[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Brick Police לאתר flickr]
מוקדש בהערכה רבה לעו"ד פיני פישלר, שהמושגים הללו הציתו את דמיונו...
מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך השתמש בנאומו, בכנס לשכת עורכי הדין באילת, במונחים שיטור גבוה (High Policing) ו- שיטור נמוך (Low Policing). המפכ"ל מזהה נכון שיש קשר בין שיטת השיטור לבין אמון הציבור במשטרה.
"לא צריך להסביר מדוע המשטרה לא יכולה לתפקד ללא אמון הציבור. זה נכון שלמשטרה יש תפקיד להגן על הציבור. אפשר להגן על הציבור גם בלי אמון, אבל אם אנחנו רוצים להצליח לשרת את הציבור, אנחנו מוכרחים את האמון שלו. משטרת ישראל עשתה כברת דרך מאוד ארוכה בעשור האחרון בתחום השיטור הגבוה, עם זאת, ההישגים בשיטור הגבוה כמעט ואינם משפיעים על אמון הציבור. כמובן, שכאשר השיטור הגבוה נכשל, הוא פוגע באמון. הציבור רוצה בכל רגע נתון להרגיש שהמשטרה שם בשבילו. לכן חשבנו שהדבר הנכון לעשות - לצד המשך חיזוק השיטור הגבוה - הוא להפוך את השיטה של "השיטור הקלאסי", ואז, לסנכרן בין השיטור הגבוה לשיטור הקלאסי".
נשאלתי, על ידי שוטרים מתוך הארגון, כמו גם אזרחים ואנשי תקשורת לגבי פשר המושגים שבהם משתמש המפכ"ל. לטעמי, אחת הבעיות שהמפכ"ל נוטה להשתמש במונחים ובהגדרות ששוטרים רבים בתוך הארגון אינם מצליחים להבין את פשרם, ומצב זה יוצר התנגדויות שמלוות לעתים באמירות ציניות ומבודחות.
הרפז (2012) כותב ששיטור גבוה הינו מושג היסטורי מתקופתו של המלך הצרפתי לואי ה-14. תפקידה ההיסטורי והמרכזי של המשטרה בתקופה זאת היה לשמור על המשטר המלוכני. הסדר הציבורי ואכיפת החוק בצבא המלך נעשו באמצעות כוח של משטרה צבאית - "Provest", ושוטרים צבאיים שנקראו "מרשלים", והם שימשו כשומרי המלך. בסוף ימי הביניים המרשלים החלו לבצע גם תפקידי שיטור אזרחיים, באזורים הכפריים. בבירה פאריס - מקום מושבו של המלך - הוצב קצין של המלך ( Povost of the city), ששימש כמושל, כשופט וכמפקד המשטרה פאריס. כוח השיטור של פאריס הורכב מחיילים חמושים ששימשו מקור לז'נדרמריה הלאומית.) גימשי, 2007). המשטרה בצרפת מוגדרת כמודל משטרתי מפוצל, כך שקיימות למעשה שתי משטרות לאומיות הכפופות לשלטון המרכזי:
- המשטרה הקלאסית נקראת המשטרה הלאומית (Police National) וכפופה לשר הפנים;
- הז'נדרמריה הלאומית (Gendarmerie Nationale) שכפופה למשרד ההגנה, אחראית על שיטור באזורים כפריים, הפרות סדר ציבורי וטיפול במהומות. היא גם משמשת כמשטרה הצבאית של צבא צרפת.
פרופסור ז'אן פול ברודר (Brodeur, Jean-Paul J) מאוניברסיטת מונטריאול בקנדה הוא זה שעשה את ההבחנה בין שיטור גבוה ל- שיטור נמוך. ברודר למד והכין את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה בפאריס. בספרו The Policing Web, משנת 2010 (ראו תמונת כריכה משמאל), Jean-Paul Brodeur מקדיש פרק להבחנה בין סוגי השיטור:
- שיטור גבוה עוסק בעיקר במקרו-פשיעה שמהווה איום על מדינה, כמו איום טרור, פשע מאורגן, סייבר, סמים בהיקף רחב, הגירה בלתי חוקית ומסתננים. בתופעות אלו פועלת המדינה באמצעות הארגונים העומדים לרשותה: ארגוני חקירות ומודיעין, יחידות צבאיות, יחידות מיוחדות וכמובן ארגון המשטרה. הפעילות בתחום זה מתבצע בדרך כלל תוך מידור, הפעלת אמצעי מודיעין, מעצרים מיוחדים, הפעילות ברובה מתבצעת ללא שיתוף התקשורת וכמובן ללא מסירת אינפורמציה לקהילה לפני ותוך כדי פעולה אלא רק בסיומה.
