תקציר: גל רציחות הבודדים היום מזכיר את גל רציחות האנרכיסטים - בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, שכונה: "תעמולה באמצעות פעולה"... ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!

עודכן ב- 8 ביוני 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני מתוך שלושה העוסקים באנרכיזם. למאמרים האחרים:

• פנחס יחזקאלי: מיהו באמת אנרכיסט ומהו אנרכיזם?
• פנחס יחזקאלי: החיבור האסטרטגי שבין הפרוגרסיביות החדשה לאנרכיזם.

*  *  *

בקיץ 2016 אירע גל פיגועים שבוצעו על ידי בודדים (מה שכונה בתקשורת: "זאבים בודדים"). גל הפיגועים יצר גל כתבות בתקשורת, שבהן סיפרו לנו ה'מומחים' שהרעיון הזה - של מפגע הניזון מ'הסתה', ויוצא על דעת עצמו לעשות מעשה - הוא רעיון חדש, המייחד את תקופתנו.

האמנם? ממש לא! לאורך ההיסטוריה תמיד פעלו בודדים כמתנקשים פוליטיים, היוו זרזים לשינויים דרמטיים בהיסטוריה, ושינו את מסלולן של אומות ואידיאולוגיות. אבל גל רציחות הבודדים היום שייך לז'אנר אנרכיסטי, שהתפתח בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, וכונה: "תעמולה באמצעות פעולה".

דוגמאות מתחילת העת החדשה

אנשים כגון אלה, מונעים לעתים קרובות על ידי שילוב של שכנוע אישי ומניעים פוליטיים רחבים יותר, פעלו לאורך ההיסטוריה, תוך שהם ממנפים את הכוח של מעשה אחד לעיצוב מחדש של חברות. נזכיר כמה מהם מהעת החדשה:

1793: ההתנקשות בז'אן פול מראט

במהלך השנים הסוערות של המהפכה הצרפתית, אוהדת ז'ירונדיסטית בשם שרלוט קורדיי (Charlotte Corday), התנקשה בז'אן פול מראט (Jean-Paul Marat) ב-13 ביולי 1793. קורדיי האמין שהרדיקליות של מראט וקריאותיו לאלימות מחמירות את שלטון הטרור. על ידי הריגת מראט, היא שאפה להחזיר את השלום ולמתן את המהפכה. במקום זאת, המעשה שלה הפך את מראט לקדוש, העצים את הלהט המהפכני, והסלים עוד יותר את האלימות שאותה ביקשה לדכא.

1835: הניסיון לרצוח את הנשיא אנדרו ג'קסון

ניסיונו של ריצ'רד לורנס לרצוח את הנשיא אנדרו ג'קסון ב-30 בינואר 1835, הוא ניסיון ההתנקשות הראשון של נשיא אמריקני מכהן. לורנס, צייר בתים ממורמר שהאמין שהממשלה חייבת לו סכום נכבד, ארב לג'קסון מחוץ לקפיטול. בידיו אחז שני אקדחים, אולם שניהם לא ירו. אז, הכניע אותו ג'קסון עם המקל שלו. למרות שלורנס נחשב מאוחר יותר לא שפוי, מעשהו הדגיש את הפגיעות של אישי ציבור ואת הפוטנציאל של שחקנים בודדים לשבש את היציבות הפוליטית.

1865: רצח הנשיא לינקולן

רצח אברהם לינקולן ב-14 באפריל 1865, מציין רגע מרכזי בהיסטוריה האמריקאית. ג'ון ווילקס בות', שחקן ואוהד הקונפדרציה, ירה למוות בלינקולן בתיאטרון פורד. המניעים של בות' נעוצים בהתנגדותו העזה לביטול העבדות ולתבוסת הקונפדרציה במלחמת האזרחים. מותו של לינקולן, על אף שנועד להחיות את מטרת הקונפדרציה, חיזק את מורשתו כקדוש מעונה למען חופש ואחדות, והשפיע באופן משמעותי על עידן השיקום שלאחר המלחמה.

