[תמונה חופשית שהועלתה על ידי CollegeDegrees360 לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מוקדש באהבה ובאיחולי הצלחה לחברי נסים קלו באתגר שנטל על עצמו...

רפורמה במערך הדרכה של ארגון - המתבצעת בהדגשים הנכונים - עשויה לחולל מהפיכה בתרבותו. בימים אלה שוקד מערך ההדרכה במשטרת ישראל על רפורמה בתהליכי עבודתו. האם היא תהיה הגורם המכריע בשינוי תרבות המשטרה?

בהנחה - שגורם הדרכה בארגון יחדיר בו שינוי ארגוני אסטרטגי - טבוע פרדוקס. באופן מסורתי, מסייע מערך ההדרכה לבעלי העוצמה בארגון לשמר את שליטתם בארגון. זאת בין היתר, באמצעות שימור התרבות הארגונית; ופה אנו מניחים, כי ההדרכה תפעל בניגוד לטבעה. שהכלי שמיועד לקבע את השליטה והתרבות, יהיה מאמץ מרכזי בתוכנית להקריסם!

מה הבעיות במערך ההדרכה הנוכחי?

כמו כל ארגון - הסובל ממה שמכונה, "שלטון הביורוקרטיה" - ההדרכה היא מערך שנועד לשרת את הגדלת עוצמתו של המנגנון המשטרתי העצום: מכללה רבת רושם; סגל הדרכה גדול; תקני קצונה המוקצים לכך, כולל קצונה בכירה; כמות גדולה של לומדים בקורסים ארוכים, המנותקים משגרת העבודה במשטרה; וכדומה. מערך זה אינו מתאים לאופי המשטרה ולאתגריה הנוכחיים. להלן מספר סיבות בסדר יורד:

• האחריות על ההדרכה היא של המטה: לא של השוטרים ולא של מפקדיהם. קורסים, השתלמויות וימי עיון הם מכסות כוח אדם המוטלות כעונש על המפקדים, מבלי שתהיה להם השפעה אמתית על מקצועיות השוטרים. לשוטרים אין עניין ללמוד ואין עניין לדעת (ראו התרבות הארגונית...).
• אין ערך למאמץ ולמשאבים המושקעים בהדרכה, כל עוד אחד המרכיבים הדומיננטיים בתרבות הארגונית קובע, כי "אשר לשטח, לשטח; ואשר ללימודים, ללימודים". משמע, לא מערבים מין בשאינו מינו. לעבודה בשטח יש כללים משלה, המנותקים ממה שנלמד!
• משטרה היא תחום אקדמי הנלמד באוניברסיטאות, גם בישראל. אולם, אין קשר ישיר בין החומרים הנלמדים לחומר האקדמי ואין אינטגרציה בין עבודת תחנות המשטרה לחומר הזה. זהו אבסורד ממש שמקומו לא יכירנו בפרופסיות אחרות, כמו עבודה סוציאלית, פרקליטות ותביעות, רפואה, סיעוד ועוד. כשהמפכ"ל עושה שימוש במונחים מוכרים מעולם אכיפת החוק, שוטרים אינם מבינים את הביטויים הללו, והופכים אותם לבדיחה (יחזקאלי, 2016)...
• שיטת השרוולים - שמטרתה להפוך את המשטרה מקצועית יותר - היא נטל עבור השטח. האגפים השונים מגבירים את עוצמתם דרך הטלת איסורים על מעבר כוח אדם בין תחומי העיסוק השונים, ללא הדרכה "נאותה" (שהשפעתה ממילא קלושה בגלל התרבות הארגונית; ראו למעלה). התוצאה: מפקדי התחנות מאבדים גמישות ויכולת תמרון בכוח האדם שלהם.

הרעיון המחולל

הרעיון - שיש לו פוטנציאל לשנות את המציאות - שמאחורי הפתרון המוצע הוא להעביר את האחריות מהמטה אל השוטר/הקצין ומפקדיו בשטח, כשעל השוטר להשיג את השכלתו הרלוונטית בעצמו, מפקדו נמדד ברמת ההשכלה הרלוונטית של שוטריו, והקידום והשכר הם פועל יוצא של מידת ההשכלה הרלוונטית:

• מעבר לקורסים מקוונים (מוקים), הנלמדים ברשת באופן פרטני, ללא הרצאות פרונטליות בכיתה או בשילוב מספר מצומצם של מפגשים בכיתה, לפי דרישות הקורס. הקורסים המקוונים כוללים את יחידות הלימוד, מטלות לפי דרישות כל קורס, פורומים לתקשורת עם המרצים והלומדים האחרים, חומרי העשרה ועוד. בסוף הקורס מתקיימת בחינת סיום קפדנית, לפי לוח הבחינות קבוע מראש. דוגמאות לקורסים כאלה מצויים בשפע. ראו למשל את הקורסים המקוונים של אוניבסיטת סנטה פה ושל קורסרה (על הקורסים המקוונים ויתרונותיהם ראו למשל אצל צזנה, 2016).

