[הצילום של אהוד ברק זמין לפי תנאי הקדשה עולמית לנחלת הכלל CC0 1.0 של Creative Commons; הצילום של גבי אשכנזי הועלה לויקיפדיה ע"י Cherie A. Thurlby, והוא נחלת הכלל]

החומרים המנוגדים שפורסמה התקשורת בפרשת גבי אשכנזי הם הסבר מצוין לביטול שחשים רוב הישראלים כלפיה. מה לא היה שם... מפוטש (הפיכה) של הצבא כנגד הדרג הפוליטי ועד חוסר אשמה.

כמות האינטרסים בפרשת אשכנזי - שסומן למלכות עוד בהיותו במדים - היא עצומה, וכגודל היצרים כך גם נפח הדיס-אינפורמציה. התקשורת - בבת עינה של הדמוקרטיה וכלב השמירה שלה - הפכה לבמה של לוביסטים ועיתונאי חצר מטעם. אין לה עמוד שדרה אתי, והצדק הוא מטבע עובר לסוחר. היחס הציבורי בהתאם...

גם תגובות הפוליטיקאים לסיומה (הנוכחי) של הפרשה הם הסבר מצוין לסלידה שחשים רוב הישראלים כלפי הפוליטיקאים שלהם. אשכנזי אמור להיות נכס אלקטורלי עבור מפלגת העבודה או עבור יש עתיד. על כן הם מברכים; ולהפך. אם היה אשכנזי מועמד להצטרף לימין, היו אנשי הימין מברכים...

גם התנהגות גורמי החקירה והגורמים המשפטיים השונים בפרשה הם הסבר מצוין לרצון של רוב הישראליים להחזיר לגודלו הטבעי את השד המשפטי, שקם על יוצרו. ראינו עד כמה המחויבות של הגורמים המשפטיים השונים לצדק איננה חד ערכית, עד כמה הם משרתים אינטרסים פוליטיים ולא משפטיים, ועד כמה הייתה ההתנהלות שלהם לאורך הפרשה (כמו במקרים רבים אחרים...) רחוקה מלשדר אמינות.

[צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: יוסי יהושוע - 75 שנה לידיעות אחרונות]

לכן, לא נשאר לנו אלא לרכז את העובדות המהותיות בפרשה זו (ואתם מוזמנים להוסיף אם שכחתי משהו מהותי). משם, איש איש ודעתו האישית הלגיטימית...

להלן העובדות

• איסוף חומר של בעל תפקיד אחד על בעל תפקיד אחד היא תופעה מגעילה, ללא ספק, אבל מתבצעת בכל ארגון, בוודאי על ידי בכירים בארגונים הגדולים וגם במערכת המשפט, בתקשורת ובפוליטיקה. כל העת צוברים חומרים כנגד יריבים פוטנציאליים. בתקופות של מינויים המוציאים הכל החוצה, ועושים גם מעשים, שלכאורה לא ייעשו (כולל מה שמכונה, תפירת תיקים). כך נופלים בכירים רבים קרבן לרצונם ללכת צעד אחד יותר מידי בעיני יריביהם, ותקצר היריעה מלפרטם...
• אהוד ברק הוא איש צבא במהותו. למרות היותו שר ביטחון, ראה עצמו כרמטכ"ל-על ותפקד כרמטכ"ל-על (וכך פעלו גם רוב הגנרלים שהגיעו לתפקיד זה). משמע, התרבות הארגונית והפוליטיקה הארגונית הצבאית הייתה הגורם השליט במערכות היחסים שבנה עם הצבא, כולל מאבק עם הרמטכ"ל על קידום מועמדים מטעמו לתפקידי מפתח.
• אהוד ברק בכיר יותר, מנוסה יותר וגם פיקח יותר מגבי אשכנזי. זה מאפשר לו מרווח תמרון גדול יותר.

המשמעויות שלי (מפה, כל אחד זכאי לדעתו האישית...)

• אלה נורמת השלטון שלנו. הם לא התחילו באשכנזי ובברק, וצדיקים בסיפור הזה אין. בקדנציות אחרות - עם שרים ורמטכ"לים אחרים, או בין הדרג הפוליטי והביצועי במשרדים אחרים - התרחשו דברים מזעזעים, לא פחות.
• המחשבה שהקלטות לשכת שר הביטחון נמחקו בטעות, מעלה בי, משום מה, צחקוק. לטעמי, אם היינו שומעים אותן לא היו בהם דברים נוראיים פחות מבקלטות אשכנזי.

המסקנות שלי

לטעמי (ושוב, כל אחד זכאי לדעתו האישית), מה שראינו - מצד שני המכובדים הללו, אשכנזי וברק - הוא בסך הכל פוליטיקה ארגונית צבאית בתפארתה (או בשיא עליבותה...). אנחנו לא אמריקה. זה כפר קטן, וזו התרבות השלטונית הישראלית, לטוב ולרע. מסריח, אבל זה לפחות הריח שלנו...

חצי נחמה היא, שברוב הזמן, למרות הריח, המשילות בתחום הביטחוני עובדת, בסך הכל, לא רע...

ועוד הערכה אחת

תם ולא נשלם. משפטו של בועז הרפז, אם יתקיים, הולך להיות ההצגה הטובה בעיר ולטרוף את הקלפים שוב ושוב... אל תחמיצו!

ומה עם שינויים ערכיים מתחייבים בתרבותנו השלטונית?

חחח...

העשרה

• בן כספית (2016), חמש שנות עינוי דין: כל פשעו של אשכנזי היה הסיכוי להיות ראש ממשלה, מעריב, 22/1/16.