[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י גורמי צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

במאמרו, "המשמעות של נאום סגן הרמטכ"ל: לצה"ל נמאס!" מיום 6.05.16, בוחן פנחס יחזקאלי את נאומו של סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר גולן, וגוזר ממנו כמה מסקנות מרחיקות לכת. המאמר מעניין ומציע חשיבה מקורית, אבל לצערי, אני חולק על ההקשרים שנעשו בו ועל המסקנה הנגזרת (לפחות הראשונה).

גילוי נאות: לא שמעתי ולא קראתי את נאומו המלא של האלוף, ועל כן אני נסמך בדברי על המשפטים הבודדים מנאומו המצוטטים כאן ובכל אמצעי התקשורת, מקטן עד גדול (אם מישהו יודע היכן ניתן למצוא את התמליל המלא – אנא ישתף עימנו את הקישור לשם, ויבורך). קצת יותר "בשר" אפשר למצוא למשל במאקו.

באופן טבעי, הפרשה הזו מהווה ממש מכרה זהב להרבה כיוונים והרבה דיונים אפשריים.

נשים בצד את שאלת הטיפול המשמעתי באלוף הנוזף, לכאורה, בדרג המדיני. אכן נושא ראוי למאמר נפרד.

נשים בצד גם את העיתוי והמקום שבו בחר האלוף לומר את מה שאמר (אומלל מאוד ולא נכון, לטעמי).

תחילה – מה בדיוק נאמר?

לא צריך יותר מידי דרש. לטעמי, יאיר גולן אמר בדיוק את מה שהתכוון לומר (גם אם לא נסכים או לא נעים לשמוע):

"זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני שבעים, שמונים ותשעים שנה – ומציאת עדות להם כאן בקרבנו ...  לשנוא את הזר...  לעורר חרדות ולהלך אימים...  התבהמות, התקרנפות והתחסדות...   ניצנים של חוסר סובלנות, ניצנים של אלימות, ניצנים של הרס עצמי בדרך ההידרדרות המוסרית"

נכון גם שגולן נגע ביותר מרמז בבעיית המנהיגות (ועדיין אינני חושב שכיוון ישירות ובלעדית רק לראש הממשלה ולשותפיו, אלא לבעיה רחבה יותר בציבוריות הישראלית):

"השואה צריכה להביא אותנו להרהורים מעמיקים בדבר אחריותה של מנהיגות ובדבר איכותה של חברה והיא חייבת להוביל אותנו לחשיבה יסודית על איך אנו, כאן ועכשיו,..."

התבטאות סגן הרמטכ"ל עוררה תגובות רבות, ושתי הביקורות העיקריות שבהן היו –

• התמונה המוצגת ע"י האלוף של פני העם והמדינה, הינה שיקרית ומסולפת.
• הדברים מכפישים את ישראל (שלא בצדק, ראה סעיף קודם) וישמשו "תחמושת" בידי שונאי ישראל כדי לנגח אותה.

כדוגמה מייצגת, ניתן למצוא את מאמרו הרהוט של קלמן ליבסקינד במעריב:

"ומאיפה, לכל הרוחות, בא הרעיון המעוות של גולן להציע להפוך את יום השואה ליום 'חשבון הנפש הלאומי', שבו אנחנו בודקים את מעשינו שלנו? אני בעד לבדוק את עצמנו כל יום, אבל איזה מסר מעבירה ההצעה הזו, אם לא מסר שאומר שכדאי שגם אנחנו נטפל בעצמנו לפני שנתעורר בוקר אחד ונמצא את עצמנו נאצים".

ובכן – זה בדיוק מה שאפשר בקלות להבין מהמשפט של יאיר גולן שכולם מצטטים:

"יש אצלנו תופעות מכוערות, שחוסר טיפול ראוי בהם, כבר היום, עלול להוביל לכך שנתעורר בוקר אחד ונמצא עצמנו וגו'."

כאוהד ביתר ירושלים (גילוי נאות מס 2) היושב בבית אבל וחפוי ראש וממתין כבר שנים לא מעטות שהסיוט הזה יסתיים, נדמה לי שלא צריך יכולות בילוש מיוחדות כדי לראות ולהבין על איזה "עדות לתהליכים מעוררי חלחלה" גולן דיבר.

עוד טוען ליבסקינד כי:

"לוקחים את הקטן והחריג ויוצא הדופן והשולי ומנסים לצייר אותו כאילו הוא מלמד על הכלל. "

שוב - נדמה לי שעברנו כבר מזמן את "הקטן, חריג, שולי ויוצא הדופן". ההתעלמות ממימדי ההתבהמות, והטענה שזה בסך הכל "קטן, שולי, וכו'..." היא חלק מהבעייה.

שנית, מה לא נאמר?

צר לי מאוד, אבל בניגוד לפרשנות שנתן יחזקאלי לנאום, לא מצאתי בדברים שפורסמו שום התייחסות לפלסטין, פלסטינאים או יהודה ושומרון.

יחזקאלי כותב:

"השורה התחתונה: המשמעות המצטברת של נאום זה - בצד איתותים רבים אחרים - היא, שפיקוד צה"ל מאס במצב המדיני הנוכחי...   והוא נוקט עמדה ישירה בעד הסכם עם הפלסטינים! "

באמת? כיצד גזרת את המשמעות המצטברת הזו מהנאום הזה? יש ודאי בקרב הפיקוד הבכיר מי שתומכים בגלוי או בהסתר בצורך הזה, אבל הקישור לכאן חסר.

יתרה מזו, בכל פעם שמנסים להעלות כאן סוגיות פנימיות - חברתיות, סוציאליות או אפילו ערכיות, ימצא תמיד מי שיקום ויטען שהבעיה המרכזית היא "בחוץ" (איראן, חיזבאללה, חמאס, אפשר לבחור) ויפעל לעמעום הדיון על הבעיות הפנימיות. משיכת הנאום לכיוון הסוגייה הפלסטינית, גורמת שוב (אולי לא בכוונה) להסרה של הדיון הרציני הפנימי שמנסה לעורר האלוף גולן, מן השולחן הישראלי.

אפשר ודאי, ואולי אף רצוי, לדון בשאלת העברת האחריות מצה"ל למשטרה/משמר הגבול, אבל מה הקשר לנאום גולן? אלא אם הדברים הוזכרו בחלק סמוי כלשהו מן הנאום, אין שום קשר בין הא לדא וחבל שנקשרו.

ולבסוף – עוד שאלה הראויה למחשבה ולדיון נפרד:

האם נכון לכבס כביסה מלוכלכת בראש חוצות (כלומר – להעביר ביקורת על תופעות חמורות/בלתי רצויות שנדמה לך שגילית בסביבתך, כמו – גזענות ופאשיזם ר"ל), גם אם אתה יודע בוודאות שהדברים מיד יוצאו מהקשרם ינופחו ויעוותו ללא שיעור, וישמשו את כל בעלי הדעה, מימין הבית ועד ה- BDS והשונאים האנטישמיים ביותר בעולם לניגוח והכפשת מדינת ישראל?

לטעמי התשובה ברורה, אבל מתברר שיש רבים מאוד (היו גם בעבר, זה לא חדש) שבעיניהם, מניעת "תחמושת" משונאי ישראל מצדיקה להשתיק כל ביקורת, תמיד, ולתמיד.