[בתמונה: המפכ"ל רוני אלשיך. התמונה היא צילום מסך]
מה אמור לעשות קברניט שקיבל ארגון שהידרדר לכאוס? לייצב אותו כמובן; כיצד אמור קברניט ל'תקן' ארגון 'מקולקל', שהבעיה מס' אחת שלו היא תרבותו הארגונית? להחליש את הכוח המניע שלה - הפוליטיקה הארגונית. על כן, צודק המפקח הכללי של המשטרה, רוני אלשייך, בהחלטתו שלא להתייחס יותר למכתבים אנונימיים המיועדים לסכל מינויים והחלטות ארגוניות אחרות... אבל...
צודק? בהחלט. האם זו החלטה מעשית? לדעתי לא...
נתחיל מההתחלה: מפכ"ל המשטרה, רב ניצב רוני אלשיך, יצא נגד תופעת התלונות האנונימיות במשטרה. בעיתוי מוזר משהו - בכנס לרגל יום האשה, ומיד לאחר נאומה של תת-ניצב יעל אידלמן, היועצת שלו לענייני נשים, שהתמקדה בדבריה במעמד האשה בארגון, וטענה כי תלונות אנונימיות הן אחד הכלים הבסיסיים בחקירות - אמר המפכ"ל: המכתבים האנונימיים הפכו לתרבות של חיסול חשבונות במשטרה ולכן מעתה, המשטרה לא תטפל עוד במכתבים אנונימיים שמעלים חשד לעבירות שביצעו שוטרים... בארגון שבו חלה חובת דיווח על שוטרים, אין שום צורך במכתבים אנונימיים (קובוביץ, 2016).
מהו מכתב אנונימי?
מכתב אנונימי הוא מכתב שנשלח לאדם ו/או לגורם בארגון בעילום שם - עם מסר הנתפס כחשוב על ידי השולח - במטרה לסכל מינוי ו/או לערער את מעמדו של אדם אחר במערכת. העברת המסר מתאפיינת במרכיב ייחודי ובולט, שבו אין זהות לכותב, ואין לו אחריות על תכני המכתב.
לדוגמה: מכתב שנשלח בדואר האלקטרוני למבקר פנים באחת החברות ואשר מגולל מסכת קשה של הטרדה מינית כלפי עובדת בחברה. הכותב/ת האלמוני מצביע באופן ישיר ומטיל אשם על עובד אחר בחברה. תוכנו של המכתב אינו מאפשר להתעלם ממנו ויוצר בעיה למקבל ההחלטה, האם מה שנכתב מבוסס על אמת או שמא מדובר בהשמצה ובחיסול חשבונות? בהיעדר כתובת השולח או פרטים אישיים עליו ,אין למי לפנות ואין דרך לברר את מהות העניין. האלמוני הצליח לתפוס את הקשב של מקבל ההחלטה והאופציה היחידה שנשארה היא, לפנות למואשם ולנסות לקבל ממנו את הפתרון.
מטרת השולח כפולה: להגן על עצמו מפני חשיפה; ולזרוע את זרעי אי הוודאות. באופן זה הוא מרוויח פעמיים: נשאר סמוי, אך מצליח ליצור קשב אצל מקבלי ההחלטות, ולשבש החלטות ארגוניות בנוגע לנשוא המכתב.
מכתבים אנונימיים הם שיטה עתיקת יומין, אולם בעידן התקשורת הפתוחה והרשתות החברתיות התרחבו האפשרויות העומדות בפני הכותב אפילו יותר: מעולם לא הייתה נגישות כה רבה לתקשורת מסוגים רבים ומגוונים כמו שיש היום. כל אדם באשר הוא יכול לשלוח כל מסר שיחפוץ - קצר או ארוך, חיובי או שלילי, שקרי או אמתי, חלקי או מלא - בכל דרך שיחפוץ: להעביר מסר, לשלוח מכתב פיזי, מכתב בפקס, בדואר אלקטרוני ,בתוך כל אותן רשתות חברתיות שונות ובפורומים הרבים. כל זאת, תוך אלמוניות יחסית גבוהה, ולעתים אף מוחלטת (בנגגדי, 2008).
על מידת האפקטיביות של כלי זה יעיד הריבוי העצום של מכתבים אנונימיים מסוגים שונים אשר מופצים בכלי התקשורת.
