[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Clyde Robinson לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על עסקאות טיעון באתר, לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

לפני מספר ימים פרסמה לראשונה פרקליטות המדינה דו"ח שנתי לשנת 2015. [משרד המשפטים פרקליטות המדינה (2016) סיכום שנה 2015 פרקליטות המדינה].

מעיון בדו"ח זה מתברר שפרקליטות המדינה פתחה בשנת 2015 30 אלף תיקים, 25 אלף מהם לא התגבשו לידי כתב אישום. מתוך המספר (הקטן יחסית) שכן התגבש לידי כתב אישום, 68% מהם הסתיימו בהסדרי טיעון, מה שנקרא בפי העם "עסקאות טיעון" בין התביעה לבין הסנגוריה, לאחר שהנאשם מודה בעבירה חמורה פחות, כתב האישום מתוקן ומובא לאישורו של בית המשפט. הפרקליטות מסמנת לעצמה הרשעה. בסטטיסטיקה זאת היא נמדדת, והשופט מפנה לעצמו מקום ביומן העמוס לעייפה, ואינו צריך לקבוע מועדים להוכחות.

מתברר מעיון בדו"ח, ש- 78% מהתיקים שלא הוגש בהם כתב אישום, נגנזו תחת העילה של  "חוסר ראיות", בשפה לא משפטית ההליך הפלילי שמתחיל במשטרה שהיא זאת שאחראית על איסוף הראיות כנגד נאשם בפליליים לא בוצע במלאו ולא הושלם ואולי לא בוצע בצורה מקצועית? האם יש כאן אצבע מאשימה כלפי חוקרי המשטרה?

רק ב30% מהתיקים שהוגשו בהם כתבי אישום מתנהל דיון מלא בבית משפט (הוכחות) עד מתן גזר דין. מתוך אותם מקרים שכן מתנהל דיון ואין הסדר, ב13% מהמקרים ישנו זיכוי או חזרה מכתב האישום.

כידוע, פרקליטות המדינה מנהלת חלק קטן ביותר מהתיקים הפליליים בין 5% ל 10% בלבד. החלק הארי של התיקים הפלילים מנוהל על ידי התביעה המשטרתית ( תחום המצוי במחלוקת רעיונית, האם תפקיד המשטרה גם לעסוק בחקירה וגם בתביעה!).

ניסינו לבדוק את תוצרי התביעה המשטרתית, על מנת ללמוד על נתוני הסדרי הטיעון במערך זה. מתברר שמשטרת ישראל (2016, שנתון סטטיסטי לשנת 2015), אינה מפרסמת נתונים אלו. (היכן השקיפות ??) מהשנתון הסטטיסטי שמפרסמת המשטרה ניתן רק ללמוד, שמתוך 311,000 תיקים פליליים שנפתחו על ידה בשנת 2015, הוגשו 54,000 כתבי אישום (שזה כולל גם את תיקי הפרקליטות) שמהווים 17% בלבד מכלל התיקים. זה נתון מדהים שמעורר סימני שאלה. המשטרה עוצרת בשנה כ- 60,000 חשודים, פותחת למעלה מ- 300,000 תיקים פליליים לחשודים, רושמת להם רישום פלילי... ובסוף התהליך, לפי מתמטיקה זאת, מוגשים כתבי אישום לאלפים בודדים?

פרופ' אורן גזל ווינשל-מרגל קרן (2012) ערכו בדיקה של שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים הפליליים, גם של הפרקליטות וגם של התביעה המשטרתית. ממצאי המחקר שלהם ניתן ללמוד, שבבתי משפט השלום, שיעור הסדרי הטיעון הינו כ-61% ובבתי המשפט המחוזיים זה עולה ל- 81%.

שרון פולבר (2016) קיימה שיחה עם פרופ' אורן גזל לגבי הסדרי הטיעון, קראו כמה ציטוטים מעניינים שלו:

" אי אפשר במערכת הנוכחית, לחיות בלי הסדרי טיעון. אבל הבעיה היא, בין היתר, החשש שנאשמים חפים מפשע יסכימו להודות במסגרת הסדרי טיעון, או שיסכימו לעונשים חמורים מדי, או שיודו ביותר ממה שהם עשו רק כדי לסיים את ההליך"

" .....נאשמים עצורים במהלך הדיונים, או במעצר בית. ולכן לא יכולים להתפרנס במשך ההליך הארוך. נאשמים כאלה מעדיפים לעתים להודות ולרצות עונש קל, במקום להמתין זמן ארוך למשפט."

".. בתיקים סבוכים, הסדרי הטיעון מעניקים יתרון לנאשמים חזקים יותר, שיש להם הכוח והאינטרס למשוך את הזמן ביודעם שהעונש עשוי להיות קל משמעותית בהסדר, כי התביעה תרצה לחסוך את ניהול ההליך הסבוך".

