[בתמונה: זיוף מידות ומשקלות במקרא ובפרשנות חז"ל... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Martina TR לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת קדושים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 במאי 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת כי תצא בספר דברים מזהיר המקרא להקפיד על שמירת משקלים ומידות תקינים, כדי שלא תהיה אפשרות לרמות בעת מקח וממכר, כדלקמן:

"לא יהיה לך בכיסך אבן וָאבן, גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה. אבן שלמה וָצדק יהיה לָך איפה שלמה וָצדק יהיה לָך, למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך. כי תועבת ה' אלהיך כל עשֵׂה אלה, כל עשה עול" [1]. לכאורה ציווי פשוט והגיוני, אשר לא מצריך עיון מעמיק ולא היא.

איסור זה מופיע פעם נוספת במקרא, בפרשת קדושים בספר ויקרא: "לא תעשו עול במשפט, במידה במשקל ובמשורה. מאזני צדק אבני צדק איפת צדק ודין צדק יהיה לכם, אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם, אני ה'" [2].

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פרשת קדושים', לחצו כאן]

[בתמונה: מאזני צדק אבני צדק איפת צדק ודין צדק יהיה לכם, אני ה' אלהיכם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי leo2014 לאתר Pixabay]

מקורות אלה אומרים דרשני. אם היה מדובר בציווי או ליתר דיוק באיסור קל, מדוע הוא מובא פעמיים במקרא? זאת ועוד. המקור בספר ויקרא, קושר את איסור הזיוף במשקל ובמידה ליציאת מצרים ולכלל החוקים עליהם נצטוו בני ישראל. כדי לברר את פשר הדברים חובה עלינו לעיין בספרות חז"ל. והנה, בקביעה מפתיעה מאוד נאמר בשם רבי לוי כך: "קשה עונשן של מידות יותר משל עריות"[3].  דברים אלה הינם חריפים ביותר, שהרי הכלל הוא שאיסור העריות (יחסי אישות אסורים בין בני משפחה), הוא אחד משלושת האיסורים החמורים ביותר, שאסור לאדם לעבור עליהם גם במחיר מסירת נפשו.

[בתמונה: מאזני צדק אבני צדק איפת צדק ודין צדק יהיה לכם... בעל הזכויות בתמונה שמשמאל לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

למרות שיש כאן סוג של גוזמה, הרי המקורות של חז"ל ממשיכים לספק אמרות חריפות בעניין איסור מידות ומשקלות:" על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים, על תנאי שתקבלו עליכם מצוות מידות. שכל המודה במצוות מידות, מודה ביציאת מצרים. וכל הכופר במצוות מידות, כופר ביציאת מצרים" [4]. לכאורה שוב אמרה שיש בה גוזמה מרחיקת לכת לכאורה. מה הקשר בין שמירת מידות תקינות לכפירה באל ובתהליך יציאת מצרים שבסופו נתנה התורה בסיני? האם חז"ל לא עברו את גבול הטעם הטוב בהתייחסותם לאיסור מידות ומשקלות? כדי להבין טוב יותר את דעת המקרא ופרשנות חז"ל עלינו ננסה לראות את טיב האיסור האמור.

נראה לי שההסבר ליחס החריף לעבריינות בתחום המידות והמשקלות הוא זה: מדובר בעוולה שאיננה ניתנת כמעט לתיקון, שהרי שמי שהונה ציבור שלם במשקל או במידה לא נכונה, אינו יכול לאתר את כלל הלקוחות שנפגעו כתוצאה ממעשיו ולהשיב את המצב לקדמותו. אותו סוחר עבריין או בעל מלאכה רמאי, יוצר כאוס כלכלי ואישי, ומקבל תמורה כספית עבור דבר שלא סיפק. אולם הסבר זה עדיין לא מספק תשובה ניצחת לחומרה בה הוא נראה בעיני חז"ל. על כן, ניתן להוסיף כי בתהליך המדידה והשקילה, ממלא אותו סוחר או בעל מלאכה תפקיד הדומה לתפקיד השופט שיושב על כס המשפט. דן יחיד זה בדמות של סוחר רמאי יכול להזיק לרבבות אנשים בדומה לשופט ששוקל וגוזר דין שקר על החשודים העומדים לפניו. בשני המקרים התוצאה זהה. הסוחר רימה וגרם לכאוס כלכלי שיש לו השפעה ישירה על חוסנה המוסרי של החברה, וגם השופט שדן באופן מעוות ושקרי חשודים גורם לאותה תוצאה בעייתית.

יתרה מזאת. לעתים יש באיסור זיוף המשקל צד חמור אף יותר מזה שבהליך השיפוטי, שהרי מי שיש לו נגיעה אישית בנושא המבורר או מכיר באופן אישי את אחד החשודים, אינו רשאי לשבת בדין, ואילו אותו סוחר המנפק ללקוחותיו תוצרת פגומה, עומד בקשר ישיר מול לקוחותיו, ואיש אינו מרחיק אותו מלשקול באופן חסר עד תפיסתו בידי הרשויות.

כדי למנוע כאוס כלכלי ומוסרי בעטיים של משקלות לא תקינות, אסרו חז"ל על כל אדם להחזיק בביתו מידות ומשקולות לא תקינות גם אם אין הוא עושה בהן שימוש:

"אמר רב יהודה בשם רב: אסור לאדם שישהה מדה חסרה או יתרה בתוך ביתו, ואפילו היא עביט של מימי רגלים"[5].

חז"ל קבעו הלכה למעשה, כי במקום שהמידות והמשקלות בשווקים בדרך כלל תקינות, כלומר יש פיקוח ממשלתי והם חתומים בחותם המלכות, מותר להחזיק בבית מידות ומשקלות שאינם תקינות. אולם במקומות אחרים, בו לא מצוי פיקוח ממלכתי, אסור להחזיק בבית מידות לא תקינות.

[בתמונה: מאזני צדק אבני צדק איפת צדק ודין צדק יהיה לכם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PaliGraficas לאתר Pixabay]

מתוך דברים אלה יוצא כי יש חובה הלכתית על הרשויות הממלכתיות לפקח אודות תקינותם של המידות והמשקלות, וכך גם נפסק להלכה: "חייבים בית דין להעמיד ממונים שיהיו מחזרים על החנויות, וכל מי שנמצא אתו מדה חסרה או משקל חסר או מאזנים מקולקלים רשאים להכותו ולקנסו כאשר יֵראה לבית דין.[6]"

פרט לחובת הפיקוח של הרשויות בנושא, חלה חובה זהה גם על האדם הפרטי כדלקמן:

"הסיטון [הסיטונאי] מקנח מידותיו אחת לשלושים יום, ובעל הבית אחת לשנים עשר חדש. רבן שמעון בן גמליאל אומר חלוף הדברים: חנוני מקנח מידותיו פעמים בשבת, וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת, ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל, כלומר, מאחר שהסיטונאי מודד מספר פעמים רב במשך היום, מצטברים משקעים רבים בכלי המדידה ומפחיתים אותם, ולכן הוא צריך לנקותם פעם אחת בחודש; אך רבן שמעון בן גמליאל סבור שדווקא החנווני, שהוא מוכר לרבים, צריך לנקות את מידותיו פעמיים ולנגב את המשקלות פעם בשבוע ולקנח את המאזניים בכל שקילה ושקילה, כדי שלא להזיק את הרבים שבאים אליו.

אחרית דבר, ראינו כי המקרא וחז"ל בעקבותיו רואים בעבירה של זיוף משקל או מדידה בעין חמורה ביותר הרבה מעבר לצפייה של מבחן האדם הסביר. זאת בגלל שאיסור זה חותר תחת היסודות של החוסן המוסרי והכלכלי, וברגע שהמצב בשווקים הוא כזה הוא עלול לדרדר את כלל החברה לכאוס מוחלט.

כיום במדינת ישראל, מוסדרים דיני המידות והמשקלות בפקודת המשקלות והמידות משנת 1947 ובתקנות המשקלות והמידות, התשכ"ג -1963.

בדומה למשפט העברי, גם במשפט הישראלי נאסר השימוש בכלים לא מדויקים, ונקבע מנגנון ציבורי שתפקידו לפקח על תקינותם, בעוד שהסוחרים מחויבים לשתף פעולה עם המפקחים. ברם, במשפט הישראלי עבירות זיוף אלה מוגדרות כקלות, והעונש המרבי ושנקבע בו עומד על שנתיים מאסר [7]. זאת בניגוד גמור למשפט העברי הרואה בזיוף מידות ומשקלות איסור חמור ביותר.

[בתמונה: מאזני צדק אבני צדק איפת צדק ודין צדק יהיה לכם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי tswedensky לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת קדושים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'פרשת קדושים'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת קדושים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 3/5/19.
• בניש, ח. מידות ושיעורי תורה, על מידות ושיעורי אורך, נפחים, זמנים, משקלות, ומטבעות בתנ"ך ובש"ס. מקורם ויסודותיהם ושיעורם על פי מידות זמננו, בני ברק תשמ"ז.
• גרינפלד, א. ערכי המידות בזמן מתן תורה, תחומין, ט"ז, מכון צמת, תשנ"ו, עמ' 433.
• מוסקוביץ', ת. על מידות ומשקלות, דעת, תשס"ד, גיליון מספר 178
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת 'כי תצא' באתר 'ייצור ידע', יצור ידע, 7/9/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת קדושים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 3/5/19.

[1] דברים, פרק כ"ה, פסוק י"ב.

[2] ויקרא, פרק י"ט, פסוק ל"ג.

[3] בבלי, בבא בתרא, דף פ"ח עמוד ב'.

[4] מדרש ספרא, פרשת קדושים, פרק ג'.

[5] בבלי, בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד ב'.

[6] שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רל"א, סעיף ב.

[7] לזיוף משקלות במכוון, ראה סעיף 11(8) בפקודת המשקולות והמידות. לזיוף חותמות אישור למשקולות, ראה שם, סעיף 11(9).