מחד גיסא, שימשו מכתבים אנונימיים, מאז ומתמיד, כזרז לחקירות ולחשיפת שחיתויות והתנהגויות בעייתיות בארגונים. אבל מאידך גיסא, בהיעדר ידע מקדים - מיהו השולח - נשמטת הקרקע מתחת לאפשרות הסינון, ונוצר מצב של חוסר וודאות המקשה על נקיטת עמדה.
למה המפכ"ל צודק?
כל מי שמכיר את פרשות ההטרדות המיניות במשטרה, יודע שברוב המקרים, לא היה מדובר בניצול חד כיווני של בעל מרות אלא הסכמי תועלת הדדיים מחד גיסא, וקשר אמיץ ויצרי שנוצר בסערת "המלחמות הארגוניות" מאידך גיסא. זו התרבות המשטרתית!
פעמים רבות, מקור התלונה לא היה האשה הנפגעת, והגורם המחולל את הפרשה קשור לפוליטיקה הארגונית המשטרתית, שהיא עזה, יצרית וחסרת עכבות! המקרה הבולט ביותר היה פרשת רוני ריטמן: 'מלחמת עולם' בין ראש יחידה לסגנו, כשגורמים חיצוניים בוחשים בה, על מנת למנוע קידום של אחד שאיננו 'משלנו' לתפקיד מפתח. אלשייך גילה אומץ וכוח עמידה מול התקשורת ומול האליטה השלטת במשרד המשפטים, כשהחליט להחזיר את ריטמן לתפקידו: "אני לא צריך להקריב אותו למולך" אמר לו, בהתעלמו מהתרעומת של מח"ש ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין, שם סברו כי ריטמן לא יוכל עוד לכהן בתפקיד והמליצו להעבירו לתפקיד מחוץ לאגף החקירות (מעניין למה, ודי לחכימא ברמיזה...).
אז אם הוא צודק, למה לא יצליח לו?
משני טעמים עיקריים:
- יותר מידי גורמים מרוויחים מהתופעה, כדי שתיעלם. על כן, מיהרו ארגוני הנשים להקים קול זעקה וסיפרו כי השוטרות המופתעות מיהרו לפנות אליהם, כדי לראות איך אפשר למנוע מהמפכ"ל את שינוי המדיניות... (את הלובי הנשי איש עוד לא ניצח...). גם מח"ש הצטרפה למוחים, והזדרזה לציין שמבחינתה לא השתנה דבר, והמכתבים בהחלט יטופלו! (קובוביץ, 2016). מה הפלא? המכתבים הללו מעצימים אותם, כמו גם את הכותבים האנונימיים שלהם. בעובדה,
- בעולם של תקשורת פתוחה, אי אפשר לעצור תופעות שיש להן פוטנציאל ודאי להפוך ויראליות!
כדאי להתבונן בניסיון המצרפי של ארגונים בבלימת התופעה:
ארגונים רבים מהם משקיעים מאמץ ומשאבים רבים בחשיפת הכותבים ובניסיונות לעצור את התופעה (בנגגדי, 2008), אך ללא הועיל: המכתבים האנונימיים מצליחים לשבש את תהליכי קבלת ההחלטות בארגונים רבים, ומקבלי ההחלטות עומדים לעתים חסרי אונים מול תופעה זו: כך קורה כל העת במערכת בתי המשפט, לפני קידום של שופטים ומינוי חדשים...; כך קרה בשירות בתי הסוהר במאבק על מינוי הנציב הקודם (פרשת אלי גביזון); וכך קורה בארגונים רבים ומגוונים אחרים. במקרים רבים מתברר בסופו של יום, כי אין בתלונה ממש, אבל המהומה נוצרה, המינוי סוכל והנפגע יישא תמיד על גבו את החשד שדבק בו....
אז עמדתו של המפכ"ל - כמו גם עמידתו בפני לחצים חיצוניים - מעוררת הערכה, אבל, איזה סיכוי יש למפכ"ל להצליח, היכן שכולם נכשלים?
לסיכום, חכם אינו נכנס לבורות שפיקח נדרש לצאת מהם...
[הכרזה: ייצור ידע]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), מכתב אנונימי, 14/4/14.
- יניב קובוביץ (2008), אלשיך: תלונות אנונימיות על הטרדות לא יטופלו עוד; מח"ש: נטפל בכל תלונה, הארץ, 13/3/16.
- פנחס יחזקאלי (2015), אוי, הפוליטיקה הארגונית הכחולה, 25/11/15.
- פנחס יחזקאלי (2015), הפוליטיקה הארגונית והשלכותיה, 29/11/15.
- פנחס יחזקאלי (2016), 'כנופיית שלטון החוק', 26/2/16.
ליאת נידם:
ליאת נידם אני מסכימה לגמרי עם החלטת המפכ"ל . איך תשכנעו קורבן עבירה להתלונן ולשים מבטחו במשטרה אם בארגון עצמו חוששים להעיד ???? ולנושא ההתנכליות אם יהיו כאלה צריך שיטופלו באותה חומרה . הגיע הזמן שגברים ונשים כאחד יפעלו לשנות את השיח וההתתנהגות בארגון .
גדעון מור:
מסכים לחלוטין עם גישת המפכ"ל – ארגון שרוצה לבנות עצמו, ולהיות מודל ומופת, אינו יכול לעסוק יום וליל בתלונות שווא/אנונימיות , יש תלונה -קדימה, אין תלונה- ממשיכים עסקים כרגיל!
ישראל פוטשניק:
הבעיה היא שהמפכ"ל מאתר בעיה אבל לא מציע פתרון.
העובדה היא שמדינתנו וזה כולל את המשטרה
תלונה שמית היא מתכון בטוח להתאבדות "יורים מייד בשליח"
ועד שלא יבנו מנגנון שיבטיח שהמתלוננת לא תנזק, או שהתלונה שלה תשאר חסויה עד סוף התהליכים, יש להמשיך ולייצר מנגנון לדיווחים אנונימיים. הייתי מוסיף לכל שגם דיווח אנונימי יש קצת יותר מבוסס מסתם שמועה.
חוץ מז למיטב יידעתי מח"ש הודיע שוא לא נפסיק לחקור תלונות אנונימיות, וגם שמח"ש איננה גוף הכפוף למפכ"ל. וטוב שכך.
http://www.justice.gov.il/…/PoliceIn…/Pages/default.aspx
עו"ד יאיר רגב:
כמה מילים על סערת המפכ"ל החדשה – תרגיעו !!!
המפכ"ל אמר בכנס ליום האשה כי "המכתבים האנונימיים יצרו תרבות של חיסול חשבונות במשטרה".
ולכן מעתה המשטרה לא תתייחס עוד למכתבים אנונימיים, אמר אלשיך.
והוא צודק, מה יעשה מפקד במשטרה שכל פעם כאשר הוא מעלה שם של קצין לקידום "צץ" לו מאי-שם מכתב אנונימי משמיץ על הטרדה מינית?…
אז האם לעצור את הקידום ולפתוח בחקירה? לא !!!
שוטרות ושוטרים החושדים שבוצעה עבירה יכולים ומחוייבים לפנות למח"ש, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים אשר לא כפופה למפכ"ל. מייד בזמן אמת, כאשר ניתן לחקור ולברר את העובדות !!!
כן, כן המפכ"ל לא קרא לנשים לא להתלונן הוא מעודד אותן להתלונן בזמן אמת ולגוף המוסמך לחקור !!!
גם במחלקה לחקירות שוטרים קראו מיד לשוטרות ולשוטרים שנפלו קורבן או היו עדים לעבירות מין להגיש תלונות גם באופן אנונימי.
"מח"ש מוסמכת לחקור תלונות המגלות חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי שוטר, גם כאשר הן מגיעות ממקור לא מזוהה", נמסר מהמחלקה בהודעה מבהירה. "כל תלונה שמגיעה למח"ש תיבחן ותיבדק כמקובל, כפי שנעשה עד היום".
אז על מה המהומה ???
המפכ"ל מבקש לְשָׁרֵשׁ תרבות אירגונית קלוקלת של מכתבי השמצה אנונימיים בכל פעם שקצין מועמד לקידום !!! ולא מעבר לכך !!!!.
לא בפני הקורבנות נסגרה דלת "התלונה האנונימית", אלא בפני הנקמנים והנקמניות שמטרתם לסכל קריירה ולהסתתר מאחורי "מכתב השמצה אנונימי"…
מלים כדורבנות!
ד"ר מאיר גלבוע:
פיני ידידי – המשטרה חשובה ויקרה לכולנו, גם אם יש דעות שונות. לכן, התגובות הן ממקור משולב – הלב והראש. לעניין האתיקה – זה בדיוק מה שעושה אלשייך, בוחר מה שנוח לו. השאלה היא היחס בין התועלת והנזק של שני הדברים. בהיבט הארגוני – כתבתי, אך אם לא הדגשתי מספיק, אז עכשיו – זה יגרום להידרדרות נוספת של המשטרה.
חחח… זה מה ששניכם עושים, רק שלו יש ארגון לנהל…
אבי הראל:
אני חושב שאלשיך מנסה לייצב את התרבות הארגונית של המשטרה. לכן יתכן כי אין מקום למכתב אנונימי, אבל זה כשר ומסריח כאחד. כשר כי הוא בקרב בלימה ארגוני מסריח כי לעיתים רק עם תלונה או מכתב אנונימי ניתן להתלונן ולחשוף עוולות.
ריגשתם אותי חברים יקרים, כמה תגובות בפרק זמן קצר…
ההיבט החוקי ברור לי. מה עם ההיבט הארגוני?
אני מבין שעורכי דין רוצים לנהל ארגון כמו דיון בבית משפט. אבל ד"ר לקרימינולוגיה?
ועוד מאיר: "אין אתיקה מוחלטת"… משמע? אני יכול לבחור איזה חלק שנוח לי מתי שנוח לי? מעניין…
עו"ד פיני פישלר:
לטמון ראש בחול ולא לאפשר בדיקתן זה בטח לא אתי. הוא מנסה להמציא גלגל חדש ולא ריאלי. יש צידוק בחשש ובפחד של השוטרות. זה ביצה ותרנגולת.
אלכס נחומסון:
פיני יחזקאלי יקר.לעניות דעתי ונסיוני הצנוע כשנוצר מצב משברי מתגלגל ומישהו שעליו הוטלה האחריות מגיע עם רעיונות מחוץ לקופסה,צריך לתת לו חיזוק וגבוי מסיבה פשוטה -האלטרנטיבה.לכן,אם יצור דפוסי פעולה אתיים תוך הגנה ראויה למעורבים וזה אפשרי- יש סכוי סביר שיצליח.
אלכס נחומסון:
לדעתי אין בכוונתו לטמון את הראש בחול אלא להכריח את מתלונני האמת להתלונן ואם יספק להם הגנה אמיתית אז המהלך יצליח.
מירי קראפט:
בתאור מערכות היחסים היצריות שמתפתחת ליחסי תועלת הדדיים , אני נזכרת בגברת אורלי אינס והמחיר ששילם קצין משטרה מצטיין .
מירי קראפט:
פתחת לי ערוץ נוסף למחשבה …
עו"ד פיני פישלר:
חשבתי שד"ר פיני יחזקאלי המלומד הבין על תרבות השקר שבאה כדי ביטויה בדוח מבקר המדינה על דוחות התעבורה…. מה נעשה שם…. על ידי מי נעשה… אז חשבתי. הרי זה סימפטום למחלה הנוראה.
עו"ד פיני פישלר:
במערכת אוכלת יושביה, במערכת חולה, אתה מצפה לנהוג ב"טוגה"???? אלשיך טועה. ואגב. מי שמחליט על מדיניות תלונות אנונימיות היא מח"ש ולא הוא. מי שמו בכלל לדבר על חקירת תלונות נגד שוטרים???
ד"ר מאיר גלבוע:
פיני את פיני – אבל, המפכ"ל יכול להשאיר קצינים בתפקידיהם, כמו שעשה עם ריטמן, למרות ההחלטה של היועץ. זה בניגוד לפסקי דין לא מעטים, שמן הראוי שהמפכ"ל יעיף מהמשטרה שוטרים שהתנהגותם לא אתית, ולאו דווקא פלילית. חוץ מזה, אתם יודעים מה דעתי על מח"ש, ודי לחכימא.
כל עוד אין מנגנון שיבטיח "אי פגיעה" במתלוננת, הערוץ האנונימי הוא ערוץ חשוב. אלא שגם תלונה אנונימית צריכה להיות מגובה בפרטים "מרשיעים" לכאורה, ולא רב סרן שמועתי.
