גרשון הכהן: מה ביקש אריאל שרון להשיג בהתנתקות?

תקציר: כאשר מתבוננים על הטבח ביישובי 'עוטף ישראל' ב- 7 באוקטובר 2023, קשה להימנע מן השאלה, מה ביקש להשיג ראש ממשלת ישראל אריאל שרון בהחלטתו על ההתנתקות מעזה. אין לכך תשובה אחת. בניגוד לבן גוריון שנתן לשיקוליו האסטרטגיים ביטוי ותיעוד מפורט - בנאומים ובכתיבה סדורה - שרון לא הותיר לנו טקסטים מתעדים מסוג זה.

[בתמונה: אריאל שרון - מה הוא ביקש להשיג בהתנתקות? הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י Helene C. Stikkel. קובץ זה הוא נחלת הכלל]
[בתמונה: אריאל שרון - מה הוא ביקש להשיג בהתנתקות? הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י Helene C. Stikkel. קובץ זה הוא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 29 באוקטובר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

כאשר מתבוננים על הטבח ביישובי 'עוטף ישראל' ב- 7 באוקטובר 2023, קשה להימנע מן השאלה, מה ביקש להשיג ראש ממשלת ישראל אריאל שרון בהחלטתו על ההתנתקות מעזה. אין תשובה אחת. בניגוד לבן גוריון שנתן לשיקוליו האסטרטגיים ביטוי ותיעוד מפורט - בנאומים ובכתיבה סדורה - שרון לא הותיר לנו טקסטים מתעדים מסוג זה.

יש האומרים, שהכל הונע ממניעים אישיים, כפי שביטא חבר הכנסת לשעבר הנדל את אמירתו הביקורתית: "עומק העקירה כעומק החקירה" (הכוונה לרצונו של שרון ל'התאתרג' בשל מעורבותו לכאורה בפרשת האי היווני) [לאוסף המאמרים על 'אתרוג פוליטי' באתר ייצור ידע, לחצו כאן].

גם אם יש בסיס כלשהו לטענה זו, היא אינה מעניינת עבור מי שמבקש הבנה אסטרטגית ודיון אסטרטגי ענייני. להבנתי, ביסוד גישתו להחלטת ההתנתקות, הייתה לשרון תפיסה אסטרטגית, שאמנם לא מצאתי לה עדות כתובה, אולם בקוויה הכללים אותם אשרטט להלן, היא מתאימה לתפיסתו הכוללת.
[בתמונה: אתרוגים עליך ישראל... התמונה המקורית היא נחלת הכלל]
[בתמונה: אתרוגים עליך ישראל... התמונה המקורית היא נחלת הכלל]

בגישה הבסיסית לתכנון אסטרטגי מצויות שתי גישות שונות במהותן:

  • הגישה המערבית מבקשת תכנון ושליטה מראשית הפעולה ועד סופה. כמו בתכנון פס ייצור.
  • הגישה המזרחית–אסיאתית, מניחה ביסוד תפיסתה כי מרגע שמתחילים לפעול המערכת משתנה. עם השינוי שמתהווה מתוך הפעולה, משתנה פוטנציאל ההזדמנויות והסיכונים, באופן שמחייב לא רק תיקון לתכנית הראשונית, אלא בחינה מחודשת והתוויית מערכה חדשה לאור הנסיבות המתהוות.

לא יעלה על דעתנו שמנהל היצור במפעל מכוניות יסביר להנהלה שאמנם ניגש לבניית 'ליין' למכונית משפחתית, אבל בכורח הנסיבות יצא לו אוטובוס. זה בהחלט אפשרי במעשה הכלכלי והאסטרטגי. אבל, זו הנחת היסוד בפעולתם של הרוסים בשדה האסטרטגי. אריאל שרון, בזהותו התרבותית ובתפיסתו, לתכנון אסטרטגי היה קרוב יותר לגישה רוסית מאשר לגישה מערבית.

[שתי התמונות הן תמונות חופשיות מאתר flickr. תמונת המיני הועלתה על ידי Pedro Ribeiro Simões; תמונת האוטובוס הועלתה על ידי Mohammed El-Gammal]
[שתי התמונות הן תמונות חופשיות מאתר flickr. תמונת המיני הועלתה על ידי Pedro Ribeiro Simões; תמונת האוטובוס הועלתה על ידי Mohammed El-Gammal]

ובכן, מה ביקש שרון שיקרה מתוך יישום פעולת ההתנתקות?