".. מבין אלו שמסרבים להסדר יש גם נאשמים חפים מפשע, וכך יוצא שדווקא אלה שמורשעים בטעות נענשים בחומרה רבה יותר בממוצע מאלו שהרשעתם מוצדקת".

דברים קשים עולים משיחה זאת. לדעתנו, הסדרי הטיעון במערכת אכיפת החוק - שנעשית בשם הסטטיסטיקה ולצורך שחרור לחצים ניהוליים - שעשויה בחלק מסוים של המקרים לגרום להרשעת שווא, הינה בעייתית בלשון המעטה. יתרה מזאת, נשאלת השאלה, האם במסגרת ההליך הפלילי שופטים חותמים ומאשררים הסדר טיעון, ביודעם שהנאשם לא ביצע את העבירה עליה הוא מורשע?

השפעת הסדרי טיעון על מערכת אכיפת החוק בארצות הברית

שיטת המשפט בארצות הברית שונה מהשיטה הנהוגה אצלנו. הסממן הייחודי הינו חבר המושבעים שהינו שותף מרכזי בהליך המשפטי.Benjamin Weiser פירסם מאמר לפני יומיים ב- New York Times, תחת הכותרת:

"Trial by Jury, a Hallowed American Right, Is Vanishing"...

מערכת המשפט באמצעות חבר מושבעים נעלמת. מתברר, שקיימת ירידה דרמטית במספר המשפטים המתנהלים, הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, כתוצאה מהליכי הסדרי טיעון. אנשי משפט מייחסים את הירידה בשימוש בחבר מושבעים ביישום הנחיות הפסיקה של הקונגרס, שמטרתם לייצר עונשים אחידים על פשעים מסוימים, ושימוש בעונשי מינימום הקבועים בחוק. כל אלו יצרו מצב שנאשמים נרתעים מלהגיע לבתי משפט, מכיוון שיגזרו עליהם עונשים כבדים מאלה שיזכו להם במסגרת הסדר הטיעון. "חבר המושבעים אמורים למנוע בדיוק את התופעה הזאת - ניצול לרעה של סמכות התובע" אומר, סנגור פלילי לשעבר. שופטת פדרלית כיום - שכיהנה בעבר בבית משפט של מדינת ניו יורק - מספרת: "... בבית המשפט של המדינה, ביליתי באולם הדיונים, ויצאתי רק להפסקות צהרים...עכשיו אני מבלה בלשכתי כל היום".

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Tim Green לאתר flickr]

השופט לשעבר גון גליסון - שפרש מכס השיפוט הפדראלי בברוקלין - מצוטט בכתבה ומספר, שרוב ההודאות באשמה הן תוצר של משא ומתן, המתנהל לפני שהתובע מכין את התיק למשפט. לכן "גוף הראיות הרזה" הנחוץ לצורך העמדה לדין כמעט שאינו נבדק בדקדקנות על ידי תובעים, סנגורים שופטים או משפטנים. "אין לי ספק שאיכות המשפט בבית הדין שלנו סובלת כתוצאה מכך.."

מתברר, שהירידה במספר המשפטים, בהשתתפות חבר מושבעים, משפיעה על שופטים, עורכי דין ונאשמים. היא פוגעת גם בהתנהלות של המערכת והתלויים בה. לדוגמה, עורכי דין צעירים בתחילת דרכם, שמשמשים כעוזרים של שופטים, יכולים לסיים קדנציה בלי להיות נוכחים במשפט עם חבר מושבעים. אפילו משכורתן של הקצרניות בבתי המשפט - שמקבלות תשלום על פי מספר עמודים שהן מתמללות במהלך עבודתם - נפגעה.

השופט לואיס קפלן, שניהל כמה מתיקי הטרור החשובים במדינה, לא ניהל משפט פלילי בהשתתפות מושבעים זה שנה וחצי. אומר קפלן: "כשחושבים על מערכת המשפט האמריקאית, חושבים על מערכת משפט וצדק שבה פוסק חבר מושבעים מקרב הציבור". כמובן, שישנן מחשבות בקרב שופטים לפרוש כתוצאה ממצב זה.

הסדרי הטיעון במערכת אכיפת החוק הינם בעיתיים, ומביאים אותנו לשאול, האם אפשר לייצר צדק ללא משפט.

[לקובץ המאמרים על עסקאות טיעון באתר, לחצו כאן]

מקורות

• גזל-אייל, גלון, ע ,ווינשל-מרגל, ק (2012) שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים.
• משטרת ישראל (2016), שנתון סטטיסטי לשנת 2015.
• משרד המשפטים פרקליטות המדינה (2016), סיכום שנה 2015 פרקליטות המדינה.
• פולבר, ש' (2016), "גם בישראל, רוב התיקים הפליליים נסגרים בהסדר טיעון" "הארץ" 9 באוגוסט 2016.
• Weiser, B (2016) Trial by Jury, a Hallowed American Right, Is Vanishing. New York Times, AUG.7, 2016.