל ועיקר במצבם של יהודי איטליה. גם לאחר תפיסת השלטון בידי הפשיסטים ומנהיגם, בניטו מוסוליני, לא חל שינוי דרמטי במצבם. אולם בשנת 1936, נחלשה ההתנגדות האיטלקית, והקיץ הקץ ליחס ההוגן לה זכתה הקהילה היהודית באיטליה. האנטישמיות הרימה את ראשה, ובשנת 1938, חוקקו חוקי גזע מפלים נגד היהודים (חוקים אלה כונו - המניפסט של הגזע האיטלקי).

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]

[בתמונה: הרודן האיטלקי, בניטו מוסוליני. חקקת חוקי גזע מפלים ב- 1938. הצילום: AP]

סיפור המעשה

ב- 8.9.1943, בד בבד עם שחרורה של דרום איטליה בידי בנות הברית, נכבש בידי הגרמנים צפונה של המדינה, אזור בו היו מרוכזים מרבית היהודים. הגרמנים החלו בפעילות ובהכנות לוגיסטיות לביצוע הפתרון הסופי ליהודי איטליה, שהיו באותה עת תחת שלטון גרמני ישיר.

הגרמנים החלו לערוך מצוד נרחב אחרי היהודים, אולם רבים מן היהודים עזבו מבעוד מועד את דירותיהם והסתתרו אצל שכנים איטלקיים. סמוך לעיר טריאסטה הוקם מחנה ריכוז שישמש גם כמחנה השמדה, והמשמעת ותנאי המחייה בו הזכירו את שלטון האימים ששרר במחנות בניהול הגרמנים. מחנה דומה הוקם סמוך לעיר בולציאנו. בנוסף להם, הוקמו מתחמים נוספים שהיוו מקומות ריכוז ומעבר. במקומות אלו, שררו בדרך כלל תנאים יותר טובים משני המחנות האחרים שנזכרו. ככלל, מתוך 44,500 יהודי איטליה קודם השואה, נספו 7,682 איש במהלכה.

האוכלוסייה האיטלקית עזרה ליהודים בצורות שונות. אחד הדמויות הבולטות שעזרו ליהודי איטליה היה פקד גיובאני פאלטוצי (Giovanni Palatucci), שנולד בשנת 1908 בדרום איטליה (ראו התמונה משמאל). הוא החל את שירותו במשטרה האיטלקית לאחר תום חוק לימודיו המשפטיים. תחילה שירת בעיר גנואה ולאחר מכן בעיר פיומה (Fiume) שבצפון ארץ המגף (כיום היא נקראת רייקה (Rijeka), ונמצאת בתחומה של סלובניה הסמוכה.

[בתמונה משמאל: פקד גיובאני פאלטוצי. התמונה היא נחלת הכלל]

בפיומה, שימש פאלטוצי כראש המשרד לזרים. מתוקף תפקידו, הוא נתן לפליטים היהודיים שהגיעו אליו אישורי שהייה, מקומות מסתור ודרכי מחייה ופרנסה.

היות וזרם הפליטים היהודיים הלך וגדל מיום ליום, הוא החל להנפיק ליהודים רישיונות מעבר למקומות אחרים באיטליה, שם לדעתו הם יוכלו לשהות באופן בטוח עד יעבור זעם. רבים מהפליטים היהודיים נשלחו לעיר קמפניה (Capania), היכן שדודו גוזף פאלטוצי שימש כארכיבישוף. דודו המשיך לדאוג לפליטים היהודיים, תוך ניסיון הטמעתם באוכלוסיה האיטלקית המקומית.

לאחר הכיבוש הגרמני בשנת 1943, הפכה פעילותו של פאלטוצי למסוכנת ביותר, היות ואנשי הגסטאפו פקחו עין על כל פעולה חריגה בתחומם. פאלטוצי הבין כי הגרמנים מתכוונים להשמיד את היהודים, ואשר על כן הוא החל בפעולה מהירה כדי להצילם מגורלם המר. הוא הורה לפקידי העירייה בפיומה, שכל מסמך שהם מנפיקים בנושאים אישיים, יש לשלחו אליו לאישור, בעיקר עם נושא המסמכים הוא ממוצא יהודי. תחת מסמכים אלו, הנפיק פאלטוצי מסמכים מזויפים המעלימים את מוצאם של בעליהם. בדרך זו ניצלו חייהם של רבבות יהודים ממוות בטוח.

[בתמונה: פרויקט ההנצחה לפקד גיובאני פאלטוצי. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com. לעוגן ברשת, לחצו כאן]

פאלטוצי לא פעל לבדו, והוא הקים רשת ענפה שכללה שוטרים ואזרחים מן השורה, שיהיו לו לעזר במעשיו. לקראת סוף פעילותו מתאהב פלאטוצי בנערה יהודייה. בלית ברירה, קיבל את הצעת הקונסול השוויצי במקום להבריחה לשוויץ מחשש לחייה. הוא ליווה אותה לגבול שוויץ, ולאחר שהגיעה לחוף מבטחים, חזר לפיומה להמשיך את הצלת חייהם של יהודים.

במהלך חודש ספטמבר 1944, הורה קצין ה- אס אס קטלר (Katler) לעצור את פאלטוצי ולהעמידו לדין בגין הצלת יהודים. עונש המוות שנגזר עליו הומר בהתערבות הקונסול השוויצרי להגליה למחנה דכאו בגרמניה. לאחר ארבעה חודשים במחנה הוא מת במקום מאסרו. ככול הידוע, פאלאטוצי עונה עד מוות ונקבר בקבר אחים ליד המחנה, הידוע בשם גבעת לטנברג.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נחשף הסיפור המלא של פאלאטוצי. לפי הערכה זהירה, הוא הציל את חייהם של למעלה מ- 5,000 יהודים.

העם היהודי לא שכח את פועלו: ובשנת 1953, נקרא רחוב על שמו בעיר רמת גן; ובשנת 1990, לאחר עבודת תחקיר מעמיקה, הוכר גיובאני פאלטוצי כחסיד אומות עולם. חמש שנים לאחר מכן, העניק נשיא איטליה למשפחתו את אות הכבוד הגבוה ביותר הנהוג באיטליה.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• קארפי, ד. שואת יהודי אירופה;רקע – קורות – משמעות, ירושלים, תשל"ג, עמ' 68 – 75
• תיק חסיד אומות עולם, על שם גיובאני פאלאטוצי, יד ושם, 1990
• יחיל, ל. שואת יהודי אירופה 1932 – 1945, כרך ב', הוצאת שוקן, תשמ"ז, עמ' 561 - 566