[בתמונה: ציורי תנ"ך; הנושא: משה שופט את עם ישראל; ציירה: אהובה קליין ©, ציור שמן על בד]

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

יתרו הבא לבקר את משה במדבר סיני , מגלה, כי חתנו עסוק בשיפוט העם מבוקר ועד ערב, לבדו. יתרה מכך. ליד משה לא פועלת מערכת משפט מסודרת, אין בנמצא מוסדות משפטיים, וכל מי שנזקק לסעד משפטי צריך להגיע אישית עד למשה. אין ספק שפני הדברים הללו מהווים פגיעה חמורה בעם ובפרט, ומשרים כאוס משפטי מוחלט. גם אדם מוכשר כמשה, לא יכול לענות על הצורך היורידי של עם שלם, ומכאן הדרך לכאוס חוקתי הינה קצרה מאוד.

יתרו מבחין  בכאוס המשפטי שנוצר, ומתווה לו פתרון שיביא לייצוב המערכת והגעה אל הסדר. בהצעתו  למשה אומר יתרו כי יש לכונן מוסד של היררכיה משפטית, שיהווה  כתובת מרכזית בשפיטת העם. רק באופן שכזה יהיה ניתן לייצב את מערכת המשפט ולהרחיקה מהכאוס.

המקרא מתאר את המצב השיפוטי קודם הצעת יתרו ואת הצעתו  של יתרו באופן הבא:"(שמות, פרק י"ח, פסוקים י"ג – כ"ד)יג וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב.  יד וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶׂה לָעָם; וַיֹּאמֶר, מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם--מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב.  טו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ:  כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.  טז כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְאֶת-תּוֹרֹתָיו.  יז וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו:  לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה.  יח נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ". פסוקים אלה מדגימים באופן בהיר את הכאוס המשפטי ששורר בעטייו של השיפוט היחיד של משה.

לאחר מכן יתרו מציע את הצעתו, הצעה שתוביל את מערכת המשפט מהכאוס אל הסדר:" יט עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת-הַדְּבָרִים, אֶל-הָאֱלֹהִים.  כ וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.  כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  כג אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.  כד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר.  כה וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי-חַיִל מִכָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל-הָעָם--שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כו וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת:  אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם.  כז וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה, אֶת-חֹתְנוֹ; וַיֵּלֶךְ לוֹ, אֶל-אַרְצוֹ".

יתרו בעצתו, התווה את הדרך לבחירת השופטים ובניית המערכת השיפוטית בישראל. הוא היה הראשון, על פי המקרא, שהציע להפריד במידה מסיומת, את הרשות השיפוטית מהרשות המחוקקת, בהציעו למשה: "הֱיֵה אתה לָעָם מול הא-לֹהים" (שמות, פרק י"ח, פסוק י"ט), כלומר יתרו מותיר למשה את התפקיד של המקשר ומביא החוקים מהאל, שעל פיהם תפעל הרשות השופטת. רק בדרך זו תוכל מערכת המשפט המקראית להיות מערכת של סדר מול הכאוס שאפיין אותה קודם לכן.

האם יתרו כיוון לדעתם של מחוקקי יון העתיקה ושל הוגי הדעות מונטסקייה ו- ג'ון לוק? ממש לא. שני הוגי דעות אלה הם המקור המודרני-הדמוקרטי של הרעיון של הפרדת רשויות. הרעיון של הפרדת רשויות קובע לדעתם, כי במדינה דמוקרטית ישנה חלוקה של העוצמה בין שלוש רשויות בלתי תלויות (המחוקקת,המבצעת והשופטת). זאת, על מנת למנוע ריכוז של עוצמה עודפת במקום אחד. כך הרשויות השונות מאזנות זו את זו, ומגבילות זו את זו.

יתרו איננו דמוקרט אבל הוא ביורוקרט במובן הטוב של המילה. במתווה שלו קיימת אמנם הפרדה בין הרשות השיפוטית לרשות המחוקקת, אולם היא נובעת מהכוונה הניהולית של יצירת מדרג ביורוקרטי של שליטה אפקטיבית.  

מקורות

• לוק,ג.  על הממשל המדיני המסכת השנייה, הוצאת מאגנס, 1948.
• לוק, ג. המסכת הראשונה על הממשל המדיני, הוצאת רסלינג, 2008.
• מונטסקייה שארל לואי דה סקונדה, על רוח החוקים , מאגנס, 1998
• רובינשטיין, א.  מדינה, ב, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך א: עקרונות יסוד, פרק 2 - הפרדת רשויות
• שפירא, ע. תורת המשפט , בורסי הוצאה לאור, 2007, עמ' 138-147