[מייסד שושלת חב"ד, בעל התניא, הרב שניאור זלמן מלאדי. מתוך ספרו של יוסקה רום: "אל מול פני המדרגות"]

יוסקה רום (ראו תמונה בתחתית הדף), הוא 'צבר' יליד 1926, איש הפלמ"ח והפלי"ם, בוגר המחלקה הערבית בפלוגה ז', קורס חובלים וחבר החוליה לחבלה ימית בפלוגה י' בפלי"ם, בפיקודו של יוחאי בן נון. רום היה מראשוני אנשי חיל הים הישראלי, ובהמשך, ארכיטקט ימי, מהנדס מכונות, קצין טכני בכיר לצוללות, וראש הצוות הטכני לרכש הצוללות הראשונות לחיל הים. לאחר השחרור מצה"ל בדרגת סגן אלוף, שימש בתפקידים בכירים בשוק הציבורי והאזרחי, וביניהם, קונסול לענייני כלכלה בארצות הברית ובקנדה.

מאמר זה לקוח מספרו (ראה בתמונה למטה): "אל מול פני המדרגות".

[להורדת הספר לחץ כאן: Rom_screen]

[בתמונה: יוסקה רום וספרו, ממנו לקוח מאמר זה, אל מול פני המדרגות; תמונת המחבר הינה צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: "תקציר ראיון עם סא"ל יוסקה רום בנושא צוללות בחיל הים"]

*   *   *

שלושה בנים היו למייסד חסידות חב"ד, בעל התניא, הרב שניאור זלמן מלאדי (ראו תמונה בראש הדף): הרב דובער שניאורי הבכור; הרב חיים אברהם שניאורי, האמצעי; והרב משה שניאורי, הצעיר מבין השלושה. הוא נולד בשנת 1784 והיה האהוב על האדמור והמיועד לרשת את מקומו. "משה הוא בעל כשרונות מצוינים, פי עשר ממי שהוא נקרא על שמו, וזכרונו לא ימוש ממנו עדי עד..." אמר האדמו"ר הזקן (משה נקרא על שם אבי סבו של הרב שניאור זלמן מלאדי, הרב משה מפוזן), ואף הקפיד ללמדו בעצמו מגיל צעיר, ולהעמיד לו מורים מצוינים לשפות ולמדעים. סיפרו עליו שהרשים את כולם, גם את הגויים, במראהו היפה, בנימוסו המתון ובשליטתו בשפת המדינה ובשפה הצרפתית.

כל עוד אביו חי הוא עבד לצידו ועסק בהאדרת החסידות החדשה ובעסקנות הכלל. הוא היה שולח שליחים מיוחדים לערים ולכפרים, פעל רבות לקידום ההתיישבות החקלאית של יהודים ברוסיה, והצליח בכל אשר עשה. על אף תכונותיו ומעלותיו שכבשו לבבות, אמם של שלושת הבנים, אשתו של האדמו"ר הזקן הזהירה אותו, שלא ימנה את משה ליורשו. "בננו הצעיר אינו יציב בנפשו" אמרה. בסופו של דבר נבחר הבן הבכור, הרב דובער, שייקרא מאוחר יותר, 'אדמו"ר האמצעי', בין האדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק (ראו בתמונה משמאל). מסורת היא בחסידות, שהתואר 'האדמו"ר' עובר בירושה בתוך המשפחה. אב מוריש לבן שבחר, או לכל בן משפחה אחר. בן שלא נבחר לרשת את האדמו"ר נשאר לצד האדמו"ר שנבחר, או שמקים חצר חדשה בתוך החסידות.

[בתמונה משמאל: אדמו"ר הצמח צדק השלישי לבית חב"ד ליובאוויטש. התמונה ברשות הכלל]

הבן האהוב, הרב משה שניאורי, עבד יחד עם אחיו, 'האדמו"ר האמצעי', אבל אמו צדקה כשהזהירה את אביו לבל יבחר בו כאדמו"ר.

על פי ההיסטוריה הלא רשמית של המשפחה - שסופרה על ידי האדמו"ר השישי, 'אדמור הריי"צ', ששמע אותה מסבתו, - הרב משה שניאורי השתתף בקבלת פנים לצאר אלכסנדר, ובמהלך האירוע פגע שר הפלך הפרוסי בכבודו של הרב ובתורת משה. משה לא נשאר חייב. בהמשך התנהל ויכוח דתי בינו לבין כמה כמרים בכירים, ויכוח שנמשך חודש ימים. לאחר שניצח את הכמרים בויכוח, הוחלט לאסור אותו ולהעבירו לבית הסוהר. ביום הרביעי לאחר שנאסר, בעוש השיירה שכללה שני כמרים ושומרים חמושים עצרה למנוחה באחד הכפרים שבדרך, סמוך למוסקבה, נרדמו כל השומרים, והרב משה שניאורי הצליח להימלט. לאחר שרץ 24 שעות רצופות, מצא מחסה בביתו של יהודי. סיפרו שהמשיך לשוטט מאז שנת 1816, ביערות ובכפרים, עד שנפטר בחוסר כל. הוא קבור בעיירה קטנה בשם רדימישלה, לא רחוק מהעיר קייב, בירת אוקראינה.

[בתמונה: אדמו"ר הריי"ץ השישי לבית חב"ד.קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בספר הביוגרפי, 'בית רבי', על 'בעל התניא' וממשיכיו, מסופר על רבי משה שניאורי:

"אכן בשנים אלו האחרונות נודע הדבר שהי' נמצא ערי פוליו והי' גולה מעיר לעיר והי' נמצא ביערים כו', והי' בא להעיר לבקש נדבה, עד כדי חייו ההכרחי. לחם צר ומים לחץ, בין בחול בין בשבת. ואם היו רוצים ליתן לו יותר, לא הי' לוקח בשום אופן; והי' לן בבהמ"ד ותחת מראשותיו הי' מניח אבן, ואת רגליו הי' מקשר בחבל, ושום אדם לא ידע מי הוא ומה מעשהו זולת אנשים פרטי". היו שידעו שהוא בן רבנו ואמרו, שתארו הי' דומה הרבה לתואר רבנו...".

זו גרסת המשפחה על גורלו של הרב משה שניאורי. ישנן גם גרסאות אחרות שהופצו בידי מתנגדי החסידות החדשה, שכוחה התחזק ככל שחלפו השנים. אלה סיפרו שבנו של מייסד החסידות יצא לשמד, המיר את דתו, התבלבלה עליו דעתו, ובמשך שנים רבות משנת 1816 ועד מותו, ברח מחברת אדם וחי ביערות. סיפרו גם שנפגע קשות מכך שאחיו, 'אדמו"ר האמצעי' נבחר לרשת את האדמו"ר, בעוד שהוא - חביבו של האב - הוזז הצידה במצוות אמם. 

ועוד נקודה מעניינת: ברישומי הקבורה של שתי בנותיו של משה, במשרדי חברה קדישא ברחוב המביט בירושלים, לא מצוין שם אביהן. רק העובדה שהן נכדותיו של האדמו"ר. יש המפרשים זאת כשמועות על יציאתו לשמד. הסבר אחר: שמכיוון שהיה מבוקש בידי השלטונות ברוסיה, נמנעו בחברה קדישא לציין כל קשר של הבנות לאביהן.

[להורדת הספר לחץ כאן: Rom_screen]

מקורות

• יוסקה רום (2016), אל מול פני המדרגות, ירושלים: הוצאת כרטא. להורדת הספר לחץ כאן: Rom_screen.