חוץ מזה נדמה לי שמח"ש הוא גוף חוץ משטרתי, והם הודיעו יטפלו בכל התלונות
ד"ר מאיר גלבוע:
אוי, פיני, כמה שאתה טועה. אפילו יותר מאשר לכתוב "נח" בשבע שגיאות. תקצר היריעה מפרט את כל הכשלים במה שכתבת, אך פטור בלא כלום אי אפשי (זו לא שגיאת כתיב, עיין "ודייק").
אתה מתעלם מתרבות ארגונית המקדשת סמכויות של בכירים, לרבות שימוש בסמכויות לניצול פקודות וכפופות להם גם לסיפוק מאוויים מיניים.
אתה מתעלם מהתעמרות של קצינים בכירים בזוטרים.
אתה מתעלם משיקולים שלא לעניין של הבכירים, בכל מה שקשור לקידום זוטרים.
אתה נותן משקל נמוך מידיי לתרומה של מכתבים אנונימיים לחקירות וקידום חקירות גלויות, לרבות איתור מתלוננות שמוכנות להתלונן.
אתה מתעלם מהעוול הנוראי שנגרם למתלוננות שכן מעזות להתלונן. אתה כנראה אינך מכיר את החלטת היועץ המשפטי בעניין רוני ריטמן, שקבע שיש הוכחות להטרדות מיניות במישור המשמעתי, אלא שכאן חלה התיישנות, כלומר הוא הטריד מינית (לכאורה, לכאורה), אך ניצל עקב התיישנות, והמפכ"ל שגה (לדעתי, ביודעין) כשהחליט להחזירו לשירות.
אבל, המפכ"ל הנוכחי כבר הוכיח כי בכמה מקרים, בתחום האתיקה, החליט החלטות מבישות, אך כנראה מקבל גיבוי מדרג פוליטי ומיועצים משפטיים, שהאתיקה היא הדבר האחרון שמטריד אותם, העיקר שיש מפכ"ל שישמור על גבם.
זאת אומרת, שלכתוב מכתב אנונימי לדעתך, מאיר יקירי, זה מעשה אתי?
ד"ר מאיר גלבוע:
אין אתיקה מוחלטת, לכן, כל עוד הדברים שציינתי ממשיכים, ובעיקר העליהום על הקורבנות, אין לעתים ברירה, אלא לכתוב מכתב אנונימי, בתקווה שיוליד חקירה עם ראיות ממשיות.
ישראל אברבנאל וקרמשניט חשפו באומץ רב ומה קרה איתם? תלמדו זאת באקדמיה. זו תרבות של שחיתות עם סתימת פיות. נקם. נקמה. הגלייה לכבאות. הלו תתעורר ד״ר פיני יקירנו. אקדמיה לחוד. מציאות לחוד. ההבדל בין מצוי לרצוי. עסקינן במערכת מושחתת ואתה נותן בהם סימנים אחרים???
אלכס נחומסון:
הדרך הקלה זה להרים ידיים ולהגיד איך לא.
עו"ד פיני פישלר:
צא ולמד: מקרה ניצב חגי דותן החל מתלונות אנונימיות. גם מקרה ניסים מור. זהו קצה של תהליך. תחילתו. הלוואי שבגוף הבריא הזה ניתן יהיה להגיש תלונות באומץ ובגלוי. תבדוק מה קרה עם השוטרת בהיריון במשטרת ב"ש שם היית פעם מפקד. תבדוק מה אירע לה כשהתלוננה. השועל אם היה טורח לשמוע אותה היה מבין עד כמה שניכם טועים…. אתה והוא. היא עברה ועודנה עוברת מסכת של התעמרות והננכלות.
עו"ד פיני פישלר:
חבל רק שד"ר פיני יחזקאלי לא כתב איזה מחיר שילמו חושפי שחיתויות בלתי אנונימיים במשטרה…. אז היה מבין כמה הוא טועה. זו התרבות הארגונית – נקם. לכן חוששות השוטרות ובצדק חוששות המה.
אלכס נחומסון:
נכון.אבל כדי לייצב את המערכת אין דרך יעילה יותר. הערוץ האנונימי מעמיס ומנוצל מגמתית והסינון גוזל משאבים גדולים והתעסקות בים של דווחי סרק ואני אומר את זה כמי שישב מאחורי "מלשינון" ארגוני. מי שרוצה להתלונן צריך להבטיח לו חסיון ואם תלונתו מוצדקת המערכת תגן עליו. אם ימצא שתלונתו שקרית יטופל בהתאם.
