[בתמונה: דף השער של האתר 'ישראל שלנו', המתאר כיצד סמלת קרן פלדמן השתלטה על מתפרע בירושלים והפכה לכוכבת הרשתות החברתיות... (אוקטובר, 2015)]
[לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]
אחת התופעות יוצאות הדופן בטרור הבודדים הפלסטיני, הוא הבלטת המהפך במעמדן של הנשים במשטרת ישראל. הדומיננטיות של נשים שברה את תקרת הזכוכית האחרונה שעוד עמדה בינן לבין תפקידי השטח במשטרה. זה תהליך שייקח עוד זמן עד שימצא ביטוי מובהק בשדרת הפיקוד העליונה, אולם תהליכים תמיד מתהווים מלמטה, והם כבר התרחשו. עתה, נשאר רק לחכות שהדור הזה יגיע לבשלות פיקודית בכירה...
בינתיים, המהפך הזה טרם ניכר בתמונת הפיקוד הבכיר במשטרת ישראל. כך למשל פרסם יניב קובוביץ בהארץ ב- 4/3/16 מאמר, ובו הלין בצדק, כי בסבב הבכירים האחרון מונתה רק אשה אחת מתוך 37 קצינים. זאת, למרות שכ-30% מ-28 אלף השוטרים בארגון הינן נשים (קובוביץ, 2016).
אין חולק על כך שמינוי נשים לתפקידי פיקוד במשטרה חיוני לשינוי התרבות הארגונית ולשדרוג המערכת. אז למה קידום נשים מתקיים היום רק בשוליים?
מיקוד הבעיה
אי אפשר להתייחס לנושא העסקת נשים במשטרה כמכלול, כיוון שקיימים במשטרת ישראל שלושה סוגי עיסוק שונים: התפקידים המקצועיים, תפקידי משרד ומפקדה, ותפקידי שטח (יחזקאלי, 1998). שלושת סוגי עיסוק אלה נבדלים ביניהם, הן מבחינת הפוטנציאל להעסקת נשים והן מבחינת הכישורים השונים, הנדרשים לגיוס:
- בתחום המקצועי לא קיימת בעיה כלל, וזה התחום שבו קיים השוויון הלכה למעשה. נשים וגברים מגויסים לתפקידים אלו על סמך כישוריהם המקצועיים בלבד - על פי רוב לפי השכלתם האקדמית, או ידע וניסיון נדרשים שרכשו בארגונים אחרים. הם עוסקים במקצועות כגון: רפואה, משפטנות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, חשבונאות, כלכלה, חינוך, ניהול, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסת תעשיה וניהול, קרימינולוגיה ועוד. בתחומים אלו מרוכזות רוב נשות הקריירה במשטרה, שמעדיפות לדלג על המסלול המבצעי, דרכו מתקדמים השוטרים בתפקידי המשטרה הקלאסיים. אלו הם התחומים בו נשים הצליחו להעפיל לדרגות הקצונה הגבוהות ביותר.
על כן, אין פלא שהתפקידים של ראש אמ"ש (בדרגת ניצב); ראש אגף תכנון וארגון; נשיאת בית הדין למשמעת; ראש חטיבת התביעות; והיועצת לענייני נשים ושוויון מגדרי (כולן בדרגת תת-ניצב) מאוישים היום על ידי נשים.
- גם בתפקידי משרד ומפקדה לא קיימת בעיה. מדובר בנשים שעבורן הקריירה שנייה למשפחה, והם מחזיקים בתפקיד במקביל למעורבות רבה בחיי משפחותיהן, מתוך בחירה. תופעה זו קרויה, "חישוב ההמרה של נשים" (יזרעאלי ואח', 1992). נשים מחליפות עיסוקים המבטיחים קידום בקריירה והכנסה גבוהה יותר, או עיסוקים שהיו מאפשרים ניצול מרבי של כישוריהן, בתנאי עבודה המפחיתים ככל האפשר את ההתנגשות בין משרתן לבין תפקידיהן הביתיים. הן מחפשות עבודה, בה ניתן לעבוד גם בלוח זמנים גמיש ומאפשרים לנשים למלא גם את אחריותן בבית (קיימות תיאוריות פמיניסטיות שעצם הבחירה במסלול כזה מהווה סוג של דיכוי וסוציאליזציה שעוברות נשים, אך לא נעסוק בהן במסגרת מאמר זה..
- הבעיה ממוקדת בתחום המבצעי: עד השנים האחרונות ממש, העדיפו נשים שלא לבחור במסלול זה, מסיבותיהן. הבודדות שעשו כן, זכו וזוכות להערכה רבה (בניגוד לתדמית המקובלת של המשטרה), וקידומן למעשה מובטח.
הבולטת מבין הנשים הללו הינה נצ"ם אהובה תומר, מפקדת תחנת חיפה (בתמונה משמאל), שנספתה בעת מילוי תפקידה באסון השריפה בכרמל בשנת 2010. אחרת הייתה היום מן הסתם סגן מפקד מחוז, בדרך להיות מפקדת המחוז הראשונה במשטרת ישראל.
כעת, צומחות, דרך הפיקוד על תחנות - מסלול הליבה במשטרת ישראל - בדרך אל הבכירות, מספר קצינות, שהבכירה ביניהן היא ניצב משנה סיגל בר צבי, לשעבר מפקדת מרחב נתב"ג (בתמונה למטה), שתזכה לבטח לקידום במסלול הליבה עם תום שנת לימודיה במכללה לביטחון לאומי של צה"ל בקיץ.
התהליך כבר הבשיל ושעון החול עובד. נשאר רק שהדור החדש הזה של מפקדות שטח יבשיל ויגיע לבכירות.
ומה קורה בצה"ל ובחו"ל?
המציאות משתנה באופן דרמטי בתחום זה - לא רק במשטרת ישראל. גם בצה"ל נכנסות נשים בהדרגה לתפקידי לחימה, והצבא רוכש ניסיון גובר בתחום זה.
במדינות המערב, התופעה של מפקדות בארגונים צבאיים היא תופעה שכיחה, וקיימות גם מפכ"ליות רבות. בתחום הצבא, הכריז שר ההגנה האמריקני אשטון קרטר בדצמבר 2015 (למרות התנגדות חיל הנחתים שטוען שמניסיונו, שירות מעורב פוגם באפקטיביות היחידות), על שוויון בהעסקת נשים בצבא. המשמעות היא, שיפתח למעשה 220 אלף משרות שהיו סגורות עד כה בפני נשים, בהן תפקידי לחימה בחזית (אי-פי, 2015).
לסיכום
קצת סבלנות. לפי קצב הצמיחה של נשים בתפקידי הפיקוד במשטרת ישראל, תתחלנה נשים תוך כחצי עשור להיות מועמדות ריאליות למפכ"לות, ותוך מכסימום עשור, נזכה לראות סוף סוף מפכ"לית אשה, ומה שחשוב יותר, תשתית גדלה והולכת של נשים שתבחרנה בקריירה המבוססת על תפקידי ליבה בשטח.
[לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- לראשונה, רכזת מודיעין:
- נשים מתקדמות לתפקידי מפתח במשטרה הצבאית:
- יניב קובוביץ (2016), 37 מינויים, אשה אחת, הארץ, 4/3/16.
- יחזקאלי פנחס, אורית שלו (1993), נשים במשטרה, משאבי אנוש, ירחון מס' 72, דצמ', עמ' 24-22.
- יחזקאלי פנחס (2015), נשים בסבך התרבות המשטרתית, 26/12/15.
- יחזקאלי פנחס (1998), גיוס והעסקת נשים במשטרת ישראל – דעות קדומות או בעיות אובייקטיביות, 1/11/98.
- יהונתן ליס (2010), נשים במשטרה: אמיצות, ראויות, אך לא בפסגה, הארץ, 7/12/2010.
- יזרעאלי דפנה, פרידמן אריאלה, שריפט רות, נשים במילכוד - על מצב האישה בישראל, קו-אדום - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
- יחזקאלי פנחס (1999), נושא לימוד: נשים במשטרה, 5/12/99.
- אי-פי (2015), היסטוריה בארצות הברית: נשים יוכלו לשרת בכל התפקידים בצבא, חדשות וואלה, 3/12/15.
- יחזקאלי פנחס (2015), נשים בסבך התרבות המשטרתית, 26/12/15.