לאחר ארבע שנות לחימה - שהחלה בסוף ספטמבר 2000, לאחר מערכה מוצלחת לדיכוי הטרור ביהודה ושומרון, ממבצע "חומת מגן" ועד עליית אבו מאזן לשלטון, ב -2004 - נותרה רצועת עזה כמקור טרור שלא דוכא. בהיותו כבול למפת הדרכים שהתווה ממשל בוש, מצא עצמו שרון לכוד במעגל סגור. 
במצב זה, כשהוא עלול למצוא את מדינת ישראל מובלת ללא פתח ליוזמה אקטיבית, ביקש שרון לחולל מערכת חדשה.

חשיבה אסטרטגית רוסית מלמדת, עד כמה אסור לוותר על היזמה, גם בהעדר תנאים ליזום באופן שמאפשר שליטה, בזיקה שבין פעולה לבין תוצאה מבוקשת. כך פעל שרון.

ההתנתקות הייתה מכוונת, בראש ובראשונה, לצורך לקיחת היזמה לידינו. בניגוד לדרישת תכנון מערבית - המבקשת להגדיר לפעולה את מצב הסיום המבוקש - שרון פעל בהבנה, שמצב הסיום לפעולה זו פתוח להתהוות, ובדיוק את זה ביקש. הוא הבין עד כמה אין ביכולתו לשלוט בהתפתחות שצעדו זה יחולל: אולי יביא ליציבות ביטחונית ואולי להתדרדרות ביטחונית. בכל דרך, משהו חדש יקרה, ואת זה ביקש.

כלומר, תכלית ההתנתקות לא כוונה למצב מבוקש כמצב סיום, כזה או אחר; אלא ליצירת טלטלה (הקרויה בשפת המערכות המורכבות 'דחיפה'), שבעקבותיה משהו יתהווה. ההמשך יהיה תלוי בהתפתחויות. אם המערכת החדשה תתייצב על שיווי משקל ביטחוני המעניק לישראל שקט יציב, או שתיווצר התדרדרות ביטחונית, בכל אפשרות ייווצר לישראל פוטנציאל הזדמנויות חדש שיחלץ אותה מן המעגל הסגור אליה נקלעה.

אכן בעקבות קיץ 2005, התהוותה מערכת אחרת: חמאס ניצח בבחירות ברשות הפלסטינית, הקים בעזה ישות ריבונית מוסלמית רבת השראה, שכמובן השפיעה על פעולת האחים המוסלמים במצרים ובמדינות אחרות, והביאה אותנו לבסוף לרגע הקשה והמכונן של ה- 7 באוקטובר 2023.

איש לא יוכל לדעת כיצד היה נוהג שרון לנוכח הסערה. סביר להניח, שעל פי דרכו, היה מתווה דרך חדשה, שתואמת למצב האסטרטגי החדש. אולם, הוא הלך לעולמו והשאיר אותנו עם ההתהוות, ללא מנהיג שידע לנווט אותה נכונה.

[בתמונה: איש לא יוכל לדעת כיצד היה נוהג שרון לנוכח הסערה. סביר להניח, שעל פי דרכו, היה מתווה דרך חדשה, שתואמת למצב האסטרטגי החדש. אולם, הוא הלך לעולמו והשאיר אותנו עם ההתהוות, ללא מנהיג שידע לנווט אותה נכונה... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

 

5 thoughts on “גרשון הכהן: מה ביקש אריאל שרון להשיג בהתנתקות?

  1. זה היה מהלך שרוני קלאסי במטרה ברורה להכשיל מהלכי שלום בשיטת הפרד ומשול.
    אריק הכיר היטב את הרצועה ותושביה הוא ידע שהרשות לא תחזיק מעמד שם. וכך יווצרו שתי ישויות פלסטיניות מה שלא יאפשר להגיע להסכם ישראלי פלסטיני ולהחזרת שטחים.אך יוביל למלחמה ושפיכות דמים.

  2. אריאל דר:
    נו באמת, שרון וחזון שתי המדינות…
    האיש שפלש ללבנון כדי שהפלסטינים יצאו משם לירדן, יעשו שם הפיכה ויתפשו את השלטון – ואז תוכל ישראל להגיד "יש כבר פלסטין, למה עוד אחת?"….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *