[התמונה מתוך האתר shutterstock]

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]

מוקדש לחברי, עדו סגרון, שהיה הזרז לכתיבת מאמר זה!

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האם זה מפתיע שהאיחוד האירופי נבגד וננטש, לראשונה, דווקא על ידי בריטניה? לא את אנשי המערכות המורכבות ואת חסידי הגישה הגאוגרפית ביחסים הבינלאומיים. קיומה של סיבה גאוגרפית לברית בין מדינות היא עילה חזקה ומשמעותית; ולהפך: היעדר סיבה גאוגרפית הופכת בריתות כאלה לזמניות ולשבירות.

יחסי בריטניה והאיחוד לא הסתמכו על סיבה גאוגרפית. לכן נשברו! לראשונה מאז 1066 - עת פלשו הנורמנים לבריטניה והשתלטו על ממלכת אנגליה - ניצבת בריטניה לפני פלישה מוצלחת נוספת: פלישת המהגרים. היא המדינה הראשונה שעושה באירופה מעשה הישרדותי, פשוט כי היא יכולה: הגורל היקנה לה גבולות טבעיים, והיא רותמת אותם לצורך הישרדותה, וסוגרת את שעריה...

הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים

הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים או "התאוריה של הטריטוריה" גורסת כי אומה מתעצבת על פי הגאוגרפיה שלה והתנהגותה הופכת לדפוס קבוע הניתן לחיזוי. הגאוגרפיה היא שקובעת עבור עם את גבולותיו, את אויביו, את רמת החשש לעתידו ואת הפעולות האלימות שתתרחשנה לצורך הגנה עליו. היא מעניקה מנופי כוח לאומות מסוימות ומונעת אותם מאחרות (פסיג, 2010, עמ' 29, 38-37). כך למשל, מדינה בעלת אופציות הגנה טבעיות טובות לא תתפתח להיות תוקפנית ולהפך: מדינות כגון רוסיה הנן תוקפניות ואגרסיביות במדיניות החוץ שלהן, פשוט כי מעולם לא היו לה אופציות הגנה טובות! (פסיג, 2010, ע' 128).

תוואי הקרקע הגאוגרפיים הקבועים יגדירו את היציבות / אי היציבות של מדינות ואת סכסוכי הגבולות ביניהן. תנאים אלה מעצבים מגמות היסטוריות לאורך זמן, ואלה גוזרות מראש אירועים פוליטיים ומלחמות אזוריות. כך למשל, רואה אסקימוסי את העולם בדרך שונה מפריסאי... הגאוגרפיה גם קובעת את חוזק כלכלתן של מדינות (מדינות עשירות במשאבי טבע מול מדינות שחסרות בהן) (פסיג, 2010, עמ' 38-2).

קיומה של סיבה גאוגרפית הינה עילה לברית חזקה ומשמעותית בין מדינות; ולהפך: היעדר סיבה גאוגרפית הופכת בריתות כאלה לזמניות ושבירות.

הגיאו-אסטרטגיה של בריטניה

בריטניה או הממלכה המאוחדת (הכוללת גם את סקוטלנד, צפון אירלנד וווילס; ראו המפה שלמטה), שוכנת בין צפון האוקיינוס האטלנטי לים הצפוני, וחלקה הגדול הוא אי. עובדה זו מגינה עליה, למעט נקודת תורפה בולטת אחת: בנקודה מסוימת בדרום מזרח האי הבריטי, מרחקה של הממלכה המאוחדת מהחוף הצפון מערבי של צרפת הוא 35 קילומטר בלבד ומפריד ביניהם מיצר ימי הידוע בשם תעלת למאנש או בפי הבריטים התעלה האנגלית (ראו בתחתית המפה מימין). בעבר, הייתה בריטניה מנותקת מאירופה לחלוטין. הקשר בינה לבין אירופה היה ימי, ואחר כך גם אווירי. כיום, מנהרה תת-קרקעית העוברת מתחת לתעלת למאנש מחברת את אנגליה וצרפת. חיבור יבשתי נוסף של בריטניה לאירופה נמצא בצפון אירלנד, שלה יש גבול יבשתי של 360 קילומטר עם אירלנד.