1914: גברילו פרינציפ יורה את הכדור הראשון במלחמת העולם הראשונה

ב-28 ביוני 1914, גברילו פרינציפ, לאומן סרבי בוסני, התנקש בסרייבו בארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטריה ובאשתו סופי. המניעים של פרינציפ היו קשורים ברצונו לעצמאות סלאבית מהשלטון האוסטרו-הונגרי. התנקשות זו מצוטטת לעתים קרובות כזרז מידי למלחמת העולם הראשונה, והביאה לסדרה של אירועים שהובילו לסכסוך שבו מעורבות רבות מהמעצמות הגדולות בעולם. המלחמה עיצבה מחדש את הגבולות, הכלכלות והחברות בקנה מידה עולמי, והפכה את מעשהו של פרינציפ לאחת מההתנקשויות התוצאותיות ביותר בהיסטוריה.

הדוקטרינה האנרכיסטית המיליטנטית של "תעמולה באמצעות פעולה"

תכירו את הדוקטרינה האנרכיסטית המיליטנטית של "תעמולה באמצעות פעולה", שעשתה שמות בסדר החיים של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים, והשפיעה על רבים מבין המעמדות הנמוכים באירופה ומעבר לים.

אנרכיזם הוא מושג כללי המתאר מגוון פילוסופיות פוליטיות התומכות בביטול כל צורה של כפייה והיררכיה חברתית. האנרכיסטים גורסים כי לכל מערכת חברתית היררכית תהיה השפעה שלילית הן על הפרט הנמצא תחת סמכותה והן על בעל הסמכות באותה קבוצה. במסגרת התנגדות זו להיררכיה, האנרכיסטים מתנגדים למוסד המדינה ורובם המוחלט מתנגד גם לקפיטליזם, שבו הם רואים שיטה כלכלית המבוססת על ניצול.

במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 רווחה הדוקטרינה האנרכיסטית של "תעמולה באמצעות פעולה", שעודדה פעולות החלטיות ומרהיבות של יחידים, כגון התנקשויות פוליטיות, שיהוו השראה לפעולות נוספות ולהצתת מהפכה בקרב מעמד העובדים בודדים - "מוסתים" על ידי נאומים בעצרות וכתבים של אנרכיסטים - יצאו לעשות מעשה, בלי כל קשר או תמיכה חיצונית. הכל למען הרעיון. האפקט של גל הפיגועים הזה היה מדהים:

1898: רצח הקיסרית סיסי

אליזבת, לבית הבסבורג, אשתו ובת דודתו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף (ראו תמונה למטה), שהייתה ידועה משחר ילדותה בכינוי 'סיסי'. אליזבת הייתה אהובה מאוד, וסוקרה הרבה על ידי עיתוני התקופה. היא נישאה בשנת 1854 לארכידוכס האוסטרי, פרנץ קרל, והייתה אמו של הקיסר פרנץ יוזף. בגיל 61, בעת ששהתה סיסי במלון בז'נבה, יצאה ב-10 בספטמבר 1898 מן המלון ונדקרה בדרכה על ידי אנרכיסט איטלקי בשם לואיג'י לוצ'אני. בכוונת המתנקש היה לרצוח אציל איטלקי, אך זה לא הגיע כמתוכנן למקום והמתנקש דקר את סיסי, כמטרה מלכותית אחרת שנזדמנה למקום. סיסי מתה כעבור שעה.

מות המלכה, ברצח שתוכנן עבור אדם אחר, עורר זעזוע באוסטריה. ההלוויה שנערכה לסיסי בווינה הייתה אירוע המוני. סיסי נקברה באחוזת הקבר של בני האבסבורג בווינה. במחצית הראשונה של המאה העשרים הפך זכרה של סיסי למיתוס, שניתן להשוותו לזכרה של הנסיכה דיאנה כמאה שנים לאחר מכן. דמות זוהרת של נסיכה עצמאית שחייתה את חייה כחפצה, התרחקה מחיי ארמון המלוכה וסיימה את חייה בצורה טרגית.

1894: רצח אומברטו הראשון, מלך איטליה

ב-24 ביוני 1894, נרצח נשיא צרפת, מארי פרנסואה סאדי קרנו, על ידי סנטה ג'רונימו קאסריו קאסריו, אנרכיסט איטלקי, ביקש לנקום את הוצאתו להורג של עמיתו, האנרכיסט אוגוסט ויילאן, ולמחות נגד צעדי דיכוי שננקטו נגד אנרכיסטים בצרפת.

