[בתמונה: ציורי תנ"ך - משפט בשער העיר; ציירה: אהובה קליין (שמן על בד). מוצג באישור היוצרת]

עודכן ב- 6 בספטמבר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בתחילת פרשת שופטים בספר דברים, מוזכר הצורך למנות שופטים ושוטרים. המקרא מאותת כי בארץ כנען יש להקים מדינה שיש בה מערכת של חוק וסדר, ולצורך כך יש להקים גופים שאמונים על המשפט ועל אכיפת החוק.

כיצד אנשים אלו נבחרו לתפקידם? האם הם למדו במרכז ללימודי משטרה המקראי, או בשערי משפט של שבטי ישראל? המקרא אינו אומר דבר וחצי דבר על אופן הבחירה ואת מסלולי ההדרכה וההכשרה לתפקידים אלה.

[בתמונה: כיצד אנשים אלו נבחרו לתפקידם?... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

אם נקפוץ לרגע בזמן לימינו, 'השמת עובדים' או בשמה המקצועי 'פסיכולוגיה תעסוקתית', נגזרה מהפסיכולוגיה, שראש וראשון לה היה זיגמונד פרויד [1] (ראו תמונה משמאל). הפסיכולוגיה התעסוקתית מורכבת משני חלקים עיקריים - מיון וברירה ומייעוץ.  כבר בשנת 1905, הונח הבסיס למבחנים של יכולות קוגניטיביות.

[בתמונה משמאל: זיגמונד פרויד. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי janeb13 לאתר Pixabay]

החוקרים הצרפתים בינה [2] וסימון בנו מבחן אובייקטיבי עבור מערכת החינוך הצרפתית להערכת יכולות שכליות של ילדים בהשוואה לבני גילם. החידוש הגדול במבחן זה היה שאינו לא בחן ידע מוקדם אלא הבנה ושיפוט, ושתוצאותיו יחסיות ומושוות לנורמות של נבחנים בני אותו הגיל. כך התפתח מאז ועד היום מושג מנת משכל (Intelligence Quotient- I.Q). ב- 1906 תורגם המבחן מצרפתית לאנגלית באוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב, וקיבל את השם: מבחן סטנפורד-בינה. המבחן בגרסתו הסופית עודכן בשנת 1960.

הפסיכולוגיה התעסוקתית עצמה, קיבלה תנופה גדולה במהלך מלחמת העולם השנייה, עת היה צורך למיון רבבות מועמדים לתפקידים שונים על פי סדר עדיפות של המערכת הצבאית. מאז ועד ימינו, כל מועמד לתפקיד או אדם שרוצה לבחון את יכולותיו קודם הגשת מועמדות לתפקיד נזקק לשירותיה של הפסיכולוג התעסוקתית.

כאמור המקרא לא מציב קריטריונים כלשהם בפרשת שופטים לגבי אנשי רשויות החוק. אולם אם נבדוק את הדבר במקומות נוספים נראה כי המקרא אכן מציב מדדים לבחירת אנשים לתפקידים מוגדרים, על פי תכונותיהם וכישוריהם.

בפרשת יתרו בספר שמות, מציע זה האחרון למשה לבצע מהפכה ברשות השופטת. במקום שמשה ישפוט את העם לבדו, יש למנות שופטים שינסו לפתור את הבעיות המשפטיות הרגילות ללא התערבותו של משה, כדלקמן:

"כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  כג אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות, פרק י"ח, פסוקים כ"א – כ"ג).

[בתמונה: פרשת יתרו - השינוי הארגוני הראשון. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

לפי פשט הפסוקים אותם שופטים צריכים להיות בעלי כישורים מובנים של אנשים ללא חת בעלי יושר אישי, אמונה באל ושונאי שלמונים.

לאחר מכן, בחיפוש של אנשי מקצוע לבניית המשכן, המקרא נוקב שוב בכישורים הנצרים לכך: "ב רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.  ג וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.  ד לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת.  ה וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלָאכָה"(שמות, פרק ל"א, פסוקים ב' –ה'). לשון אחר בונה המשכן צריך להיות בעל תכונות של חכמה, תבונה ודעת, שלפי רוב המפרשים על אתר הכוונה לכישורים האישיים של אותם מועמדים. מילים אלה מופיעות גם באנשי המקצוע שבחר שלמה לבניין בית המקדש:" וְאָבִיו אִישׁ-צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת-הַחָכְמָה וְאֶת-הַתְּבוּנָה וְאֶת-הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל- מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת". (מלכים א' פרק ז' פסוק י"ד). במקומות שהבאנו עד כאן, יש אמירה ברורה של המקרא כי צריך לבחור אנשים עם היכולות תאורטיות ומעשיות ובעלי ידע מקצועי, כולל ידע טכני ומיומנויות מוכחת של עשייה. כלומר המקרא מדבר על מיון ושיבוץ אנשים לתפקיד על פי כישוריהם האישיים, בדומה במידת מה, למה שהפסיכולוגיה התעסוקתית עושה כיום.

נחזור לעניין מינוי השופטים והשוטרים. כאמור במקרה שלהם המקרא שותק לגבי טיב כישורים אולם אלה מופיעים בספרות חז"ל ובספרות ההלכתית.

כך מגדירים חז"ל את הכישורים של השופטים שיושבים בסנהדרין: "אמר ר' יוחנן: אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בשבעים לשון שלא תהא סנהדרין שומעת מפי מתרגם" (בבלי, סנהדרין, דף י"ז, עמוד א). ללא ספק רשימה נכבדה של כישורים שבלעדיהם לא ניתן למנותם כשופטים.

על בסיס דברים אלה פוסק הרמב"ם כך:

[תמונת פסל הרמב"ם משמאל היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Allen Gathman לאתר flickr]

"אין מעמידין בסנהדרין... אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחוכמת התורה, בעלי דעה מרובה, יודעים קצת משאר חכמות, כגון, רפואות וחשבון ותקופות ומזלות"; ולגבי בתי דין בעלי מדרג נמוך יותר, מפרט הרמב"ם כישורים אחרים: "בית דין של שלושה, אף על פי שאין מדקדקין בהם בכל אלו הדברים (כפי שאנו מקפידים על שופטי הסנהדרין המקביל  לבג"צ  של ימינו) צריך שיהיה בכל אחד מהם שבעה דברים ואלו הם: חכמה וענוה ויראה ושנאת ממון ואהבת האמת ואהבת הבריות להם ובעלי שם טוב" [3].

למרות שאין אמירה ברורה וייחודית כלפי התכונות שנדרשו מהשוטרים, הרי ברור כי מתוקף תפקידם שהיה למשול או לפקח על שמירת החוק ואכיפתו, רשימת התכונות הנדרשות מהן אמורות היו להיות דומות לאותם שופטים היושבים בבתי המשפט המקומיים. (להוציא את שופטי הסנהדרין).

עד כאן ראינו שהמקרא אכן דורש רשימת תכונות וקישורים מבעלי תפקידים שונים, בדומה לימינו אנו.

[ציורי תנ"ך; הנושא: משפט צדק; ציירה: אהובה קליין (שמן על בד). מוצג באישור היוצרת]

המקרא גם מתייחס למיון אנשים כפי שניווכח משני מקורות מפורסמים. המקור המפורסם ביותר הוא המיון שעושה גדעון לגבי הלוחמים שיתלו חלק במערכה מול מדיין כדלקמן:

"וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת" (שופטים, פרק ז', פסוק ה'). האם גדעון עוסק במיון על בסיס אישיותי? לא בטוח.  אולם פשט הפסוקים אומר זאת - גדעון בחר באלה שליקקו את המים ולא את אלה שכרעו לשתות אותם, היות ואלה האחרונים הורגלו לעשות זאת בהיותם עובדי עבודה זרה. אם תרצו סוג של מיון אישיותי של העת העתיקה.

במקור השני יש עקבות ברורים של מיון על בסיס אישיותי כדלקמן: "ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו:  לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה--וּמִן-הַפַּרְתְּמִים.  ד יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מאוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּלִים בְּכָל-חָכְמָה, וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע, וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם, לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ; וּלְלַמְּדָם סֵפֶר, וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים.  ה וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, מִפַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו, וּלְגַדְּלָם, שָׁנִים שָׁלוֹשׁ; וּמִקְצָתָם--יַעַמְדוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.  ו וַיְהִי בָהֶם, מִבְּנֵי יְהוּדָה--דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה"(ספר דניאל, פרק א', פסוקים ג' – ה').

על פי פשט הכתוב פקד המלך נבוכדנאצר (ראו תמונה משמאל) על פקידיו למיין בכל שטחי ממלכתו, הכולל גם את מלכות יהודה, למצוא ולמיין אנשים צעירים ומבטיחים שיהוו עתודה לעבודה דיפלומטית ושלטונית בחצר המלך.

[בתמונה משמאל: נבוכדנצאר השני... התמונה הועלתה ל- AsylumProjects על ידי HerbiePocket]

לא זו בלבד שפקידי המלך נדרשו למיין מועמדים לפי כישוריהם, היה עליהם גם לבנות לאותם מועמדים שנבחרו, מסלול הכשרה של שלוש שנים. המשמעות המידית של המסלול האמור הינו שרק מי שעמד בכל הדרישות התקבל לתפקיד הנכסף בחצר המלך, ומי שלא הודח ונשלח לביתו.

אחרית דבר

המקרא אינו עוסק אמנם בפסיכולוגיה תעסוקתית בהיבט המודרני שלה, אולם הוא מדגיש בכמה מקומות כי גם בימי קדם, היה סף קבלה לתפקידים שונים תוך התחשבות בכישורי המועמדים. יתרה מזאת. חז"ל קבעו את הקריטריונים הבסיסיים לבחירת אנשי הרשות השופטת, ועל פיהם נפסק ונקבע בהלכה אודות אותם כישורים מחייבים ומקדמיים לאיוש תפקידי מפתח במערכת החוק והמשפט.

[לאוסף המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת שופטים.
• אוסף המאמרים על 'פרשת יתרו'.
• אוסף המאמרים על גיוס ומיון עובדים.
• אוסף המאמרים על הדרכה ארגונית.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת שופטים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/9/19.
• אורתר, ג'. (תשי"ג). תורת המבחנים הפסיכולוגיים. ירושלים, מוסד סולד.
• איאן ג'יי, ד'. (2001). אינטליגנציה. תל אביב, ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
• בלאו, ש. פסיכולוגיה תעסוקתית בימי קדם, בר אילן, תשע"ג.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת יתרו באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/1/19.

[1] מקובל לראות כפסיכולוג הראשון את זיגמונד פרויד (1856‑1939), אבי תורת הפסיכואנליזה.

[2] אלפרד בינה, 1857 - 1911, פסיכולוג צרפתי, אבי המושג "מנת משכל" (IQ). תיאודור סימון בן אותה תקופה היה רופא במקצועו, שעבד עם בני נוער בעלי פיגור שכלי.

[3] משנה תורה, ספר שופטים, הלכות סנהדרין פרק ב' הלכות א, ז.