- שיטור נמוך עוסק בשיטור הקלאסי המסורתי, כלומר התמודדות עם פשיעה ועבריינות בהתאמה לצורכי וציפיות הציבור. בחלק מהמשטרות המערביות שיטור זה עוסק בשיטור בשותפות עם הקהילה ומכאן השימוש במונח של שיטור קהילתי. (Community Policing). הפעילות נעשית בשקיפות, תוך הפעלת גישה שירותית ממוקדת קהילה והתמקדות במניעת פשיעה הן בהיבט הפיזי, הן בהיבט של קרבנות העבירה הפלילית. מתבצעת שותפות עם גורמים וארגונים פורמליים ובלתי פורמליים בהתאמה למונח שטבע פרופ' הרמן גולדשטיין: "שיטור לפתרון בעיות".
אירוע הטרור המכונן ב- 11 ספטמבר בארה"ב הביא לשינוי תפיסה בתחום ההתמודדות מול הטרור. המשטרות בארה"ב (ששם כידוע יש את המודל המבוזר, יש בארצות הברית כ- 17,000 משטרות עירוניות), נדרשו לעסוק - בנוסף לתפקידם הקלאסי - גם בתחום השיטור הגבוה. בנוסף, הקימו האמריקאים את המשרד לביטחון המולדת (DHS). למרות זאת, המשטרות בארצות הברית ממשיכות לעסוק בשיטור הקלאסי (השיטור הנמוך).
ברם, מתברר שבשנה האחרונה בעיקר, נדרשו גם המשטרות באירופה - כמו גרמניה, צרפת אנגליה ובלגיה - לעסוק בתחום השיטור הגבוה, כתוצאה מהטרור האסלמי הקיצוני, וכתוצר של בעיית ההגירה ההמונית שמתרחשת בשנים האחרונות.
המודל המשטרתי בישראל: קצת היסטוריה ומורשת...
כאשר בוחנים ולומדים את ההיסטוריה וההתפתחות של משטרת ישראל, מתברר שלפני קום המדינה מינה ראש הממשלה העתידי ומייסד המדינה, דוד בן גוריון את גולדה מאיר לבחון את מודל המשטרה הרצוי במדינה שעומדת לקום. מאיר בחנה את המודלים המשטרתיים שהיו קיימים באותם ימים:
- המודל המפוצל שהזכרנו בצרפת;
- המודל המאוזן באנגליה;
- המודל המבוזר בארצות הברית;
- מודל המשטרה הלאומית, שהיה קיים במדינות רבות (ברוכמן, 1996).
המלצתיה הייתה לשלב את המודל המפוצל הצרפתי, עם משטרה קלאסית וזנדרמריה. למרות זאת, החליט דוד בן גוריון ב- 1948, מסיבות ממלכתיות, שבמדינת ישראל תהיה משטרה לאומית אחת.
בשנת 1953 הוקם משמר הגבול - בתחילה כחלק מצה"ל - וראש הממשלה דוד בן גוריון החליט לבסוף שגוף זה יהיה חלק ממשטרת ישראל. בפקודת המטה הארצי מ- 3 ביולי 1953 פורסם כי: "משמר הגבול במשטרת ישראל הוקם על מנת לבצע את התפקידים:
- שמירה על גבולות המדינה מפני הסתננויות של אנשים מארצות אוייב.
- קיום עתודה מיומנת, לכל צורך שיקבע על ידי המפקח הכללי" (גימשי, 2007).
כלומר, עם צרוף משמר הגבול למשטרה , המשטרה עוסקת כבר ב- 1953 בשיטור גבוה.
האירוע המכונן מבחינת המשטרה בישראל, התרחש לאחר הפיגוע במעלות ב- 1974. בפגישה לילית בין משה דיין שהיה שר הביטחון למשה הלל שר המשטרה הידועה בכינוי "מפגש הפיגמות", התקבלה החלטה להעביר את האחריות על ביטחון הפנים למשטרה. באותו שבוע התקבלה החלטה של הממשלה מס' 411, בעניין זה. כלומר, מנקודת זמן זאת ועד ימינו משטרת ישראל מכוונת לעיסוק בשיטור גבוה.
