תקציר: ככל שההמצאה מהפכנית יותר, צריכים יזמיה להבין שהחדרתה תהיה, כפי הנראה, קשה יותר; ומרכיב המזל בה גדול במיוחד! הדבר מחייב 'כיסים עמוקים', התמדה וסבלנות בהקצאת משאבים, ו'חינוך צרכנים' למוצר חדש ולפרדיגמה חדשה.

עודכן ב- 20 במאי 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו המאמר השלישי מתוך שלושה העוסק בקושי בקליטתן של המצאות ופרדיגמות, משנות מציאות. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: חדשנות משבשת – מוצר חדש יוצר צורך חדש;
• פנחס יחזקאלי: פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק.

*  *  *

בטור שלו ב'ישראל היום', הביא גונן גינת (2016) סיפור מרתק:

"הסבא רבא שלי, ברוך, התפרנס מחנות קטנה לכלי בית. אחת לכמה שבועות היה יוצא עם עגלה וסוס לעיר הגדולה, בקאו, וקונה סחורה - יממה וחצי לכל כיוון.

פעם אחת הוא מצא בעיר מנורות נפט והביאן לכפר, שמשעות הערב היתה משתררת בו אפלה. הוא הזמין את כולם לחנות, בשעת ערב, לצפות בפלא - נמצאה הדרך להאיר את הלילה.

הוא ציפה שהסחורה תיחטף והוא ירוויח סכום נאה, אלא ששום מנורה לא נקנתה. הסיבה: באותה תקופה רווחה אמונה באזור שהשימוש בעיניים מוגבל בזמן, ואור בלילה עלול לבזבזו. איש לא רצה לאבד את הראייה מוקדם מדי. כתוצאה מאמונה זו, ביתו של סבי היה היחיד שהואר בלילות, והפך למעין מגדלור שעל פיו ניווטו רבים את דרכם בשעות הלילה." (גינת, 2016).

משל הצפרדע הקופצת: אחד הבלופים הגדולים בחיים הוא שמה שטוב מצליח...

רבים מאמינים למשל, שגם באבולוציה, מה שמוצלח יותר ובעל יכולת הישרדות גדולה יותר ישרוד על פני האחרים. 

אבל האמת היא, שהישרדות היא עניין למזל. פעמים רבות דווקא המוצר הפחות מוצלח יקלט והמצאות משנות מציאות פשוט תיכחדנה...

למשל: צפרדע יוצאת דופן נולדה בביצה עם רגליים ארוכות מאוד, שמאפשרות לה קפיצות גדולות בהרבה מכל חברותיה; יתרון עצום, לכל הדעות...

אבל, האם הטבע ינציח את היתרון הזה? בכלל לא בטוח. יתכן שבאחת הקפיצות הגרנדיוזיות שלה היא תזנק היישר ללועו של תנין, והסיפור ייגמר עוד לפני שהתחיל.

המצאות וחידושים אנושיים אינם שונים. זה שלהמצאה מסוימת יתרון מוחלט על הקיים בשוק לא אומר בהכרח שהשינוי 'יתפוס'; ואם יתפוס, זה יקרה, פעמים רבות, מהסיבות הלא נכונות...

דבר אחד בטוח: בניגוד לאסונות שמתרחשים בבת אחת, להמצאות גדולות ולפרדיגמות חדשות לוקח זמן, עד שהן נקלטות ומגיעות לשיא השפעתן:

• לאינטרנט למשל לקח 50 שנה עד שהפכה לגורם משמעותי בחיינו;
• גילויו של הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה, והביא למיגורן של מחלות שגרמו למותם של מיליונים. אבל, 10 שנים לאחר גילויו, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות איתו...
• לליזר נמצאו, עם הזמן, שימושים שאיש לא חלם עליהם כשנתגלה...
• חברת המכוניות החשמליות 'בטר פלייס' פשטה אמנם את הרגל, אבל אין היום בעולם חברת מכוניות שאינה מייצרת, או לפחות מתכננת דגם של מכונית חשמלית...
• ניתוח רשתות מורכבות - ONA קיים כבר שנים, אולם רק בעשור האחרון 'נפל האסימון' לגבי המהפכות הפוטנציאליות בניהול שתורה זו טומנת בקרבה; וגם, בכלל לא בטוח אם תתממש! (יחזקאלי, 2014).

למה זה קורה?

הטבע האנושי מקיים מנגנון הגנה שמרני כנגד שינויים בכלל ושינויי פרדיגמות בפרט. מנגנון רב עוצמה זה נקרא על שם הפיזיקאי הגרמני מקס פלאנק (Max Planck). 

פלאנק, חתן פרס נובל לפיזיקה (1918), נחשב כמי שתרם תרומה מכרעת להתפתחות המכניקה של הקוונטים, ששינתה לחלוטין את פני הפיזיקה. הוא טען כי פרדיגמה מדעית חדשה מתקבלת רק בקושי רב ובדרך כלל כעבור דור. הסיבה לכך, הסביר, היא שהמאמינים בפרדיגמה ישנה אינם משנים את דעתם בקלות רבה כל כך, גם נוכח עובדות המזימות אותה. 

אפקט זה של חוסר היכולת לקבל פרדיגמה חדשה בזמן אמת, נקרא על שמו "אפקט פלאנק".

אפקט פלאנק, במקורו, התייחס לכשל נפוץ של מדענים, אך ניתן לו תוקף תפיסתי גם בעיוותי מחשבה ותפיסת מציאות ארגונית בקרב מערכות מורכבות וארגונים צבאיים, עסקיים, מדינתיים או אחרים.

[למאמר: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן]

והמשמעות?

ככל שההמצאה מהפכנית יותר, צריכים יזמיה להבין שהחדרתה תהיה, כפי הנראה, קשה יותר; ומרכיב המזל בה גדול במיוחד! הדבר מחייב 'כיסים עמוקים', התמדה וסבלנות בהקצאת משאבים, ו'חינוך צרכנים' למוצר חדש ולפרדיגמה חדשה.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק', לחצו כאן] [להרחבת המושגים: חוסר וודאות ומזל, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק';
• הרחבת המושגים: חוסר וודאות ומזל;
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.

מקורות והעשרה

• גונן גינת (2016), שורשי החידושים הטכנולוגיים, ישראל היום, ישראל השבוע, 13/5/16.
• יחזקאלי פנחס (2014), ניתוח רשתות ארגונית, 23/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדיגמה, התנפצות פרדיגמות ואפקט פלאנק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות, חוסר ודאות ומזל, ייצור ידע, 11/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.