[בתמונה: אבי הראל: אשתו הכושית של משה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

עודכן ב-16 ביוני 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על נשותיו של משה. למאמר האחר לחצו כאן:

• אבי הראל: ציפורה אשת משה.
• אבי הראל: כיצד התחיל הקשר בין משה וצפורה אשתו.

*  *  *

בסוף פרשת בהעלותך בספר במדבר, מצוי סיפור שרב הנסתר על הגלוי בו. מרים ואהרון מדברים בגנותו של אחיהם משה, בגלל נישואיו:" וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'. " (במדבר, פרק י"ב, פסוקים א' – ב').

ראוי לציין כי הטענה כנגד משה היא חידה גמורה:

• מי היא האישה הכושית?
• האם היא ציפורה אשתו הרשמית של משה, או שמא אישה אחרת?
• מדוע ובאילו נסיבות לקח אותה משה?

המקרא לא מפרט כלל בנידון.

פרשני המקרא עמדו נבוכים נוכח האשמות אלה של מרים ואהרון. רש"י (גדול פרשני המקרא, ר' שלמה יצחקי,צרפת, 1040-1105 ) (בתמונה משמאל) מביא את דברי המדרש כדלקמן: "ותדבר מרים ואהרן: (מדרש ספרי) היא פתחה בדיבור תחילה לפיכך הקדימה הכתוב תחילה. ומנין הייתה יודעת מרים שפרש משה מן האשה? רבי נתן אומר: מרים הייתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה, אלדד ומידד מתנבאים במחנה, כיון ששמעה צפורה אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפירש בעלי ממני. ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן".

כלומר פסוקי המקרא מקדימים את מרים לאהרן, דבר המלמד כי מרים הייתה היוזמת והדומיננטית במהלך האירועים. מה מרים מנסה לעשות? האם יש כאן קריאת תיגר על מנהיגותו של משה, או רק הבעת דעה שלילית על תפקודו בחייו האישיים (פרש מאשתו)? על כך נדון בהמשך הדברים.

[בתצלום משמאל: אגרת ברכה עם תמונה של רבי שלמה יצחקי, רש”י; אתר הספרייה הלאומית]

במקביל  לפרשנותו של רש"י, אבן עזרא (אברהם אבן עזרא, מגדולי פרשני המקרא, ספרד ,1089-1164) אומר כי האישה הכושית הינה צפורה אשת משה המקורית: "והישר בעיני שזו הכושית היא ציפורה כי היא מדיינית, ומדיינים הם ישמעאלים והם דרים באהלים. וכן כתוב ירגזון יריעות ארץ מדין. ובעבור חום השמש אין להם (עור) לבן כלל, וציפורה הייתה שחורה ודומה לכושית. וטעם כי אשה כושית לקח: זה הדיבור שדיברה מרים. ומה נכבד דברי קדמונינו שאמרו על הזקנים אשריהם ואוי לנשיהם והנה חשדו משה כי לא נמנע לשכב עם ציפורה, רק בעבור שאיננה יפה".

כלומר אחיו של משה מטילים דופי ברעייתו של משה ופוסלים את המראה החיצוני שלה. מראה דוחה זה יצר אצל משה ריחוק ביחסו אליה ועל כך דנו אותו לכף חובה.

מה רצו מרים ואהרון להשיג בביקורת שהם מטיחים באחיהם? לצורך מענה אפשרי נבחן את שתי הטענות שהעלו מרים ואהרן כנגד משה.

• האחת – טענת לקיחתה של האישה הכושית,
• והשנייה – הטענה של  אהרן ומרים, שגם הם נביאים מטעם האל, ומשה לא צריך לקחת את הבכורה על כך.

טענת האישה הכושית הינה ערעור על מנהיגותו של משה, היות ונמצא רבב בהתנהגותו האישית; ואילו הטענה בדבר השוויון בנבואה עומדת כנגד מעמדו המיוחד של משה כנביא היחיד המדבר עם האל. ככלל, שני טעמים אלה אמורים לקפח את בכורתו של משה מבין האחים, במנהיגותו השלטונית ובדרגתו הנבואית, שיש גם בה אלמנט מנהיגותי רוחני. אין כאן ביקורת מקרית, אלא התפרצות זעם של האחים כלפי משה, תוך פסילה ברורה של מנהיגותו והבכורה שקיבל, שלא בצדק לדעתם, בעניין הנבואה.

אם עד עתה ראינו את הביקורת העממית של בני ישראל כנגד מנהיגותו של משה, כאן מצויה ביקורת כזו מטעם גורמים בכירים בהנהגת העם. לא עוד אספסוף פרוע שניזון מפופוליזם זול, אלא טענות כבדות משקל כנגד מנהיג העם מפיהם של בכירי הנהגת העם.

[בתמונה משמאל: מרים המצורעת מנודה מהמחנה, ג'יימס טיסו, סוף המאה ה-19. התמונה היא נחלת הכלל]

אם כך, מה גרם להתפרצות זו? לשם כך ראוי לעיין בפרק הקודם (במדבר פרק י"א), בו מסופר כי משה מחלק נבואות לאחרים. הוא אוסף את זקני ישראל ומאציל עליהם מרוח נבואתו (פרק י"א, פסוקים:כ"ד-כ"ה), מבלי לשתף את אהרן ומרים.

במקום לבדוק את העובדות שהאצלת הנבואה על הזקנים נעשתה על פי צווי האל, חשדו בו מרים ואהרון בהתנשאות  שווא, שכן הוכח, לכאורה,ובאופן שגוי לחלוטין,  שאלדד ומידד התנבאו :"ותנח עליהם הרוח" (פרק י"א, פסוק  כ"ו) – מבלי שמשה האציל עליהם מנבואתו כלל. העובדה שמשה לא משתף את האחים במהלך בפרק י"א, מעלה את חמתם והם מחליטים לפסול את משה ממנהיגותו.

אחרית דבר

דברי ימי ההיסטוריה מלאים באין ספור דוגמאות בהם הוטחו האשמות שווא במנהיג העם מפי חבריו להנהגה, כי זה האחרון עשה או פעל ללא שיתופם או התייעצות עמם. כאז כן עתה, האגו האישי גובר על בדיקת העובדות לאשורן, ועל טובת העם. לכן מרים ואהרן, על פי המסופר, נענשים בידי האל עונש מרתיע, שאמור היה ללמד לקח לדורות. אהרן מורחק מאוהל מועד, ואילו מרים נתקפת צרעת ומורחקת מכל מחנה ישראל לשבוע ימים.

האם לקח זה נלמד מהסיפור האמור? על פי דברי ההיסטוריה מסתבר שלא, ועולם כמנהגו נוהג. 

[לאוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ'.
• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הצרעת.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת בהעלותך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 11/6/19.
• אבי הראל (2017), ציפורה אשת משה, ייצור ידע, 19/1/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), צרעת. כל המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/4/18.
• סמט, א, משה אהרון ומרים והאישה הכושית, ישיבת הר עציון, 2002
•  פרדס. א, ציפורה והמאבק לשחרור, בתוך הבריאה לפי חוה. ישראל: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006. עמ' 79-63.