• הלמידה היא תהליך שאיננו נפסק לכל אורך הקריירה: שוטר מחויב במעבר שני קורסים לפחות בשנה. ככל שילמד יותר תגדל יכולתו להתקדם, בדרגה ובתפקידים.
• הקורסים חייבים לשלב את כל התכנים האקדמיים הרלוונטיים. יש לפעול במהירות, על מנת להכיר בהם לקרדיטיזציה אקדמית, מהר ככל האפשר, דרך אחת האוניברסיטאות (זהו תהליך הכרחי בדרך למעבר השיטור להיות פרופסיה בישראל).
• אין יותר קורסים ארוכים מחוץ לתחנה: הלמידה מתבצעת בסביבתו הטבעית של השוטר, באחריותו ובאחריות מפקדיו.
• שינוי המהות של מושג החניכה והפרקטיקום במשטרה: חלק מהקורסים הם קורסי חניכה, המשותפים לחונך ולנחנך, אולם הדרישות משניהם שונות. שניהם מנתחים אירועים בהם פעלו בשטח לפי קריטריונים מקצועיים. הציון ניתן לשוטר על הישגיו; ולחונך על איכות החניכה והמשוב שנתן על עבודת חניכו!
• מפקדים נמדדים בכמות הקורסים שצוברים שוטריהם ביחס לוותק שלהם: על כן, ועל מנת לשפר את סיכויי שוטריהם, הם יכולים לארגן קבוצות למידה בשטח.
• מעבר מתחום משטרתי אחד לשני מחייב קורסי בסיס מסוימים, ודגש עתידי על קורסים כאלה, תוך כדי התפקיד החדש. מפקד - המבקש להגדיל את הוורסטיליות של אנשיו - יכול לוודא שלקחו קורסים המאפשרים להם מעבר גמיש בין תחומי עיסוק.
• קידום - כולל עליה בדרגות פז"ם וכולל קורס קצינים - מתבצע בדרך של מכרז, שתנאי הגישה אליו הוא כמות קורסים מסוימת שנצברו, ובחינות קשות וקפדניות!
• קורסים הם דבר דינמי ויצירתי, שצריך לדעת להכין במהירות, על מנת להסתגל לנסיבות משתנות: למשל, אם היה קורס על מניעת פשיעה מצבית; או על שיטור גבוה ושיטור נמוך, לאחר שהמפכ"ל עשה שימוש במונחים הללו, היה מן הסתם מספר הנרשמים אליהם גדול מאוד, גם בקרב הקצונה הבכירה!

הדגשים

• דרושה תכנית מעבר הדרגתי לשיטה החדשה, עד שתיווצר מסה קריטית של קורסים, שתייתר את השיטה הנוכחית. .
• מומלץ לפתוח את הקורסים בתשלום לאזרחים (בוודאי לאחר ההכרה בהם כקורסים אקדמיים). כך יכולים מועמדים לגיוס לצבור ידע ונקודות עוד לפני גיוסם (שלב מהותי במעבר לפרופסיה אמתית).

הסיכונים: אם כך, מי צריך מכללה?

הסיכון המרכזי הוא, שהמנגנון המשטרתי לא יתיר שינוי כזה אם יבין את משמעותו, שהיא הקטנה דרמטית בעוצמתו, והתייתרות חלק משמעותי ממערך ההדרכה. אם הדבר יתרחש, תהיה בכך אנומליה, שבה המטה פועל בניגוד לאינטרס ההישרדותי הבסיסי שלו!

על כן, מומלץ מאוד ששינוי כזה יתבצע מתחת לרדאר! לא להצהיר הצהרות שעלולות ליצור התנגדות לשינוי, אלא להתחיל בהדרגה וליצור התהוות, שתסחף את המשטרה. כאשר המתנגדים יבינו מה התרחש זה יהיה מאוחר מידי עבורם.

בהצלחה רבה!

[לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• ילדים בסין מטפסים שעתיים לכל צד, בתלאות ובסיכונים אין קץ, על מנת ללמוד. אבל אצלנו במשטרה הקורסים נוחים ונעימים ובאחריות הארגון ולא באחריות השוטר. לכן, לא לומדים כלום, וגם אם כן, יודעים שלשטח חוקים משלו...: ללא מחבר, (2016), צוקים וסולמות: הדרך המסוכנת בעולם לביה"ס, 26/5/16, ynet. 
• פנחס יחזקאלי (2016), האם צריך לדבר אליהם בגובה העיניים?, 12/4/16.
• רועי צזנה (2016), חינוך ועתידנות – לעבור את מחסום שתי סטיות התקן, 27/3/16.