[בתמונה: הקפאת המצב הקיים. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Janet Ramsden לאתר flickr]
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
* * *
במשבר האחרון אודות העבודות בשבת של רכבת ישראל, ובכל חיכוך קואליציוני עם המפלגות הדתיות /חרדיות מוזכר המושג 'סטאטוס קוו' כמילת קסם. כל מחנה עשה בו שימוש כרצונו, והיה ניתן לחשוב שהמדובר בתקנות או בחוק מדינה ולא היא. בסוגיה הזו אדון, אך ורק, בזווית ההיסטורית, ולא אכנס לפרשנויות ודקויות שנגזרות מכך, מאז ועד ימינו:.
סטטוס קוו משמעו הקפאה של המצב הקיים, כפי שהוא. (מלטינית: Status quo, המצב הקיים). זהו מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".
הסטטוס קוו בסוגיות של דת ומדינה בישראל נוסח במכתב תשובה (ראה נוסח המכתב בנספח למטה), ששלח בן-גוריון בתשעה לעשר ליוני 1947, להסתדרות אגודת ישראל העולמית בירושלים. זאת בעקבות איומה של אגודת ישראל להתנגד לרעיון הקמת המדינה בפני וועדת האו"ם שהגיעה לבקר בא"י דאז.
במכתב זה ציין בן-גוריון, (שבאותו זמן שכב חולה בשווייץ) בין השאר, כי "הקמת המדינה זקוקה לאישור האו"ם, וזה לא יתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור, שאין הכוונה להקמת מדינה תיאוקרטית. במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא-יהודים, נוצרים ומוסלמים, וברור שמן ההכרח יהיה להבטיח למפרע שוויון זכויות מלא לכל האזרחים והעדר כפייה או אפליה בענייני דת או בעניינים אחרים".
מה לא נאמר במכתב הזה של בן גוריון?
לא דובר שם על פתיחה או סגירת עסקים פרטיים בשבת, על שידורי תקשורת בשבת, ובוודאי שלא על איסור תחבורה ציבורית בשבת.
גם לא דובר שם על כשרות של עסקים פרטיים, מסעדות, בתים פרטיים ואיסור יבוא בשר לא-כשר. כל מה שמוזכר במכתב הוא החיוב של שמירת כשרות במטבחים ממלכתיים.
מה כן הדגיש בן גוריון במכתבו בעניין זרמי החינוך לגוניהם?
לפי המכתב, נצרך פיקוח של המדינה על תכני הלימוד המינימליים של כל הזרמים, מה שמוכר כיום כלימודי ליבה.
בנוסף התחייב בן גוריון לעשות מאמץ בעניין דיני האישות, או מיהו יהודי בלשוננו, כך שלא נהפוך לשני עמים. כיצד הדבר יעשה? הדבר לוט בערפל.
האם בן גוריון דיבר מהשפה ולחוץ, רק כדי לרתום את אגודת ישראל למאמץ להקים את מדינת ישראל? יתכן. ברם, בן גוריון הושפע רבות ממשנתו של ברל כצנלסון[1] (בתמונה משמאל), שהיה אישיות דומיננטית במוסדות ההנהגה של אז, ובעיקר ממאמרו של זה האחרון חורבן ותלישות[2].
כצנלסון היה בדעה כי הרעיון הציוני הסוציאליסטי לא היה מתעצב ללא המסורת העתיקה של התודעה הלאומית, הכוללת בתוכה את זיכרון המסורת היהודית, את החורבן ואת הכמיהה להקמת מדינה יהודית מחדש[3].
זאת ועוד. כצנלסון היה מהוגי הדעות המוערכים על דוד בן-גוריון, והשפיע עליו רבות. נטען שבן-גוריון לא קיבל החלטה חשובה מבלי לשמוע קודם את דעתו של ברל כצנלסון. למרות שלעתים קרובות לא נהג בן-גוריון להקשיב לאחרים, הוא תמיד עמד בפני כצנלסון "כתלמיד בפני רבו"[4].
אם כך, יתכן כי בן גוריון האמין בלב שלם כי צריך להגיע לאיזון בין החילוניות לבין הדרישות הדתיות הנוגעות לכשרות, אישות וחינוך. האם מכתב זה נותן תשובות לבעיות הללו? כמובן שלא. הבסיס שעליו מדבר בן גוריון הוא בסיס של הבנה הדדית בין הזרמים השונים ביהדות, הבנה שכיום לא קיימת, היות וכל צד מפרש את דבריו של בן גוריון לצרכיו, ולעתים אף מכניס בהם דברים שלא נאמרו בו כלל. במציאות שכזו יד הקיצוניים תמיד תהיה על העליונה, עובדה שמונעת מאיתנו חברה מכילה סובלנית ופתוחה לאחר.
