[בתמונה: מצורע... התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת תזריע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת מצורע', לחצו כאן]

עודכן ב- 7 באפריל 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת תזריע מדבר המקרא על נגע הצרעת, שיכולה להופיע במקומות שונים בגוף האדם. כאשר נגע זה מובחן באדם, הוא מחויב ללכת אל הכהן, כדי שזה האחרון יפסוק אודות הנגע ודרכי טהרתו: אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים (ויקרא, פרק יג, פסוק ב').

מחלת הצרעת - בשונה ממחלות אחרות - קיבלה משמעות דתית-פולחנית, והיא קשורה בדינים רבים של טומאה וטהרה. במקרא ובספרי הנביאים נחשבה הצרעת כעונש אלוהי על חטאים שונים: מרים נענשה בצרעת על שדיברה לשון הרע במשה (במדבר, פרק  י"ב , פסוק י'); עוזיהו מלך יהודה נצטרע, כשניסה להקטיר על המזבח דבר שהיה אסור לו לעשות בתכלית האיסור (דברי הימים ב', פרק כ"ו , פסוק י"ט); צרעת נעמן שדבקה בגיחזי ובבניו בגין קללת אלישע הנביא (מלכים ב', פרק ה', פסוקים כ' –כ"ז).

היות והמקרא לא מאפיין את נגע הצרעת על עבירה ייחודית, הרי שהבנת נושא הצרעת מהווה אתגר פרשני אודות תופעה זו. רשב"ם על אתר (ר' שמואל בן מאיר, צרפת, המאה ה-11), הבחין בקושי זה, ואלה דבריו אודות נגע הצרעת: "אדם כי יהיה בעור בשרו: כל פרשיות נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים ומראותיהן וחשבון הסגרם ושערות לבנות ושער שחור וצהוב - אין לנו אחר פשוטו של מקרא כלום, ולא על בקיאות דרך ארץ של בני אדם אלא המדרש של חכמים וחוקותיהם וקבלותיהן מפי החכמים הראשונים הוא העיקר".

כלומר, לדעתו אין לחפש טעמים מיוחדים בעניין נגע הצרעת, ויש להתמקד בהבנת התופעה בפשט הפסוקים המקראיים המתארים אותה.

[בתמונה: צרעת... תמונה חופשית שהועלתה על ידי moyerphotos לאתר flickr]

בעל ספר החינוך (מחבר לא ידוע, המאה ה-13), חושב באופן שונה. נגעי הצרעת הם סמן לחטא לשון הרע שהאדם אומר אודות חבריו והם באים להזהירו לבל ימשיך במעשיו.

כיוון פרשנותו של ספר החינוך מתבסס על דברי ר' יוחנן בתלמוד: "אמר רבי יוחנן: על שבעה דברים נגעים באים: על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שווא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל צרות העין, ועל הגזל" (בבלי, ערכין, דף ט"ז, ע"א).

כלומר פרשת צרעת מלמדת אותנו את יחסו של המקרא אודות חומרת העבירות שהצרעת באה בעטיין. הבסיס המשותף לעבירות אלה - לפי דברי ר' יוחנן בתלמוד - הוא ערעור המוסר והחוק בתוך המשפחה, הקהילה והעם.

לשון אחר: הצרעת הינה חסם אולי אחרון בכדי למנוע מן האדם הפרטי הקהילה והעם לגלוש לכאוס חברתי מוחלט. ברגע שהצרעת מופיעה, יש מיד לפנות לרשות הראויה (הכהן בזמן המקרא), והוא אשר צריך להדריך את הפרט ואת הכלל כך שהכאוס לא יגיע או לא יחמיר. לכן, בדרך כלל המצורע מבודד מהחברה. רק בבדידות זאת הוא יכול להבין את חומרת מעשיו ואת הנזק העצום שיכול היה להיגרם בגינם. בכך, משיגים את המטרה הראויה. הכאוס שאותו אדם או קבוצת אנשים מנסים לעשות נבלם באחת.

ומה בדבר הצרעת בימינו? הרי הצרעת במתכונתה המקראית חלפה ואיננה עוד, ואם כך לכאורה המדובר בפרשה מקראית מיותרת, ולא היא. גם כיום, כשהצרעת כנגע לא קיימת, הרי המעשים שבגינה היא הופיעה שרירים וקיימים. לשון אחר – כל מעשה שיש בו ערעור הסדר החברתי או הסדר המוסרי, והיכול להביא לכאוס, וחייב בעבר את הופעתה של הצרעת, מחייב כיום השגחה  ובחינה מדוקדקת וחמורה, כדי שכאוס שכזה לא יגיע.

אם כך מי אמון על העניין? לדעתי מי שאמון למנוע כאוס שכזה הם רשויות המדינה, שיש בכוחם לעצור התנהלות בלי חוקית או מוסרית, שתוביל בהכרח לכאוס.

הנה כי כן המעשים שגורמים את הצרעת, הביאו את האדם המקראי לניתוק מהאל, בהיות מעשיו מרחיקים אותו מהקדושה, ובימינו אנו, ניתוק מעשים דומים ירחיקו את האדם מהמוסר האישי והקהילתי, ויגרמו לכאוס חברתי חמור.

[בתמונה: צרעת... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Erin Collins לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת תזריע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת מצורע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת;
• אוסף המאמרים על פרשת תזריע;

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת תזריע באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 5/4/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת מצורע באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/4/19.
• אברהם, נ. אנשי שוליים בתקופת המקרא:  ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות, פרק ג', ירושלים תשע"א.
• The Lancet, "International congress of leprosy at Cairo", May 7th 1938 pages 1077-1078.