איזה כישורים נחוצים למפכ"לית שאשה לא נמצאה עד כה כמינוי ראוי?
לעשות מספר תפקידי מפתח בדרך שבלעדיהן אי אפשר: מפקדת תחנה, מפקדת מרחב, מפקדת מחוז, ראש אגף במטה הארצי. תפקידי שטח דורשים עבודה 365 יום בשנה, יום ולילה. עד השנים האחרונות, נשים העדיפו במובהק להתקדם רק בתפקידי מטה, שבהם השעות נורמליות יותר…
ד"ר אבי ברוכמן:
הייתי רוצה לראות נשים בתפקידי ליבה, בארצות הברית משרתות עשרות נשים בתפקידי מפכ"ל…
מיה ויינשטיין:
הייתי רוצה לפגוש במשטרה נשים ישרות. לא גיבורות, פשוט ישרות.
ד"ר אבי ברוכמן:
יש שוטרות וקצינות זוטרות מצוינות..חלקם פגשתי באקדמיה..לפתח ולקדם….בתפקידי ליבה…
מיה ויינשטיין:
איזו אקדמיה? מכללת ספיר? כשהן יוצאות מפלנטה המשטרה הן מתנהגות אחרת. ברומא התנהג כרומאי. לא פגשתי מצויינות.
פנינה פס:
אולי הן נתונות תחת איומי טרור מתמידים? פגיעה מינית יכולה לכרום, וגורמת, למצב של פוסט טראומה.
סביר להניח שגם עצם החשש להפגע, שכנראה שורר באירגון הזה בכמויות לא מבוטלות – משבש את התיפקוד של רבות
פנינה פס:
מה קורה בשוק האזרחי? כמה מנכליות או דירקטוריות יש בהשוואה לעמיתיהן ממין זכר? מה אחוז חברות הכנסת – ולכמה מהן יש באמ תתפקיד שהוא לא רק יצוגי?
מיה ויינשטיין:
השאלה כאן לא של כמות. הגברים מובילים. השאלה כאן היא של איכות. פגשתי בארגונים עסקיים נשים חכמות, כריזמטיות שהצליחו להוביל תהליכי שינוי ולא שימשו כעלה תאנה.
ד"ר אבי ברוכמן:
מיה יקירתי..באם רוצים שינוי צריך להתחיל מלמטה..קצינות יח"ס..ראשות משרדי סיור..מפקדות תחנות משטרה…זאת צריכה להיות החלטה ארגונית..
מיה ויינשטיין:
בכל ארגון נמצאים יותר גברים מנשים בעמדות מפתח. אבל במשטרה, זה באמת בזבוז משאבים בעיקר כספיים, של המדינה. שתישארנה סנ"צ, גם זה הרבה יותר מידי.
קפטן זיו שגיב:
מפרגן לעינת גיל צוברי, אבל למה לא להשוות לארגונים סמי צבאיים אחרים? כמה נשים בתפקידי מפתח בשב"ס? בכב"א? בצה"ל? השוק האזרחי לא דומה בכלל לדרישות בארגונים מסוג המשטרה. זו הסיבה ולא אחרת. פגשתי ועדיין פוגש בארגון נשים ראויות אך הן עושות את החשבון שלהן…
ד"ר אבי ברוכמן
זיו בשבס יש נציבה…
מיה ויינשטיין:
נו אז מה?! לא מכירה, אבל, איזה קול היא מביאה? מה היא אומרת בספ"כ (או איך שזה לא מכונה שם)? למי היא מחוייבת? לאמת? למציאות ארגונית טובה יותר? לקידום שלה? מה היא מביאה איתה?!
ד"ר אבי ברוכמן:
מיה יקירתי אשה מוכשרת ש"גדלה" בארגון..מבחן התוצאה עליה…
מיה ויינשטיין:
לבטח לא פגשתי את כולן. אבל, נפגשתי עם תרבות ארגונית ועם לא מעט נשים. הצילו.
מיה וינשטיין:
אני אשמח לספק את ההסבר שלי. אני לא פגשתי אישה במ"י שהיתה לה עמדה עצמאית והיא העזה להגיד אותה בקול רם, חד וברור.פגשתי נשים אופורטוניסטיות במקרה הטוב. אז , אין צורך באפליה מתקנת. צודק המפכ"ל.
