[בתמונה: גדר המערכת ליד מעבר קרני; צילום: האתר: EsasCosas, ללא ציון שם הצלם]

[מאמר זה פורסם בידיעות אחרונות ב- 10/2/16, תחת השם 'גדר זה לא הסדר'. הוא מובא כאן באישור מערכת העיתון והמחבר]

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]

את המאמר הזה כתב האלוף גרשון הכהן במענה לקריאתו של יצחק הרצוג לפעולת מנע מקדימה נגד המנהרות. הוא התפרסם בידיעות אחרונות באותו יום שבו פורסמה גם קביעת ראש הממשלה, לפיה מדינת ישראל מתכוונת להציב גדרות על כל גבולותיה: בכוונתי להקיף את המדינה בגדר, כדי להגן על עצמנו... (ראה למטה):

[ישראל היום, 9/2/16]

דומה, שהמאמר מהווה מענה לשניהם, ואני מביא אותו כמות שהוא.

*  *  *

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

למי שמבקש להציג את רעיון ההיפרדות כבשורה אסטרטגית וביטחונית, חייבת להיות תשובה משכנעת, כיצד יוכל בעתיד לתת מענה ביטחוני לאיומים המתהווים מסידור מרחבי, ברעיון ההפרדה המוכר: הם שם, ואנחנו כאן, ובינינו גדר. הרי מה שמאפשר את התפתחות איום המנהרות, הוא התנאים שנוצרו במימוש הגיון ההפרדה המרחבית, ומי שמבקש לשכנע לנקיטת מהלכי היפרדות מחויב להוכיח, שהקמת גדר והפרדה מרחבית, אינן כובלות  את ידי צה"ל מפעולה במרחב שנותר מעבר לגדר. בהיבט זה, קריאתו הביקורתית של ראש האופוזיציה יצחק הרצוג לפעולת מנע מקדימה נגד המנהרות, קשורה בטבורה לשאיפתו להיפרדות מן הפלסטינים, גם ללא הסכם.

על סף היסטריה לאומית בלתי מוצדקת, הדיון הציבורי התמקד בברור השאלה האקטואלית, כיצד נכון לפעול: האם בעצת האקטיביסטים מימין ומשמאל, הדורשים פעולת מנע בהקדם אפשרי; או בעמדת שר הביטחון וראש הממשלה, המכילים הגנתית את האיום, בשיקול דעת מאופק. בשבוע האחרון, חזר והדגיש אלוף (מיל') יום טוב סמיה, שבטרור יש להילחם ברציפות כל ימות השנה, וקבל על כך שתפיסת הביטחון האקטיביסטית של מדינת ישראל, אינה ממומשת עוד כבעבר. להבנתי מצוי כאן דיון עומק עקרוני יותר: מה השתנה, והאם השתנה משהו מהותי במציאות האסטרטגית של מדינת ישראל, שמחולל את השינוי בדפוס התנהלותה התגובתית של ממשלתה.

ובכן, תופעת המלחמה השתנתה לבלי הכר, לא רק באזורינו. המלחמה הופרטה. לא רק תפוצת הנשק יצאה משליטה, נשק בעל כוח הרס ניתן ליצור ביתי, מעבר לכל יכולת פיקוח. כתוצאה מכך, גם פעולת מנע אפקטיבית מחייבת מאמץ רציף ומתמיד, אחרת האיום יתחדש ביתר שאת. בנוסף, כושר גרימת הנזק של כוח בלתי סדור לכוחות צבאיים סדורים, במיוחד בפעולתו מתוך אוכלוסייה, התעצם לכדי יצירת מחיר נפגעים שאף האמריקאים באפגניסטן ובעיראק התקשו לשאת. מי שהיה מפקד כוחות נאט"ו באפגניסטן, לוטננט ג'נרל דניאל בולגר (בתמונה משמאל), כתב בניו-יורק טיימס (10.11.14), בכנות ביקורתית: "כשלנו בהבנת היריב - רשת גרילה משולבת במארג של אוכלוסייה לוחמנית - כשלנו בפירוש ובהתאמת משאבינו המוסדיים לאתגרים, שנבעו מן ההקשר הרלוונטי. כוחנו הצבאי נבנה למערכות קונבנציונליות, מוכוונות הכרעה מהירה, ולא ללוחמה נגד חתרנות בנסיבות זוחלות, של העדר הגדרות מדויקות."

[מקור התמונה משמאל]

עשר שנות היפרדות מרצועת עזה לימדונו את היתרונות המוענקים לאויב בקיומו במרחב מופרד, מוגן על ידי גבול וגדר. לא שלפני כן נהנינו מרגיעה, אלא שכנראה, חיכוך במאבק יומי, המתקיים במרחב היברידי, דוגמת זה המתרחש כיום ביהודה ושומרון, עדיף מבחינת מרחב הפעולה הדינמי שהוא מעניק לצה"ל ולשב"כ, על פני המצב המתהווה בסידור מרחבי בינארי, מופרד על ידי גדר. למדנו היטב עד כמה גדר יכולה להיות מועילה בתנאי שכוחותינו פועלים מידי יום משני עבריה. עד למבצע "עופרת יצוקה", יחידות צה"ל בגבול רצועת עזה, מימשו היטב את פוטנציאל החיכוך המתמיד מעבר לגדר. אלא שבהסכם הפסקת האש בסיום מבצע "עמוד ענן", סוכמו מגבלות לפעולת צה"ל מעבר לגדר. בתנאים אלה, הגדר הפכה למעין 'רוביקון', שחצייתו כרוכה מאליה בהסלמה בלתי נשלטת ובלתי רצויה. אלה התנאים המכוננים לפי שעה את שיקול הדעת המפוכח של שר הביטחון וראוי לנתח אותם, כמלמדים על הצפוי לנו משכפול הגיון ההפרדה למרחבי יהודה ושומרון.

[התמונה המקורית: מתוך אוסף התמונות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל]

בין ראש האופוזיציה לבין ממשלת ישראל, מתקיימת בסוגיה זו מחלוקת בעלת עומק רציני, היכול ללמדנו עד כמה קשה למצוא נוסחה לסידור מרחבי בינארי - "שם וכאן", שגם שומרת על ביטחונה של ישראל, וגם מעניקה לפלסטינים מרחב מופרד מנוכחות ישראלית יומית.

אלה המצדדים בעקביות בכורח ההפרדה, דוגמת גלעד שר, עמי איילון, מדגישים את הכרתם בכורח לאפשר לצה"ל להמשיך לפעול מעבר לגדר גם לאחר הפרדות ביו"ש. אלא שההתנתקות מרצועת עזה כמעבדה, מחייבת ללמוד כיצד פעולה בפאתי בית חנון, כמטחווי קשת מנח"ל עוז, דורשת כיום לא פחות  ממבצע חטיבתי-אוגדתי.

בהיבט זה, חייבים להכיר כי צה"ל הסובל תמידית מחסך כוחות, לא יוכל לקיים ביהודה ושומרון חופש פעולה נדרש, ללא מארג ההתיישבות על מלוא היקפו. מן המחלוקת חסרת ההכרעה בסוגיית המנהרות, ראוי בעיני ללמוד עד כמה, סידור מרחבי היברידי, כמתקיים ביהודה ושומרון, עדיף במצבנו, על סידור מרחבי בינארי.

[לאוסף המאמרים העוסק בגדרות הפרדה ובהשלכותיהן, לחצו כאן]