כתוצר של ההחלטה, הוקמו במשטרה: אגף המבצעים (האג"ם), יחידת החבלה והמשמר האזרחי, שקיימים כידוע עד היום; בצד יחידות מיוחדות הימ"מ יחידות סיור מיוחדות (יסמ"ים). כל אלו, ביחד עם עם הזרוע הצבאית של המשטרה משמר הגבול, פועלים בתחום השיטור הגבוה.
שינוי כיוון של המטוטלת (ראו תמונה משמאל; תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Morgan לאתר flickr] לכיוון של שיטור נמוך התרחש בישראל בשנת 1994, עם הניסיון של המפכ"ל אסף חפץ להנהיג במשטרת ישראל אסטרטגיה של שיטור קהילתי. תחילתו של תהליך זה בעולם המערבי, שם מתפתחת - בסוף שנות ה-70 ובתחילת שונות ה-80 של המאה הקודמת - פרדיגמת השיטור הקהילתי. הבסיס התאורטי של הרפורמה היו ספרו של הרמן גולדשטיין (1979) "שיטור לפתרון בעיות"; והמאמר המפורסם של הפרופסורים וילסון וקלינג (1982) "החלונות השבורים". במסגרת יישום השיטור הקהילתי בישראל, הוחלט לאמץ מספר אסטרטגיות מרכזיות: יצירת שותפויות עם ארגונים בקהילה, מניעה יזומה של עבריינות, עיגון שלטון החוק, גישה שירותית כוללת, ביזור שירותי המשטרה ושמירה על זכויות האדם והאזרח. כלומר, בתהליך יישום השיטור הקהילתי , משטרת ישראל עוסקת בשיטור נמוך, בהתאמה לוצרכי וציפיות הציבור של הקהילה אותה היא משרתת.
במאמר זה לא נרחיב לגבי התהליכים שהתרחשו, כתוצאה מהחלטה זאת של המפכ"ל אסף חפץ, רק נדגיש ונאמר שרעיון השיטור הקהילתי לא צלח בישראל (הסיבות הם רבות ולא נרחיב במאמר זה), יחד עם זאת "טביעות האצבע" של התהליך ניכרים גם בתקופתנו כמו: פריסת מרכזי השיטור הקהילתיים (מש"קים), מרכזי השירות לאזרח (מש"ל) שהוקמו בתחנות המשטרה, מודל "הניידת המשותפת" שבתקופתנו הייתה לבסיס ל"שיטור העירוני", ומודלים קהילתיים- משטרתיים כמו "בית ספר בטוח, ועוד.
לטעמי צודק המפכ"ל, שצריך לשנות את היחס וליצור איזון בין התמודדות המשטרה בתחום ביטחון הפנים ותפקידיה הקלאסיים (משמע, בין השיטור הגבוה לשיטור הנמוך). אבל, האם יצליח בכך? נקווה שכן!
מקורות
- ברוכמן,א (1996) משטרה עירונית בישראל? מנהלים משטרה .ירושלים: משטרת ישראל.
- ברוכמן, א' גורן, ט' ובן זיקרי, מ' (2012). "שיפור אמון הציבור במשטרת ישראל". העיקר במחקר 2010-2011: אסופת מאמרים בנושא משטרה, משטרתישראל, אג"ת. ירושלים: מחלקת אסטרטגיה. עמ' 22-9.
- גימשי,ד (2007) מערכת הצדק בפלילים, פלס הוצאה לאור, ראשון לציון.
- הרפז,ע (2012) אסטרטגיות שיטור סוגיות בעיצוב מדיניות אכיפת החוק,הוצאת נבו.
- Brodeur, J. (2010) The Policing Web. New York: Oxford University Press.
בת שבע אלה יקותיאל:
מעריכה את המפכ"ל בשל היותו אדם עם עוצמה וחוכמה. שום מקום בעולם
מפכ׳ל לא מדווח כל צעד ושעל !!!!!!!
טובית אנקור:
יש לי רק בעיה אחת והיא המונח ״שיטור נמוך״. התרגום המילולי כאן מנמיך את המשמעות !!!!
אבי
תודה. למדתי מושגים שלא היו מוכרים לי. קצר ולעניין.
ראויה לציון הועבדה שבן גוריון התנגד להעמדה לדין של אל"מ שדמי לאחר פרשת כפר קאסם המבישה כדי ליצור אבחנה בין משמר הגבול לבין הצבא.