[בתמונה: על השנאה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
* * *
הרבה כעס עורר בקרבכם המאמר מאתמול, שעסק ב'מפעל הזבל' של המשטרה, ותגובות קשות חטפתי מכם. אחת ה'עדינות' נראתה כך: "בתור נצ״ם לשעבר במשטרה ציפיתי לקצת יותר רצינות בכתבה שלך ובטח מאחד שמרצה באוניברסיטה... אתה דוגמה טובה לאדם שיורק לבאר שממנו הוא שתה לרוויה במשך שנים רבות וטובות!!!"
מעבר ל'ירידות' האישיות, היו גם סוגיות ענייניות, ואמירות ענייניות מחייבות תגובה. אם ארכז את הסוגיות שהועלו, הרי שרובן נגעו בתחומים הבאים, לפי סדר חומרתן:
איפה התימוכין למה שאתה אומר?
"הנחת הרבה הנחות אשר הצגת אותן כעובדות וכאמיתות חתומות מבלי שהבאת ולו ראיה או מחקר אחד התומכים בעמדתך. האם המאמר נתמך במשהו?"... "טענת שמשטרת ישראל נגועה בתרבות חיפוי ושקר, הוכחות כלשהן שמדובר בתרבות ארגונית? בוודאי שישנם עשבים שוטים כמו בכל ארגון, אך האם מדובר בתרבות ארגונית?? שוב, הוכחות??? מחקרים?? ... האם נערכו מחקרים אמפירים בארץ המוכיחים את טענותיך? האם לא יהיה זה בבחינת הוצאת דיבת השוטרים בארץ אם אין מחקרים כאלו?:אני מציע שתתחילו מחומר כללי יותר: ממהי תרבות ארגונית ואיך היא משפיעה על ארגון. ממליץ מאוד על ספרו של גדעון קונדה: "מהנדסים תרבות". הטוא עוסק בארגוני היי-טק, ולכן, תוכלו לקרוא בו, בלי שמנגנוני ההגנה שלכם יתעוררו, ולהבין עד כמה התרבות הארגונית דומיננטית - לטוב ולרע - בחייו של ארגון... בין היתר תגלו שם שלא העובדים יוצרים את התרבות הארגונית. היא מחברתת אותם, בבחינת "אמץ או לך". את העובדה, שהסתגלות עובד לארגון היא בראש ובראשונה הנכונות שלו 'להתחברת' ולאמץ את התרבות. אם התרבות סותרת את ערכיו ורצונותיו - הוא נפלט!
אחרי שעשיתם את זה, אפשר לעבור לחומרים על משטרה, שבניגוד לימי במשטרה, הם קיימים בשפע בעברית:
- - חתן פרס ישראל, פרופ' מנחם אמיר ז"ל, הקדיש פרק לתרבות השוטרים בספרו: "כוח בפיקוח".
- תנ"ץ פרופ' דני גימשי פרק לתרבות הארגונית בספרו "משטרה בדמוקרטיה" (עמ' 507-483).
- גם אחד, ד"ר פנחס יחזקאלי, מקדיש לה פרק בספרו "מבוא ללימודי משטרה ושיטור" (עמ' 99-90).
המסקנות דומות: התרבות הארגונית מאפיינת את התנהגות השוטרים כקבוצה. מי שלא מסתגל נפלט...
גבריאל נובל תאר לנו במאמרו "הגיוס הרב שכבתי במשטרת ישראל" כיצד התכוון המפכ"ל רוזוליו לשנות את תרבות הארגון דרך פתיחת משטרת ישראל לאקדמאים ולקציני צה"ל. התוצאה, עליה חדה ברמה האישית של הקצונה, אבל תרבות הארגון נשארקה בעינה. היא 'חיברתה' את הזרים (כבר הזכרנו קודם לכן שלא אנשים משנים תרבות. היא משנה אותם, או פולטת אותם החוצה!).
אם מחקרים על תרבות ארגונית משטרתית אתם מבקשים יש כאלה בשפע. הנה לכם רשימה קצרה, ממש לא סופית:
Tamir Ninari:
מי שקורא את כל זה ועסוק בלהתעצבן במקום לגשת למראה הקרובה – יש לו בעיה.
יש לקונפוציוס אמירה מעניינת בעניין ההבדל בין התואם – לתמימות הדעים. תמימות דעים נוצרת גם במשחקי כח – מועסק יסכים עם מעסיקו מחוסר ברירה. תואם הוא אחר בכך שיש בו מקום לדעות שונות שיחד יוצרות דרך אחת טובה.
התרגלנו לזה שכל ממזר – מלך ואנחנו נוטים, לעיתים להוותנו – לתמימות דעים…
וכך גם במשטרה.
Avi Brochman:
פיני חברי הטוב אתה אוהב את הכינוי של "המעצבן הלאומי"…שיטור ואכיפת חוק הוא מקצוע..העוסקים בו חייבים ללמוד ולהתעדכן כמו בעלי מקצוע אחרים..המשך בכתיבה שמביאה לויכוחים ליגטימיים ..נעזור לך בכך…ואולי נצליח לשנות במעט ולהשפיע על מקבלי ההחלטות..
פיני ידידי היקר צודק בהחלט. לטעמי חוסר הידע שכמה אנשים הפגינו כאן מעורר תהיות רבות. וגם חוסר מקצועיות בלשון המעטה. לא שולטים במחקר הבסיסי בנושא, מה שמסביר את הבורות בפיקוד העליון. משירותי בצה"ל, אני חושב כמוך שצה"ל על כל מגבלותיו ערכי יותר מהמשטרה ואני אומר זאת בצער ובכאב כי זה לא אמור להיות כך. ישר כוח על המאמר.