נספח: מכתבו של בן גוריון – כבסיס לסטאטוס קוו
(מתוך אתר News 1)
ירושלים א בתמוז תש"ז, 19/6/1947
לכבוד: ההסתדרות אגודת ישראל העולמית, רח' בן יהודה, בנין סנסור, ת"ד 326 ירושלים
א"נ
הנהלת הסוכנות שמעה מפי היו"ר שלה על מבוקשכם בדבר הבטחת עניני האישות, השבת, החינוך והכשרות במדינה היהודית לכשתקום בימינו.
כפי שמסר לכם היו"ר של ההנהלה אין הנהלת הסוכנות או שום גוף אחר בארץ מוסמכים לקבוע מראש את חוקת המדינה היהודית לכשתיווסד. הקמת המדינה זקוקה לאישור האו"מ, וזה לא יתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור שאין הכוונה להקמת מדינה תאוקרטית. במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא יהודים- נוצרים ומוסלמים, וברור שמן ההכרח יהיה להבטיח למפרע שוויון- זכויות מלא לכל האזרחים והעדר כפיה או אפליה בענייני דת או בעניינים אחרים.
שמענו ברצון שאתם מבינים שאין שום גוף מוסמך לקבוע למפרע חוקת המדינה ושהמדינה תהיה בתחומים מסוימים בת-חורין לקבוע את חוקתה לפי רצון אזרחיה.
יחד עם זאת מעריכה ההנהלה את תביעותיכם והיא יודעת שאלה הם דברים המדאיגים לא רק חברי אגודת ישראל בלבד, אלא רבים משלומי אמוני ישראל שישנם במחנות הציונים ומחוץ לכל מפלגה, והיא מתייחסת בהבנה גמורה לתביעותיכם שהנהלת הסוכנות תודיע לכם מה עמדתה היא בשאלה שהצגתם, ומה היא מוכנה לעשות, במידה שהשפעתה והכרעתה מגעת, למען מלא מבוקשכם בשאלות הנזכרות.
הנהלת הסוכנות מילאה את ידי החותמים מטה לנסח את עמדתה בשאלות אשר נקבתם בשיחה, והרינו מודיעים לכם בזאת את עמדת הסוכנות:
- א. שבת. ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת, כמוכן מתוך מתן רשות לנוצרים ובעלי דת אחרת לשבות ביום החג השבועי שלהם.
- ב. כשרות. יש לאחוז בכל האמצעים הדרישות למען הבטיח, שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה מאכל כשר.
- ג. אישות. כל חברי ההנהלה מעריכים את רצינות הבעיה וקשייה הגדולים, ומצד כל הגופים שהנהלת הסוכנות מייצגת, ייעשה כל מה שאפשר למען ספק בנידון זה את הצורך העמוק של שלומי הדת, למנוע חלילה חלוקת בית ישראל לשניים.
- ד. חינוך. תובטח אבטונומיה מלאה של כל זרם בחנוך (אגב משטר זה קיים גם בהסתדרות הציונית ובכנסת ישראל גם עכשיו) ולא תהיה שום פגיעה מצד השלטון בהכרה הדתית ובמצפון הדתי של שום חלק בישראל. המדינה, כמובן, תקבע את המינימום של לימודי חובה, הלשון העברית, היסטוריה, מדעים וכדומה, ותפקח על מלוי מינימום זה, אבל תתן חופש מלא לכל זרם לנהל את החינוך לפי הכרתו ותתרחק מכל פגיעה במצפון הדתי.
בכבוד רב
בשם הסוכנות היהודית.
ד' בן-גוריון
מקורות
- אברהם וסרמן, "סטטוס קוו", נחום לנגנטל ושוקי פרידמן (עורכים), הקונפליקט: דת ומדינה בישראל, ידיעות אחרונות, 2002.
- ויקיפדיה: סטטוס קוו.
- ויקיפדיה: סטטוס קוו (ישראל).
[1] ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות, 1887 – 1944.
[2] חורבן ותלישות הוא מאמר מאת ברל כצנלסון שפורסם בעיתון "דבר" ב-26 ביולי 1934. זהו אחד ממאמריו המפורסמים של כצנלסון, ומהווה את הדיון המרכזי הראשון שנידון בו הפער בין החילוניות שבה נהגו החלוצים בארץ ישראל, לבין התרבות והמסורת היהודית הדתית.
[3] סבטלנה נטקוביץ', חורבן ותלישות / ברל כצנלסון - על היצירה, אתר תרבות.
[4] חיים גבתי,