[המפה לקוחה מהאתר Lonely planet]

הפחד הקמאי של בריטניה נובע מהגאוגרפיה

הנה, הגאוגרפיה הצביעה לנו על גורם הסיכון הגאוגרפי מספר אחד של בריטניה: 35 הק"מ של התעלה האנגלית, שקורצת תמיד לפולשים, וכל פולש שהצליח שינה את תרבותה של בריטניה ואת זהות תושביה:

• בשנת 800 לפנה"ס פלשו שבטים קלטים לאי והביאו את תרבותם, אשר שרידיה קיימים עד היום.
• הפלישה החשובה הבאה הייתה הפלישה של האימפריה הרומית. לאחר שני ניסיונות כושלים בתקופתו של יוליוס קיסר במהלך מלחמת גאליה הצליח הקיסר קלאודיוס לכבוש את אזור אנגליה בשנת 43 לספירה. הרומים פיתחו את האזור שבשליטתם והקימו את לונדון (לונדיניום) כמרכזו.
• לאחר נפילת האימפריה הרומית נטשו חייליה את בריטניה בשנת 410. לתוך האזורים הללו פלשו שבטים גרמאנים שהידועים בהם הם השבטים האנגלים והסקסונים. התושבים הקלטים נדחקו לצפון ולוויילס.
• החל משנת 793 אירעו פלישות חוזרות ונשנות של ויקינגים לבריטניה, כאשר בתקופות מסוימות הם השתקעו באי. גירושם של הוויקינגים החל בתקופתו של המלך הסקסוניאלפרד הגדול, שגם איחד את אנגליה וביסס את השלטון המרכזי.

[למקור התמונה, לחצו כאן]

• בשנת 1066 פלשו הנורמנים לבריטניה והשתלטו על ממלכת אנגליה. שושלת המלוכה יסדו שושלת השולטת, עם הפסקות קלות, עד ימינו. השפה שבה השתמשו הנורמנים השפיעה על האנגלית של אותה תקופה, והטמיעה בה מאפיינים שמקורם בשפה הצרפתית ובשפה הלטינית.
• נפוליאון בונפארט, קיסר צרפת, ניסה לפלוש לבריטניה בקיץ 1805, אך הובס;
• פליפה מלך ספרד שלח את הארמדה הגדולה לחופי בריטניה ב- 1588, והובס גם הוא;
• גרמניה של היטלר נתכוונה להכפיף את בריטניה למרותה במלחמת העולם השניה, במבצע 'ארי ים' שהתברר כלא מעשי, ובקרב האווירי על בריטניה ב- 1940.

האינטרסים הלאומיים של בריטניה

הטבע עשה חסד לבריטניה, והפך אותה למעצמת אי ולמעצמת צי:

• היא זכתה במתנה מן הטבע שמדינות בודדות זכו לה: גבולות טבעיים המגנים עליה. עובדה זו הצילה אותה פעמים רבות. הפעם האחרונה הייתה במלחמת העולם השנייה, בה עצר הים את הווארמאכט הגרמני והציל את בריטניה מפלישה.
• השילוב של קירבה לים והיותה אי, אפשר לה להשקיע אך מעט בצבא, ובמקביל לפתח צי ענק, הן צי צבאי והן צי סוחר. השילוב הזה הפך אותה לאימפריה, ולמדינה החזקה בעולם, משלהי המאה ה-16 ועד למלחמת העולם השנייה, בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20. ההיכולת לסחור עם כל קצווי העולם הפך אותה לאומה של סוחרים.
• נקודת התורפה שלה: 35 הק"מ הבודדים של תעלת לה-מאנש קרצו תמיד לפולשים מדרום מזרח. עובדה זו גיבשה את האסטרטגיה הבסיסית של בריטניה ביחס לאירופה: הנחת המוצא היא שהגמוניה חזקה באירופה תופנה בסוף נגדה. לכן, בכל פעם שנוצרה הגמוניה כזו, היא יצרה בריתות נגדיות ואף נלחמה ביבשת, על מנת לפרקה ולהרחיק ממנה את הסכנה: היא הייתה גורם מרכזי בברית נגד צרפת הנפוליאונית; נלחמה נגד ספרד; וכמובן, נגד גרמניה.

האסטרטגיה הזו עמדה גם בבסיס כניסתה לשוק המשותף, שהיווה את הבסיס לאיחוד האירופי. באווירה של אויב משותף ממזרח (ברית המועצות) היה זה אך טבעי למדינות מערב אירופה לשלב כוחות ביניהן (בחסות ארצות הברית). אחר כך עם קריסת ברה"מ, ההנחה שעידן המלחמות תם - יחד עם העובדה, שנוצר ענק כלכלי בגבולה - אותתו לה, שנכון יהיה להפוך לגורם מרכזי בתוך האיחוד, ודרך זה להשפיע עליו; מאשר להישאר בחוץ ולהפסיד את יתרונותיו הכלכליים. האינטרסים הללו זכו לתיעוד נפלא בסדרת הטלוויזיה המפורסמת "כן אדוני ראש הממשלה":

היתרונות הכלכליים של האיחוד 

בעקבות מלחמת העולם השנייה ודעיכת האימפריה נפגעה כלכלת הממלכה המאוחדת והיא איבדה את מקומה כמעצמת-על כלכלית. בעזרת האיחוד שיקמה בריטניה מאוד את מצבה הכלכלי. למרות שלא שבה למעמדה הקודם, היא נמנית עם המשגשגות שבמדינות העולם והתל"ג שלה הוא השמיני בעולם. בבסיס הכלכלה עומדת התעשייה, המעסיקה כרבע מכוח העבודה ומספקת את רוב סחורות היצוא. הממלכה המאוחדת נחשבת מדינת שירותים כיוון שכ-70% מכוח העבודה מועסקים בשירותים. חשיבות רבה יש גם לתיירות, לבנקאות ולמסחר. החקלאות מתקדמת, והמועסקים בה (2% מכוח העבודה) מספקים כ-90% מהצרכים המקומיים. עד 1975 הייתה הממלכה המאוחדת תלויה ביבוא נפט וגז טבעי לתעשיותיה, אך בעקבות גילוים של מרבצי נפט וגז בים הצפוני - אשר כ-75% מהם בשליטת הממלכה המאוחדת - היא מספקת כיום את כל תצרוכתה ואף מייצאת כ-2% מהנפט המיוצא בעולם. מלבד השימוש בנפט ובגז טבעי, הממלכה המאוחדת משתמשת גם בפחם, שמקורו באי הבריטי עצמו, להפקת אנרגיה. באי הבריטי מצויים מחצבים נוספים כגון בדיל,ברזל, מלח, עופרת ונחושת. השותפות הכלכליות העיקריות של בריטניה הן מדינות האיחוד האירופי ובראשן גרמניה וצרפת, ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות. הממלכה המאוחדת חברה באיחוד האירופי ולכן יש חופש תנועה של סחורות, אנשים ושירותים בינה לבין כל מדינה אחרת שחברה באיחוד. הממלכה המאוחדת חברה בארגון המדינות המתועשות, ולפיכך גם בארגון G20.

הרוח משנה את כיוונה...

אך לא לעולם חוסן, והגאוגרפיה תמיד מחזירה איומים ישנים... לאט לאט נוכחו הבריטים לדעת כי הם נפלו קרבן לפולש חדש, האפקטיבי ביותר מאז שנת 1066: המוני מהגרים - הן מוסלמים והן ממדינות מזרח אירופה - שניצלו את חוקי האיחוד האירופי ואת נדיבות מדיניות הרווחה הבריטית, עברו לבריטניה ללא הפרעה, קבעו עובדות בשטח, ובמקום להתמזג באוכלוסיה המקומית, הם פועלים במרץ לשנות את תרבותה ואת אופיה. כבר טענו כי קיומה של סיבה גאוגרפית הינה עילה לברית חזקה ומשמעותית בין מדינות; ולהפך: היעדר סיבה גאוגרפית הופכת בריתות כאלה לזמניות ושבירות. יחסי בריטניה והאיחוד לא הסתמכו על סיבה גאוגרפית. היא הצטרפה אליו על מנת לוודא שלא תהיה מדינה דומיננטית ממנה באיחוד, וגילתה כי האיום החדש - ישן איננו איום מדינתי, אולם הוא מתבצע בחסות ההסכמים עם האיחוד האירופי. האינטרס הקיומי מנצח תמיד כל אינטרס אחר, כולל הכלכלי, וההמון הצביע בעד יציאה מהאיחוד ויצירת גבולות, לפני שיהיה מאוחר מידי. אז למה מדינות אחרות באירופה אינן עושות הישרדות כמוה? כיוון שבניגוד אליהן, הגורל היקנה לבריטניה גבולות טבעיים, והיא רותמת אותם לצורך הישרדותה, וסוגרת את שעריה...

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פסיג דוד (2010), 2048, תל אביב: ידיעות אחרונות, ספרי חמד (מהדורה דיגיטלית).