פנינה פס:
משונה בעיני שתמיד רוצים שנשים תתקדמנה דוקא דרך סוג פעולות שגברים יש בהן עדיפות מולדת כנראה. זאת גם דרך מצויינת להשאיר אותן בעמדת נכשל תמידית.
כשתראה לנו נשים שהתקדמו דוקא בעמדות אירגוניות שדורשות פחות כח פיזי ויותר כח מח ואולי גם יכולת ביחסי אנוש שאינה מוגבלת להפעלת כח פיזי אלים – אז אראה בזה סכוי של קידום נשים.
מישאל עידן את טועה ובגדול,מזה שנים יש היפוך בתודעה אצל נשים חלקן לא מוותרות ומבצעות אימונים תרגילים פעילויות שפעם נחשבו "גבריים" בלבד ,זהו השיוויון.תפקידי השטח במשטרה מחייבים "השקעה" גם בשעות.במגזרים אחרים רואים זאת בברור.רופאות ואחיות בבתי החולים עובדות משמרות סביב השעון,חלקן של הרופאות עובדות 24 שעות סביב השעון,במה הן שונות מקצינות משטרה (או שוטרות בכלל) ? בפיגועים האחרונים בירושלים אנחנו רואים ששוטרות מבצעות תפקידי גברים,הן נהרגות,נפצעות כמו כל לוחם אחר ! מכאן המסקנה שלנשים אין בעיה לעשות תפקידים הדורש "כח פיזי",הן לא הולכות לתחרות מר ישראל או תחרות הרמת משקולות,המאמץ הפיזי מסתכם במעצרים וגם אז הן לא לבד או במרדף אחר מתפרעים וגנבים.
מישאל עידן:
מעט היסטוריה – "המהפך הנשי" החל בשנת 1975, זו היתה השנה הראשונה שנשים נשלחו לקורס קצינים יעודי ! עד אז הנשים עברו קורס קצינים מנהלי,הרבה לפני אהובה תומר ז"ל היו נשים שמונו "לתפקידי גברים" ,הייתה אסתי (שבעוונותי שכחתי את שם משפחתה) שהיתה רמ"ס ,הקצינה אורלי לוי – הייתה מת"ח (עפולה אם איני טועה). מבחנן האמיתי של הנשים יהיה היכולת לעמוד בלחצים לאורך שעות ימים חודשים גם אם לעיתים על חשבון השהיה בבית.
ד"ר אבי ברוכמן:
מישאל, בשנת 1976 היו במשטרת ישראל 10% נשים כיום 30%.
מפקדת תחנת המשטרה הראשונה היתה שולמית כורם במגדל העמק.שתי הקצינות שפיני מזכיר אהובה תומר ז"ל מפקדת תחנת חיפה וסיגל מפקדת תחנת פתח תקוה., ומפקדת מרחב נתבג. שתי קצינות כיהנו כמפקדות יחא"ה זיוה אגמי ומירי גולן. שאר הקצינות שהגיעו גם לדרגת ניצב לא שירתו בתפקידי ליבה.
גם מנהלות בכירות, מנכליות בחברות פרטיות וציבוריות מבצעות את תפקידם המקצועי בצורה מיטבית, עם כל הלחצים כהגדרתך.למשל, מנכליות בנקים.
זה אפשרי , תלוי בארגון, וכמובן במוטיבציה של הקצינות…
ד"ר אבי ברוכמן:
אכן הגיע העת לשבץ שוטרות וקצינות משטרה בתפקידי ליבה.יש בארגון שוטרות וקצינות צעירות באיכות גבוהה. המהלך צריך להיות מכוון מפיקוד המשטרה ולהתחיל מלמטה למעלה. מינוי קצינות יחדת סיור בתחנות ומרחבים, ראשי משרדי סיור, ומפקדות תחנות משטרה.
במשטרות בארצות הברית משרתות ושירתו נשים רבות בתפקיד הרם של מפכ"ל,כמו גם במשטרות באירופה…זה נכון ואפשרי גם אצלנו..אתגר לפיקוד המשטרה !!!