[בתמונה: נדב ואביהוא. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על פרשת שמיני, לחצו כאן]

עודכן ב-1 באפריל 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר ראשון מתוך שישה על נדב ואביהוא, בני אהרן, חטאם ומותם. למאמרים האחרים לחצו כאן: 

• אבי הראל: חטאם של בני אהרן והקשר לדוד ולמיכל בת שאול;
• אבי הראל: מות שני בני אהרון, ומותו של עוזא;
• אבי הראל: וידום אהרון;
• דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת שמיני;
• פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא – שיעור בנהלים ארגוניים.

*  *  *

בפרשת שמיני שבספר ויקרא מתואר הטקס המרשים, שבו חנכו את המשכן; אולם, כבר בתחילתו של הטקס נפל דבר שהעיב על האירוע כולו. מות שני בניו של אהרון, נדב ואביהוא, שמילאו תפקיד מרכזי באותו טקס. דבר החטא מובא בפרשת שמיני באופן הבא:

א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה. (ויקרא, פרק י', פסוק א' –ב',).

המקרא כפשוטו מצביע כאן על דבר ברור לכאורה: נדב ואביהוא נענשו בחומרה על כך שעברו על מצוות האל, בדמותה של הקרבת אש זרה שלא נצטוו עליה, ביום חנוכת המשכן. בסיטואציה כזאת, העונש צריך להיות כאן ועכשיו, כדי להבהיר לכל באי הטקס כי הריטואל שנקטו בו נדב ואביהוא הומצא על ידם, ואיננו חלק אינטגרלי מסדר היום של האירוע.

[התמונה מתוך הכרוניקה של נירנברג משנת 1493 הכוללת את נדב ואביהו; והיא נחלת הכלל]

במקום אחר במקרא, מתואר חטאם של שני בני אהרון באופן שונה:

א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק א'). כלומר, לפי מקור זה חטאם נבע מהתקרבות אסורה לאל, ובשל כך מתו. חרף פרשנויות אלה, דעת המפרשנים לא מצאה מרגוע, והם חיפשו ללא הרף תשובות לחטא ולעונש הכבד שבא בעקבותיו.

ניתוח של המקורות העוסקים בחטא שני בני אהרון, מוביל למסקנה שהפגמים בהתנהגותם של נדב ואביהוא הם משני סוגים:

• האחד - חטאים שהם תוצאה של תפיסה דתית מוטעית;
• והשני - חטאים שהם תוצאה של תכונות אישיות שאינן הולמות מי שנושא בתפקיד ציבורי בכיר.

העבירה המוגדרת בתורה כ"אש זרה" מתארת במהותה תפיסה דתית שגויה של עבודת האל, והעבירה המוגדרת במקרא "בקרבתם לפני ה'" מתארת במהותה עבירה התנהגותית ופגם באישיותם של השניים.

במקרא קיים ציווי של קיומה של אש תמיד במזבח, כדלקמן: "והאש על המזבח תוּקד בו לא תִכבה ובִער עליה הכֹהן עצים בבֹּקר בבֹּקר... אש תמיד תוּקד על המזבח לא תכבה (ויקרא, פרק ו', פסוקים ה-ו).

פסוקים אלה מציינים את החובה לשמור על קיומה של אש תמיד במזבח, כדי להבטיח מקור הדלקה יחידי לכלל הקרבת הקרבנות. שימוש באש ממקור חיצוני אחר מהווה הפרה בוטה של כללי העבודה הקפדניים במשכן. האם יש לראות בהבאת אש זרה עבירה טכנית גרידא, או פגם דתי בסיסי בתפיסת העולם של השניים? 

הסדר שהיה מקובל במשכן, התבסס כאמור, על קיום מקור אש אחיד ויחיד להקרבת כלל הקרבנות. נדב ואביהוא חשבו כי יש בסדר זה פגם מהותי, היות והוא אינו מאפשר עבודה ספונטנית בעלת גוון אישי.

ברגע שהביאו אש זרה, הם הכניסו אלמנט של כאוס לסדרי העבודה במשכן, וקוראים תיגר על הסדר אותו הכתיב האל למשה ולאהרון.

מה הניע את שני בני אהרון בהפרת הכלל הידוע של אי הבאת אש חיצונית למשכן?

• במישור הדתי ניתן לראות בהתנהגותם התלהבות דתית פסולה, הבאה יחד עם הרגשת התנשאות: מקור האש החיצוני שלהם שעדיף על הקיים.
• בנוסף, יש בהתנהגותם זו הטלת ספק חמור בהתרחשות הנס שיביא להדלקת האש מן השמים כפי שעולה מפסוקי המקרא. בכך הם מסרסים ומגבילים את עוצמת הנס, שאמור להופיע לפני כל העם.
• רוצה לומר התלהבות דתית פסולה סופה להביא לקטנות אמונה במישור האישי והציבורי גם יחד.
• ולבסוף, בעצם העובדה שהם מחליטים ביניהם מה ואיך לעשות בטקס - בלי פנייה אל מנהיגי העם שעומדים לצידם, בין אם המעשה שלהם ראוי אם לאו - הם מגלים קבל עם, שהם אינם ראויים למשרתם הדתית הנעלה, ויש באישיותם פן חתרני כנגד הנהגת העם הנבחרת.

["עונש נדב ואביהוא", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו משנת 1896. התמונה היא נחלת הכלל]

היותם של נדב ואביהוא כוהנים ומשמשים בקודש לפני ולפנים, מציב אותם כנותני דוגמה אישית לכלל העם, עובדה היכולה לחולל בלב כל אחד ואחד את המחשבה כי עבודה חתרנית וספונטנית - ללא כללים מובנים - היא הראויה ביותר.

אולם, עבודה שכזאת הינה פתח לכאוס מוחלט בעבודת המשכן בכלל ועבודת האל בפרט. אשר על כן, תגובת האל למעשיהם הינה מידית, זאת במטרה למנוע כאוס אמוני ודתי גם יחד.

[להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמיני, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת שמיני.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת שמיני באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 29/3/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• סברן, ג' (2010), ויפגע במקום, תל אביב: ספריית הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד.