[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Official White House Photo by Lawrence Jackson, והוא נחלת הכלל]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
* * *
ביום ה-1 ביוני 2016 התקיים במרכז בס"א באוניברסיטת בר אילן יום עיון בנושא: היום שאחרי אבו מאזן. מפאת חשיבותה לענייננו, תמללתי את הרצאתו של האלוף גרשון הכהן בכנס. סרטון ההרצאה מצורף בסוף הדף.
בעיני, חובה עלינו להיפרד מרעיון שתי המדינות, כנקודת מוצא להיגיון המסדיר את המרחב ואת כל תקוותינו. למה זה כל כך חשוב? כי מבחינת צבאית, ביטחונית - וגם מבחינות אחרות - זהו פוטנציאל אסון למדינת ישראל!
אמת ושקר ביחסים בינלאומיים
יש אומרים - וביניהם ח"כ שלי יחימוביץ', אסעד ראנם ואחרים - שאמנם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ליברמן מצהירים על חזון שתי המדינות, אבל זה לא באמת.
אז אותי לא מדאיג אם המנהיג שלי משקר או לא. בכלל מנהיגים לא אמורים לדבר אמת, כי יסוד האסטרטגיה הוא בעורמה ובשקר. הייתי בגרמניה לא מזמן בכנס, ושמעתי מאנשי השלטון שם כמה היו בשוק, מכך שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, משקר את הקנצלרית אנגלה מרקל... זו נאיביות, ולהיות מנהיג נאיבי זה חטא גדול!
כשאומרים לי שראש הממשלה שלי משקר, אני אומר: "נהדר, אבל אני רוצה שישקר בראש ובראשונה את הגויים ולא את העם, ולא הפוך". אבל, נקודת המוצא התנ"כית והקבלית לשקר - וחשוב לדבר על זה - מספר על זה מ״מאור ושמש״ שזה תלמיד הבעל שם טוב. כתוב: נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו, 120 שנה בונה תיבה. אומר לו אלוהים, אני מביא מבול, אותך ראיתי צדיק לפני, תיכנס לתיבה. שואל 'המאור בשמש': בהתחלה הוא היה "צדיק תמים"... עכשיו רק "צדיק"? מה עם ה"תמים"? אומר: מי שבונה 120 שנה תיבה, שזה פרויקט ענק, ... תמים הוא כבר לא. ומה הדבר הגדול בתפיסתו? שבמקום להגיד "וואלה, זה חיים... אי אפשר להיות צדיק במעורבות בחיי היום יום", הוא אומר: זאת החוכמה העילאית שהיא עורמת התחכום, ״חוכמה עילאה״... זה הזוהר! זאת אומרת, החוכמה העילאית של אדם בתנ"ך ובזוהר - בניגוד לנצרות - הוא זה שמעורב עם הבריות ויודע לתכמן אותם!
[משמאל: כריכת הספר Trust Me: Australians and their politicians, של
מבחינה זאת, אין לי בעיה עם התכמון. יש לי בעיה עם זה שיש חשש, שמא לאט לאט שוכחים כאן שזה שקר... וגם אם נניח שזוכרים שזה שקר, הרי אומרים לנו שאי אפשר לשקר את כל העולם כל הזמן, אז העצה שלי היא, שצריך מידי פעם להחליף את השקר!
לכן, את השקר של "פתרון שתי המדינות" אני מציע לשנות. זאת אומרת, גם אם הוא תקוות אמת, גם אם הוא מניפולציה אסטרטגית, הוא מיצה את עצמו!
פוטנציאל האסון שברעיון שתי המדינות
הבוקר ברשת ב' אמר עופר שלח: "אני מכבד את דברי השר אורי אריאל, שאומר את דעתו בעניין ארץ ישראל מתוך אמונה, אבל לא ראיתי ישראלי שמביט בעולם הזה בהיגיון מעשי, ולא מבין את חובתנו להיפרד מהפלסטינים". אז לפניכם עומד כרגע אדם, שמישיר מבט אל המציאות, משתדל להבין את תנאיה, לוקח אותה ברצינות, ומתוך התמקדות בנסיבות המשתנות, אני אסביר, עד כמה רעיון שתי המדינות מכיל פוטנציאל אסון, שגם צה"ל הגדול והחזק לא יוכל לו. עד כדי כך... יש אצלנו אנשים שחושבים שצה"ל יכול לעשות הכל... תשכחו מזה!
בערבית אומרים, אין טוב כמו מה שיש. תסתכלו על מה שיש... זה בא באצבע אלוהים! ומה זה אומר, לקחת ברצינות את מה שיש, כי גם זה מידי שמים, ואת מה שמתהווה, ועל זה אני מבסס את הדברים.
באותו אירוע בגרמניה בו הייתי, הייתה גם ח"כ סתיו שפיר, ועמדה על הבמה והסבירה כמה טוב פתרון שתי המדינות, ואיזה תקווה זה מביא. אני כמובן התנגדתי, ואז היא אמרה לי: "תבין, אתה בודד במה שאתה אומר. 98% מבכירי כוחות הביטחון, בטח הלשעברים, חושבים כמוני". התשובה היא שהיא צודקת. כולם כמעט דבקים בפתרון שתי המדינות כתקווה היחידה. אז איך זה שאני חושב אחרת?
- אחד, אולי הרוב לא באמת רלוונטיים? תראו מתי האלופים לשעבר היו בחיכוך ממשי... לפני 40 שנה... מי היה נותן את הכסף שלו להשקעה בבורסה לאדם, שכבר שנתיים הוא לא בדיוק בעניינים? והמציאות משתנה כל העת.
- שתיים, הם מומחים למה שקרה, וגם אם הם מומחים למה שקורה, זה לא מה שנדרש כשדנים על מה שיקרה; ולא בהכרח יש קשר בין מה שקרה למה שיקרה. אנשים מודרניסטים מאמינים שכן. במטוס שממריא, ההגה שהרמתי אתמול עשה תוצאה מסוימת, והמטוס המריא. זה יקרה גם מחר כי זו טכנולוגיה. במציאות זה לא כך. האלוף עמוס ידלין כועס עלי, כשאני מזכיר שב- 2008 הוא תמך כראש אמ"ן בתהליך שלום עם סוריה, ואמר שאפשר לרדת מהגולן; והיום, כולנו יודעים שהתנאים השתנו. אבל מי ידע אז שהתנאים ישתנו? וצריך לדבר גם על האופציה שהתנאים ישתנו!
- והדבר האחרון, אני מדבר על הצורך בחוות דעת שנייה. זאת הנחת יסוד ברפואה. סיפר רופא מומחה מהדסה עד כמה הרבי מליובאוויטש שינה את גישתו לרפואה. יום אחד הוא קיבל פניה מאישה חולת סרטן, שאבדו לגביה כל הסיכויים. היא פנתה אל הרבי והוא אמר: "תנסו טיפול אחר וגישה אחרת". הגיעה לטיפול עם התנאים הללו והוא אמר: "ראיתי שזה סופני, אין סיכוי. אבל, אם הרבי אמר, החלטתי לנסות משהו אחר, ולמרבה ההפתעה זה הצליח, ומאז אני מבין שצריך לנסות גם דברים אחרים..."
לכן, כדאי לכם להקשיב לי כי אולי אחרי עשרים שנות אוסלו ופתרון שתי המדינות הנמצא בדרך ללא מוצא, אז אולי כדאי להקשיב למשהו אחר? אומרים לנו ששלום עושים עם אויבים וצריך לתת צ'אנס, ואולי בהסדר טוב, לא תהיה מגמת המאבק? אז איך אני יודע שגם חזון טוב לא ימחק את חזונם להמשיך להיאבק? כי הסדר טוב גם אותי לא יספק. כי אני לא אוותר על החלומות שלי לבניין ציון, לגאולת ירושלים, לשיבת כל עם ישראל לארץ ישראל. כי מה שזה אומר באופן עקרוני זה שמשא ומתן לא עושים על חלומות. איש לא בא למשא ומתן על חלומות. משא ומתן זה אירוע פרגמטי להרגע. מחר יום חדש. זאת, במיוחד בעולם הערבי, שהם אנשים מאמינים, והיהודים בחלקם הגדול הם אנשים מאמינים, חלומות נלקחים ברצינות!
גם אצל בן גוריון. יולי 1937 שנה חשובה ביותר והמעצבת בחיי בן גוריון כמנהיג. הוא כותב כך על הצעת החלוקה של וועדת פיל: "מדינה יהודית זו המוצעת לנו עכשיו אינה המטרה הציונית. בשטח זה אין אפשרות לפתור את השאלה היהודית. אבל היא יכולה לשמש שלב מכריע בדרך להגשמת הציונות הגדולה. היא תקים בזמן הקצר ביותר את הכוח היהודי הממשי, שיביא אותנו למחוז חפצנו ההיסטורי. זה תורת שלבים!
חאלד משעל אומר אותם דברים. ב- 28 בנובמבר 2012 בוועידה האסלאמית בבירות הוא מסביר, למה הוא תומך בפתרון שתי המדינות ואומר כך: "ההסכמה שלנו בחמאס על מדינה בגבולות 1967, יש מי שדואג שאולי זה פתח או מהלך בדרך שבה הלכו לפנינו, שבסופה החלום הגדול יתגמד. אני אומר שלא. אני מאמין ששחרור פלסטין בגבולות 1967 הוא עכשיו יעד מעשי, ומבחינה מעשית אני סבור, שמי שילך לפתרון בגבולות 1967, ישחרר אחר כך את יתר פלסטין. זאת אומרת: תורת שלבים במלוא מובניה! פעם אמרתי לעמוס גלעד שאני מזהה אצל חאלד משעל יסודות בן גוריוניים, והוא השליך עלי כיסא כמעט... אמר לי: "איך אתה משווה?"
מכאן אני עובר לטיעונים הצבאיים:
במגמה הזאת שלמאבק יש יסודות להמשיך, צריך לבחון את הנחות היסוד של רבין שאיתן הוא הלך לאוסלו. כולן נמוגו!
- אחת מהנחות היסוד הייתה, בשנת 1991, שברית המועצות קרסה, פוקיאמה מנבא את קץ ההיסטוריה... כאילו כולם הפסיקו להילחם ורק אנחנו ממשיכים? אז בואו נצטרף למגמת השלום!
- בינתיים גם הייתה רק מעצמה אחת, לא היה עולם אחר... באמצעות מעצמה אחת ניתן להבטיח את הכל...
[תמונת הרקע: צילום מסך מסרטון הרצאתו של גרשון הכהן בכנס יש"ע 2015]
כל הנחות היסוד הללו קרסו. העולם לא פסק להילחם, איך אומרים: "פוקיאמה הבטיח את קץ ההיסטוריה, עתה אנו רואים את קיצו של קץ ההיסטוריה...". אם כך, אם נמשיך להילחם וימשיך להיות מאבק, אז מה יש להגיד על השטח?
הדבר הראשון שאני יכול לומר ואני מדבר על האסטרטגיה שתמיד מתממשת בטקטיקה, אין אסטרטגיה בלי טקטיקה, וצריך לתת כבוד לשיקולים הטקטיים, קודם כל, מה שראש הממשלה מבטיח, שמדינה פלסטינית חייבת להיות מדינה מפורזת, תשכחו מזה. אין חיה כזו! לא ניתן לממש את זה! למה? משתי סיבות:
- היה אפשר לממש את זה בעבר, כשעושים פיקוח על דיביזיות סוריות, שנמצאות 150 ק"מ ממך, וזה טנקים, וכשהם מתחילים לנסוע רואים אותם. מי יכול לפקח על טיל גראד בתוך משאית תפוחי אדמה שעוברת את גשר אלנבי? או רפ"ג' שנכנס בפנים? בטח לא האו"ם כפי שהוא מפקח או לא מפקח על הכנסת אמל"ח לחיזבאללה בלבנון...
- אבל גם אם הפיקוח יהיה מעולה, כמו שהבטיח הגנרל האמריקני ג'ון אלן, האם ניתן למנוע ממדינה לקבל חומרים אזרחיים כמו טלפון סלולרי שאיתו ניתן להכין מטען צד שמופעל מרחוק? כמו צינורות ברזל? פוספטים שאיתם ניתן להכין חומרי נפץ? אינטרנט, ששם יש הוראות ייצור לכל מה שצריך?
לכן, אין דבר כזה מדינה מפורזת בעת הזאת. זאת אומרת, מי שאומר לנו שתהיה מדינה פלסטינית מפורזת, משקר! את מי הוא משקר? אינני יודע...
בואו נדבר על השינוי בעולם המלחמה. תשכחו מהרעיון שאם צה"ל ייסוג לגבולות 1967 הוא יוכל לחזור על ניצחון 1967. זה חד פעמי, וזה כמו לבקש לחזור על קריעת ים סוף! צה"ל שיצטרך להתחיל את מסע המלחמה לשכם מנתניה זה יהיה מבצע ענק, כמנו שהיום כדי להיכנס לבית חנון מנחל עוז זה מבצע אוגדתי. ולכן כל מי שמבטיח לנו מהגנרלים שזה קלי קלות... שעשינו את זה ב- 1967 נעשה את זה עוד פעם, במבנה שנוצר, תשכחו מזה! עולם המלחמה השתנה, וזה נכון גם בלבנון.
עכשיו צריך להבין, שגם האמריקנים והרוסים מבינים את זה! בפעולתם היום בסוריה הם לא שולחים כוחות כי בעולם המלחמה החדש, השהייה בשטח לחיילים היא קשה ביותר. הם נפגעים בענק! לכן הם מפעילים כוחות קטנים מאוד, מיוחדים, שמסתמכים על כוחות מקומיים. איזה כוחות מקומיים נפעיל, לילה לילה, בשכם, בשביל לפעול נגד מעבדת נפץ?
לצה"ל גם אין את המסה הנדרשת לפעול לאורך זמן. לא בתוך יהודה ושומרון ולא מחוץ לה, כי יש כאלה שאומרים לנו, "טוב, שהאזרחים יצאו ויישאר הצבא". אבל זה הפוך. תבינו. יותר משצה"ל שומר על המתנחלים, המתנחלים נותנים לצה"ל את האופציה לשלוט על השטח בסדר כוחות קטן. כי לילה לילה כשיוצאים לפעול בשכם, יוצאים מישובים כמו הר ברכה, אילון מורה, ו- 400,000 איש בנוכחות היום יומית, הם המסה הקריטית. צריך להכיר בזה. פוטין מבין את זה: המאמץ העיקרי שלו בכל מקום הוא האזרחים. המאמץ המשני התומך זה החיילים. העולם השתנה גם בעניין הזה. לאזרחים יש תפקיד עצום, ול- 400,000 מתנחלים יש תפקיד חסר תקדים, ביכולת של צה"ל הקטן להיות אפקטיבי. צה"ל, בימים הקשים ביותר ביהודה ושומרון לא השקיע שם יותר מ- 10,000 לוחמים, שולפי חרב אקטיביים.
דבר אחרון, לכל חסידי רעיון ההיפרדות, זה שייך לעולם ישן. תפיסת חיים רמון ואהוד ברק של "הם שם ואנחנו כאן", תפיסת הוילה בג'ונגל, היא תפיסה שעבר זמנה. היא שייכת לחלוקת שטח בינארית, של שם וכאן (ראו התרשים שלמטה):
הגדר שאנחנו בונים מגינה על הערבים בעזה יותר משהיא מגינה עלינו, כי היא נותנת להם תנאים לבנות חטיבות וגדודים, ומונעת מאיתנו מודיעין של שב"כ. המרחב ההיברידי עדיף לנו מכל ההיבטים המבצעיים. זה קשה ל"סדרנים מודרניים" כי הם רוצים לראות סדר... זה כאן ושה שם.
למה זה דומה? הקיבוץ בנוי בסדר הזה: יש אזור משק, יש אזור חברים, שהוא סוג של בית הבראה. אם אני מגדל עז מחר על יד החדר על הדשא, יגידו לי: "זה שם"... זו תפיסה מודרנית. התפיסה האקולוגית לעומת זאת שמה מרחבים היברידיים. לכן עדיף לנו מכל ההיבטים לצאת מההסדרה הבינארית.
[בתצלום: החומה שבאיזור ארם, 2013. צילום והעלאה לפליקר: Mary Smith]
תחשבו מה קרה בלבנון: שני דברים התפתחו שם.
- האחד, שיש בחיזבאללה רעיון חדש: רקטות במסה, שיכולות לפגוע בעורף הישראלי.
- השני: כוחות קרקע בהגנה, מה שמונע מאיתנו להיכנס מבלי לשלם מחיר.
הדבר הזה התפתחי בעזה ויכול להתפתח גם ביהודה ושומרון. הרעיון הזה הוא רעיון חדשני, פוסט מודרני. זו מלחמה חדשה. אם צה"ל צריך לעשות את זה ביותר מחזית אחת בו זמנית, ואני מכיר את הסד"כ של צה"ל, זה בלתי אפשרי.
ולסיום משהו על השטח, וזה קריטי: שלושה דברים צריך לעשות:
- האחד, לשמוח על הבידול שקרה בין יהודה ושומרון לרצועת עזה ולשמר אותו בכל דרך. הוא חיוני לנו! אם אר פי ג'י עובר מחר מעזה ליהודה ושומרון, כל תפיסת הפעולה שלנו קורסת, כי אנחנו נוסעים עם ג'יפים ממוגנים, לילה לילה לתוך מחנות פליטים, ואוטובוסים ממוגנים עם ילדים, אר פי ג'י אחד מרסק אותם. לכן הבידול הזה הוא קריטי.