1900: רצח אומברטו הראשון, מלך איטליה

אומברטו הראשון, מלך איטליה (ראו התמונה למטה) היה שליט סמכותי, ויזם חוקים לדיכוי תנועות אנרכיסטיות וראדיקליות. בעת ביקור בעיר מונזה, ב-29 ביולי 1900, נורה המלך למוות בידי מתנקש בשם גאֶטנו בְּרֶשִׁי, ממייסדי עתון אנרכיסטי בשפה האיטלקית. ברשי נולד באיטליה, היגר בשנת 1890 לארצות הברית, והשתקע בעיר פטרסון שבמדינת ניו ג'רזי, שהייתה באותה עת מרכז לאנרכיסטים ממוצא איטלקי. בעקבות אירוע בשנת 1896, שבו הצבא הפגיז את ההמון באש תותחים ומאות מפגינים נהרגו, בהנחיית המלך, החליט ברשי לחזור לאיטליה ולרצוח אותו. לאחר ההתנקשות הוא נעצר ונידון למאסר עולם עם עבודת פרך. כשנה לאחר הרצח נמצא ברשי מת בתאו, ונטען כי התאבד.

1901: רצח הנשיא האמריקני מקינלי

ביום 6 בספטמבר 1901, כאשר ביקר נשיא ארצות הברית, וויליאם מקינלי (McKinley; ראו תמונה משמאל) בתערוכה כל אמריקאית בעיר באפלו, ניגש ליאון צ'ולגוש - בחור צעיר, בן למהגרים ממוצא פולני רוסי - אל שורת מקבלי הפנים, כשהוא חבוש בידו. בתוך התחבושת החביא אקדח, שבו ירה בנשיא מטווח קצר (ראו התמונה בתחילת הדף). הנשיא התמוטט, ומת ב-14 בספטמבר 1901, והיה בכך לנשיא האמריקני השלישי שנרצח בהתנקשות. צ'ולגוש טען כי הוא "הרג את אויבם של האנשים הטובים... האנשים העובדים". לאחר משפט קצר הורשע והוצא להורג בכיסא חשמלי, כחודשיים לאחר הרצח.

1906: ניסיון ההתנקשות במלך ספרד, אלפונסו השלושה עשר

ב-31 במאי 1906, התקיפו אנרכיסטים את מלך ספרד, אלפונסו השלושה עשר, בעת תהלוכת חתונתו. כשחזרו מטקס החתונה, השליך מחבל אנרכיסט השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואשתו יצאו ללא פגע מהתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו (ראו התמונה למטה).

1920: הפיצוץ בוול סטריט

בספטמבר 1920 פוצצו, כפי הנראה, אנרכיסטים איטלקים. פצצה בוול סטריט. בפיצוץ נהרגו 38 ונפצעו 143 אזרחים (ראו התמונה למטה):

איך זה נגמר?

במערכות מורכבות אנו מכירים את התופעה הקרויה פעולות מאזנות. לאורך זמן במערכת מורכבת, פועלים תמיד כוחות נגדיים על מנת לאזן מצבים בלתי מאוזנים. כך היה גם הפעם:

הרציחות יצרו בתחילה פניקה בציבור ושיתוק אצל השלטונות, שהחריפו את הנטייה של בודדים לבצע אותן (מוכר, נכון?). רבים דיברו על קץ הציביליזציה... אולם עם הזמן, הכאוס יצר דעת קהל חריפה נגד האנרכיסטים והסתה גלויה נגדם. השלטונות בארצות הברית ובאירופה סימנו ורדפו אותם. כך למשל, ב-1903 העביר הקונגרס חוק האוסר את כניסתם של אנרכיסטים לארצות הברית, וזאת כסדק ראשון בעיקרון שהיה עד אז עיקרון מקודש, של זכות הכניסה החופשית. לבסוף, שכח הגל האנרכיסטי ונעלם.

אם זה נראה לכם דומה למה שמתרחש היום בעולם המערבי, אתם בהחלט צודקים. ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

מקורות והעשרה

• אתרי ויקיפדיה השונים הרלוונטיים.