[צילום מסך מתוך אתר מאקו, ללא ציון שם צלם]
[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן]
תכנית הראליטי 'האח הגדול' שוב סיפקה לנו - בפעם הרביעית העונה - שיעור נפלא בקורס במערכות מורכבות, בפרק העוסק במקורות העוצמה הארגונית.
עוצמה במערכת מורכבת היא, כזכור, היכולת של גורם בתוכה, לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה אינו מתאים להם, ואפילו אם זה נוגד את האינטרסים שלהם. בעונה זו הימרו יוצרי התכנית על דמות מוקצנת ובעייתית - שי חי - שבתחילה עשה בבית כרצונו, עד שהביא את רוב המתמודדים האחרים לחבור נגדו, באופן שהבהיר לו ש'המשחק נגמר' ואילץ אותו לפרוש.
אור סיונוב הייתה תמונת המראה של שי חי. היא התייצבה בראש מתנגדיו הוא גמל לה בהתקפות קשות והדביק לה את הכינוי "מכשפה". במעשיהם, הגדירו איש את רעהו, ויצרו שלימות של ניגודים שיצרה את הווי הבית, ובנתה את העוצמה של שניהם.
[צילום מסך מהתכנית]
אור יכולה הייתה למשוך את דפוס היחסים הזה ביניהם עד לגמר. אולם, משהרגישה את עוצמתה גוברת, התפתתה לעשות בה שימוש על מנת להפיל את יריבה. היא הבינה שסוד כוחו הוא יכולתו להטיח בחבריו את מה שהוא כינה "כל האמת בפרצוף".
על כן, 'שברה' את כללי המשחק המשותף שלהם. היא סרבה לשבת בהדחותיו הפומביות ולתת לו במה, ובכך הראתה לחבריה מהי הדרך הטובה ביותר לנטרל אותו (מה שהביא לבסוף לקריסתו).
הפרדוקס הוא שבכך, ניתצה במו ידיה גם את עוצמתה שלה, ולראיה, היא הודחה מיד אחרי שעזב את הבית.
ומה הלקח?
בהקשר הזה ניתן לציין שני לקחים עיקריים:
- טפח את עוצמתו של יריבך, על מנת לקיים את עוצמתך שלך, ואת שלימות הניגודים שנוצרה ביניכם!
- במידה ובנית את עוצמתך רק כמשקל נגד ליריב מסוים, אם תתנפץ עוצמתו של יריבך, תתנפץ עוצמתך שלך בהתאמה!
השתקפות הכללים הללו בעולם האמתי
כיוון שבית האח הגדול הוא מעבדה בזעיר אנפין לכל מערכת מורכבת אחרת, ניתן לראות בחיים האמתיים מקרים רבים לכך שהכלל הזה מתקיים:
- לכלל הראשון ניתן להביא למשל את 'האומה הערבית' שהגדירה עצמה בעיקר על הבסיס של הדמוניזציה של ישראל. דוגמה מסוג שונה הוא הגיבור הצבאי הבריטי של מלחמת העולם השנייה, פילדמרשל ברנרד לו מונטגומרי, שעשה הרבה על מנת לטפח את דמותו של הגנרל הגרמני שלחם מולו במדבר המערבי, ארווין רומל, על מנת לבנות לעצמו עוצמה (כך למשל, הרבה לדבר על יכולותיו של רומל כמצביא, ואף תלה את תמונתו מעל שולחן הכתיבה שלו...).
- ואם כבר עסקנו במלחמת העולם השנייה, הדוגמה הקלאסית לכלל השני הוא מנהיג בריטניה במהלך המלחמה, וינסטון צ'רצ'יל, שבנה את הקריירה המשוקמת שלו כמשקל נגד ליריבו הגרמני, אדולף היטלר. ביום שבו תמה המלחמה והיטלר התאבד וירד מבמת ההיסטוריה, הורידו הבוחרים הבריטים גם את המנהיג שלהם מתפקידו בהתאמה!
יסמין גורן:
הקבלה מעניינת, תודה על השיתוף!
יפית מולכו:
תודה. נהניתי לקרוא!
איריס קליין:
מרתק