- השני, הבידול של בקעת הירדן חייב להישמר. היא מבדלת את יהודה ושומרון מכל המרחב הערבי האחר. צריך להבין איך נראה השומרון ואיך נראית בקעת הירדן:
בתמונה למעלה משמאל המורדות המערביים של השומרון; ממזרח לו (מימין לו) הרכס המרכזי: הר עיבל, הר גריזים, רמאללה, תפוח; מימינו קו הרכס המזרחי שעליו ג'בל כביר, ראס ג'דיר - אלון מורה, קידה, בעל חצור, ממזרח לרכס כביש הרוחב - כביש אלון; ממזרח לכביש הסרטבה ואחריה בקעת הירדן וכביש 90.
אם מנסים לשאול מהי בקעת הירדן לצורך הבידוד, זה לא רק כביש 90. נתניהו חושב רק על כביש 90 ובלי ישובים. אני מפא"יניק. אני לא מאמין שיש צבא אפקטיבי בלי יישובים. זה כל המרחב מהרכס המזרחי של אילון מורה מזרחה. כי לא ניתן לשלוט למטה בלי לשלוט על הרכס, ובלי ציר רוחב מאחור שנשלט על ידי הרמה שממערבו. לכן ישובים כמו איתמר ואילון מורה הם חיוניים. לכן, אין דרך להמשיך ולשלוט במרחב אם מפרקים את ההתיישבות, כי זה המרכיב החיוני ביותר ביכולתנו להבטיח את תל אביב, השפלה ומישור החוף.
אני אוהב את ארץ ישראל, אבל זה לא צריך לגרום לכך, שהשיקולים המקצועיים שהבאתי כשיקולים שיידחו מדחף אמונה!
ולסיום, כדאי לקחת בחשבון שאם הרשות מתפרקת צריך לתת את הדעת לאנשי המנגנונים והשירות הציבורי, שאם לא יימצא להם פתרון תעסוקתי הולם, הם יהיו באותה פוזיציה שבה מצאו את עצמם חייליו של סדאם חוסיין, כשהאמריקנים הגיעו לבגדד. היעדר עבודה היא תשתית לדברים רעים ומגוונים, כולל דאעש שצמח על בסיס האנשים האלה.
סרטון ההרצאה, לשימושכם
.
Pingback: 'היום שאחרי' באתר ייצור ידע | ייצור ידע
ד"ר אבי הראל:
על שקר הפנה את גרשון לכאן:
http://goo.gl/5PrQGL
ד"ר אבי הראל:
ועוד… למרות הדברים מעוררי המחשבה של גרשון, לא מובן מדבריו מה נעשה או כיצד נשלוט במיעוט ערבי בסדר גודל שכזה? סיפוח? אוטונומיה? לא ברור כלל ועיקר.
אלי כהן:
האלוף הכהן ממשיך לרתום את תפישתו הצבאית – ביטחונית לגישתו המשיחית – גאולית. משנה סדורה עם אמונה יוקדת וטוב שכך. לרענון המחשבה כדאי להקשיב היטב גם לדברים אלה.
בכל זאת, לדעתי עולות מהרצאתו 3 שאלות יסוד ועוד אחת שנותרו ללא מענה והן:
א. אם העורמה והשקר הם לדעתו נורמטיביים ורצויים ביחסי מדינות מה העורמה ( "השקר החדש" ) שהוא מציע לישראל לנקוט במקום "שקר פתרון 2 המדינות" כדי להיאבק בדה לגיטימציה והביקורת הבינ"ל הגוברת כלפיה ?
ב. אם לכל אסטרטגיה דרושה טקטיקה כדבריו, מה היא לשיטתו הטקטיקה הישראלית הרצויה כדי להתמודד עם השקר הפלסטיני ( "תורת השלבים" ) מבית ומחוץ ?
ג. כיצד ישראל תוכל להתמודד לאורך זמן עם שליטה בעם אחר שהתחכום שלו, קצב ההתרבות שלו והשנאה שלו כלפיה הולכים וגדלים משנה לשנה ?
ד. אם "אין מומחים לעתיד" מדוע שניתן עדיפות דווקא ל"מומחיותו" של הכהן בתיאור העתיד הצפוי לנו ?