אוי, פיני, כמה שאתה טועה. אפילו יותר מאשר לכתוב "נח" בשבע שגיאות. תקצר היריעה מפרט את כל הכשלים במה שכתבת, אך פטור בלא כלום אי אפשי (זו לא שגיאת כתיב, עיין "ודייק"). אתה מתעלם מתרבות ארגונית המקדשת סמכויות של בכירים, לרבות שימוש בסמכויות לניצול פקודות וכפופות להם גם לסיפוק מאוויים מיניים. את מתעלם מהתעמרות של קצינים בכירים בזוטרים. אתה מתעלם משיקולים שלא לעניין של הבכירים בכל מה שקשור לקידום זוטרים. אתה נותן משקל נמוך מידיי לתרומה של מכתבים אנונימיים לחקירות וקידום חקירות גלויות, לרבות איתור מתלוננות שמוכנות להתלונן. אתה מתעלם מהעוול הנוראי שנגרם למתלוננות שכן מעזות להתלונן. אתה כנראה אינך מכיר את החלטת היועץ המשפטי בעניין רוני ריטמן, שקבע שיש הוכחות להטרדות מיניות במישור המשמעתי, אלא שכאן חלה התיישנות, כלומר הוא הטריד מינית (לכאורה, לכאורה), אך ניצל עקב התיישנות, והמפכ"ל שגה (לדעתי, ביודעין) כשהחליט להחזירו לשירות. אבל, המפכ"ל הנוכחי כבר הוכיח כי בכמה מקרים, בתחום האתיקה, החליט החלטות מבישות. לא חכם ולא פיקח, כפי שאתה מרמז לאחד מהשניים, אך מקבל גיבוי מדרג פוליטי ומיועצים משפטיים, שהאתיקה היא הדבר האחרון שמטריד אותם, העיקר שיש מפכ"ל שישמור על גבם. ולכן, כל עוד הוא ימנע חקירות של בכירים, הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, וימשיך לקבל גיבוי.
אשר הרפז:
מאיר ידידי,מצטרף לדעת ולדמן ,ואבי,ראה כמה תלונות ללא זיהוי המתלונן,יקומו רק אנשים אמיצים שימסרו תלונות בשמם,שאדם נשוא התלונה יוכל להתגונן.
עוזי נבות:
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בזמנו , הנחו את המשטרה , לטפל בהודעות אנונימיות. הכיצד ? כל תלונה אנונימית , המכילה מידע על עבירה , אמורה להבדק ע"י המשטרה. זה לא אומר , שכל תלונה הופכת לתיק פלילי.
ההנחיות היו שאם נמצא בבדיקה שיש "בשר" / תחילת ראיות , יש להמשיך ולקדם החקירה , כדי להגיע לאותן ראיות. אחרת התלונה, נגנזה.
דחייה אוטומטית של בדיקת תלונות אנונימיות , נוגדת את פקודת המשטרה באשר ל: "נודע למשטרה על ביצוע עבירה , תפתח בחקירה/בדיקה "
מעבר לכך : מי שחוקר כיום עבירות פליליות של שוטרים , אינה המשטרה , אלא משרד המשפטים /מח"ש. ראש מח"ש הודיע , לפי הפרסומים, כי מח"ש
תמשיך לחקור הודעות אנונימיות על עבירות שוטרים ( כולל עבירות המין )
לכן, התנהלות המשטרה , נראית מוזרה ביותר , כי מי שקובעים בנושא
הן הנחיות היועץ המשפטי לממשלה , וגורמי הפרקליטות / מח"ש.
פלורה לירן:
מאיר, הפעם לא מסכימה איתך, כל התלונות האנונימיות הביאו לאבסורדים. מי שרוצה להתלונן שיעשה זאת בגלוי. אי אפשר להאשים אנשים ולהסתתר.
רותי נוריאלי:
פתאום, עולה כעלה רענן וביישני קולה של השפיות, בתוך כל הכאוס הכללי וכל מה שמנוגד להיגיון ומוסריות. תודה לך על מי שהינך, ועל קולך המהדהד באוזניהם של ה"שפויים", שרק מבקשים לא לטוס במכונת הזמן לחשכת ימי הביניים. לשיכפול והפצה נמרצים !!!
אלכס נוחומסון:
חד וחלק!