תקציר: הסיסמה: 'הבא להורגך השכם להורגו' - שכיום, רלוונטית מאי פעם - עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'… האמנם? המאמר מביא זווית הלכתית מעניינת של הביטוי הזה.

[לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

עודכן ב- 22 בינואר 2024

"אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים" (שמות, כב א, פרשת בשלח)

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שני מתוך שניים על הפסוק: "הבא להורגך השכם להורגו". למאמר האחר:

• אבי הראל: "הקם להורגך השכם להורגו".

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על צלפים באתר ייצור ידע. שני האחרים הם:

• עידן ירון: הפעלת כוח קטלני על ידי צלפי משטרה
• אבי ברוכמן: צלפים? שוב?

דבר העורך:

מקור הסיסמה בגמרא [ברכות נ"ח ע"א וסנהדרין ע"ב ע"א], העוסקת בפסוק "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים" (שמות, כב א, פרשת בשלח): "והתורה אמרה הבא להרגך השכם להרגו. היכן אמרה תורה דבר זה? רש"י [ברכות שם] מפרש שהכוונה לדין הבא במחתרת, גנב החותר תחת יסודות הבית במטרה לגנוב ממון, אך כיון שיודע הגנב שבעל הבית ישתדל בכל כחו להציל את ממונו ויעמוד כנגדו, מוכן הגנב להרגו אם יתנגד לו, ולפיכך נחשב הגנב כבא על עסקי נפשות, דהיינו להרוג, וכאן אמרה תורה "הבא להרגך השכם להרגו".

סיסמה זו - שכיום, רלוונטית מאי פעם - עלתה לדיון פומבי בתחילת 2016, בדברי ראש המטה הכללי דאז, גדי אייזנקוט, בפני תלמידים בבת ים, על הוראות הפתיחה באש של צה"ל. אייזנקוט טען כי הוראות הפתיחה באש הקיימות הן ונכונות, והוסיף כי צהל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו'... (קרסנר, 2016).

המאמר הנוכחי מביא זווית הלכתית מעניינת של הביטוי הזה. היא הופיעה בהקדמה שכתב האלוף במיל' גרשון הכהן, לספרו של ירון עידן, מאחורי הכוונת: הצלף הצבאי-עיון רב תחומי (הוצאת מערכות - מודן, 2016, עמ' 14-13).

נשק הצליפה המופעל ממרחק מעניק למשתמשים בו יתרון המטיל עליהם עול מוסרי מיוחד:

בשל הריחוק שהם מקיימים מול אויבם, יקשה על הצלפים לטעון כי פעלו מכורח הגנה עצמית. גם כאשר צלף פועל תחת בקרה פיקודית צמודה, הוא מכוון אל מטרתו ולוחץ על ההדק באופן עצמאי לחלוטין. זוהי אפוא אחריות מוסרית שאינה מנת חלקו של לוחם הרגלים, המסתער בשורות הלוחמים בחזית.

על טבעה של המולת הקרב נתן דעתו הרב שמואל יצחק הילמן (אשר שימש רב ראשי של גלזגו שבסקוטלנד בראשית המאה ה-20, חותנו של הרב הרצוג שהיה רב ראשי למדינת ישראל, סבא רבא של ח"כ יצחק הרצוג),

בספרו אור הישר (ראו תמונת כריכה למטה), בפירושו לפרשת בשלח (כפי שלימדני הרב אמנון שוגרמן ראש ישיבת חיספין) - שבה מתואר מצב בני ישראל בשעה שראו את צבא מצרים נוסע אחריהם - ביקש הרב הילמן לבאר את דבריו של ר' שמעון בר יוחאי בהקשר זה: "טוב שבמצרים הרוג" והדגיש כי הדברים נאמרו בהקשר הייחודי של שעת מלחמה.

בפירושו הוסיף הרב הילמן כי אכן, מצד אחד, "עוון שפיכות דמים חמור כל כך, ומצד אחר נצטווינו גם להגן על קיומנו – כמאמרם (חז"ל): "הבא להורגך השכם להורגו".

על זה האיר לנו התנא ר' שמעון בר יוחאי אור חדש במינו, הנוגע לשעת מלחמה, לספק קיום לשני הצדדים גם יחד, כגון: אם בתוך המלחמה תפגע (תפגוש) במחנה האויב איש אחד ממכיריך שידעתו לכשר וטוב, וירא אלוהים, (מה שאכן קרה ללוחמים יהודים במלחמת העולם הראשונה שהתמודדו עם אויב שבין שורותיו בחזית נמצאו יהודים) ואז ייפול ספק עצום בלבך, שמצד המלחמה אין אתה רשאי להורגו [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן].

ולזה חידש ר' שמעון בר יוחאי שבעת מלחמה, גם אם אדם מנגד נראה תם וישר, מצד רתיחת דם המלחמה יוכל להתהפך לשונא ויהרגך, ולפי זה הדרינן (אנו חוזרים) לכלל – אם בא להורגיך השכם להורגו" (אור הישר, תנ"ך עמ' כ"ו-כ"ז).

ההבנה העמוקה הזאת מתארת היטב את המקום הסוער שבו נמצא לוחם השרוי בהמולת הקרב. מאליה היא מדגישה גם את מקומו האחר של הצלף, שמפאת המרחק ממנו הוא פועל, על כל הכרוך בכך, מסורה בידיו אחריות אישי לכל לחיצה על ההדק. 

זוהי אחריות הדורשת שיקול דעת קפדני ובקרה עצמית, והיא כרוכה גם בסכנת הפגיעה בכוחותינו."

[לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת בשלח';
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), 'פרשת בשלח' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/1/19.
• קרסנר אפרת (2016), הרמטכ"ל אייזנקוט: "הבא להורגך השכם להורגו - סיסמא בלבד", כיפה, 18/2/16.
• אבי הראל (2016), הקם להורגך השקם להורגו, 23/2/16.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.