[הצילום: אילוסטרציה מהאתר ניוז, חיפה והקריות, ללא ציון שם הצלם]
מהו הגורם העיקרי המשחית את המערכת הפוליטית, פוגם באיכותה ומחליש את מעמדה?
בימים שבהם המיאוס הציבורי מהאופן שבו מתנהלת המערכת הפוליטית נמצא בשיאו, הגיעה העת להפנות אצבע לסיבה העיקרית.
אחד החוקים של מערכת מורכבת גורס, כי למרות מורכבותה, רק מספר קטן של גורמים משפיע עליה באמת בזמן ובמקום נתונים. מכאן, שעלינו לחפש גורם משפיע מרכזי, לא יותר, שאם ישתנה, תיחסך מאיתנו המבוכה ותחושת הקבס, מול מעשי נבחרינו.
שאלו את עצמכם: מהו הדבר שכובל פוליטיקאי לבעלי הון כבר מרגע שהוא מבקש לקפוץ לקלחת הפוליטית? הפריימריז כמובן! מפלגות - שאמורות להשתתף בשלטון - שאימצו את שיטת הפריימריז, נהפכו לבדיחה, כי מפלגת שלטון צריכה לייצר משילות, וזו אמורה להיות מושגת, בעזרת העוצמה המצרפית של חברי הכנסת של המפלגה. אבל כשנבחרים בפריימריז, הופכים חברי הכנסת, עוד לפני שנבחרו, להיות שבויים בידיהם של התורמים, קבלני קולות, עסקנים מפלגתיים וחברי המרכז, שמשפיעים על מספר רב של מתפקדים. הציבור איננו מעניין אותם כי הוא איננו בוחר אותם. כדי להתאים עצמם לקבוצות המאורגנות שבוחרות אותם עליהם לבלוט, בהקשרים לא חיוביים.
מילת המפתח בקרקס הזה היא "פופוליזם". כדי להסוות את העובדה שהם פועלים בשליחותם של בעלי ההון, מאמצים נבחרינו (הן מימין והן משמאל) את הסגנון הזה בפוליטיקה, הפונה אל הציבור הרחב של פשוטי העם לגיוס תמיכה ואהדה מבין שורותיו, תוך שימוש במסרים פשוטים וקליטים. הפופוליזם מכוון את מסריו לדאגותיו החברתיות והכלכליות של הציבור. הוא מבצע הפשטה וליניאריזציה של בעיות מורכבות, ומציע פתרונות קסם לבעיות הרות גורל. הבעיה היא, שפתרונות ליניאריים לבעיות מורכבות הוא מתכון לאסון...
ואיפה התקשורת?
אז למה התקשורת לא מעלה את הסוגיה על ראש שמחתה? חחח... הצחקתם! התקשורת כבר מזמן איננה "כלב השמירה של הדמוקרטיה" אלא משרתם של בעלי ההון השולטים עליה, אם בבעלות ישירה ואם דרך תקציבי הפרסום. הפריימריז טובים לבעלי ההון. חברי כנסת מפוצלים קלים לשליטה ונוחים להשפעה. ללא פריימריז, למה שיזדקקו להם? כיוון ששם המשחק הוא מאבק העוצמה, התקשורת תעשה הכל על מנת לטשטש את הקשר בין הגורם הזה לתוצאה. ככל שאיכות חברי הכנסת נמוכה יותר, תלותם בהון מתחזקת. מכאן, שלבעלי ההון יש אינטרס ברור במצבה הנוכחי של הכנסת...
זו הסיבה שהתקשורת לועגת למפלגות שבהן "בעל הבית מחליט", ומכנה את המפלגות הללו "דיקטטורות", בעוד היא משבחת מפלגות שבהן "הדמוקרטיה חוגגת"... (משמע, דמוקרטיה של עסקנים, דילים וסירחונות)...
ללמוד מהמייסדים: להחזיר את הוועדות המסדרות
האם מייסדי המדינה הזו לא היו דמוקרטים? מדוע הם בחרו בשיטה של וועדה מסדרת? כי בשיטת הבחירות שלנו אנחנו בוחרים מפלגה. למפלגה יש מנהיג, וכמו קבוצת כדורגל, תלויה הצלחתו ב'משחק הקבוצתי' של חברי הכנסת, ומי שלא משתף פעולה, מוחלף ביום פקודה. כך נכון וכך צריך, ואם רוצים שיטה אחרת, צריך לעבור לבחירות אזוריות, שבהן יש קשר ישיר בין חבר הכנסת לבוחריו.
ומה עם שיטות אחרות כמו פריימריז של כלל הציבור? (ראו למשל אצל שניידר, 2016): זהו פתרון עדיף על המצב הנוכחי, אבל, כל עוד שיטת הבחירות שלנו נשארת כמות שהיא, למה לא לתת לזה שנבחר לעמוד בראש מערכת את התנאים האופטימליים להביא להצלחתה?
[הצילום של ח"כ מירי רגב הועלה על ידה לויקיפדיה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5; הצילום ח"כ אורן חזן הועלה לויקיפדיה ע"י יאיר ליברמן. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]
הסתכלו איזו איכות של חברי כנסת היו במפלגות אז. הסתכלו על מעמד הכנסת באותה עת... הרשות המחוקקת שלנו נסחפה לכאוס. כדי להיחלץ ממנו צריך גורם מייצב, שיחזיר סדר. לגורם הזה קוראים וועדה מסדרת!
Pnina Fss:
זה לא הפריימריז. זה ההרכב של המפלגה הזאת, ותומכיה. הם יכולים גם להרכיב רשימה – כולל השינויים הפרסונליים שקל לך לחשוב עליהם, שלא תצא יותר מוצלחת. הסר תקוה מליבך.
אם ראית את הצעקות על אמנון אברמוביץ' – אתה חייב להפנים שאתה חי במציאות ששונה מזו שחשבת שהיא .
Avi Brochman:
האספסוף לא יוותר על הכח שלו…