[בתמונה: הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות נוקט קו תיאולוגי המצדד בחופש הרצון של האדם על כל משמעויותיו.... התמונה המקורית הועלתה ואושרה לשימוש חופשי על ידי Carsten Tolkmit לאתר flickr. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 באוגוסט, 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת כי תצא בספר דברים לקראת סופה' רומזת לסוגיה שיש בה אין ספור פרשנויות' והיא עיקרון הבחירה החופשית, כדלקמן: "ולֹא-נָתַן יְהוָה לָכֶם לֵב לָדַעַת, וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה"[1].

כלומר, לאחר שמשה מסיים את לימודו ואת תוכחתו כלפי העם, כל יחיד מהעם יכול להתבונן במציאות הדברים ולבחור את דרכו. לשון אחר – המקרא רומז כאן על הגישה שהאדם חופשי במעשיו ויכול לבחור את דרכו בעולם על פי רצונו.

הרמב"ם עוסק בכך באריכות רבה בהקדמתו לפירוש המשניות של מסכת אבות בסדר נזיקין, בפרק השמיני והמסכם.

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן]

[בתמונה: עיקרון הבחירה החופשית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tumisu לאתר Pixabay]

הפרק השמיני עוסק בטבע האנושי. השאלה הראשונה שהרמב"ם מציג היא - האם האדם נולד כלוח חלק או שיש לו תכונות מולדות שמונעות ממנו את המעלה הראויה? על כך הוא משיב כי האדם נולד כלוח חלק אבל, יש לכול אדם נטיות מסוימות בתחום המידות והשכל:

"...לא יתכן שיהיה האדם בטבע, מתחילת בריאתו, בעל מעלה, ולא בעל חיסרון, כמו שלא יתכן שיהיה האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות המעשיות. אבל יתכן שיהיה בטבע מוכן אל מעלה או אל פחיתות, בשיהיו פעולות זו קלות עליו מפעולות זולתה..."[2]. לשון אחר, למרות שקיימת בחירה חופשית, הרי על כול אדם להתמודד עם נתוני התחלה הקיימים באישיותו. יתרה מזאת, בכול תקופה במהלך חייו, למרות עקרון הבחירה החופשית, הרי שעליו להתמודד עם שלל של תכונות דרכי התנהגות ודעות, שרכש לעצמו. לכן כול שינוי שאדם רוצה לעשות בחייו, אינו מהלך פשוט, ויש בו קושי לא מבוטל.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Guillaume Mangeret לאתר flickr]

לאחר מכן, הוא קובע נחרצות, כי התנהגותו המוסרית של האדם נתונה בידיו בלבד, ואין כול גורם חיצוני המשפיע עליו בדרכו זו.

.

[בתמונה: זכות הבחירה החופשית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

הרמב"ם אף דוחה לחלוטין את השפעת הגורם החיצוני הפופולרי של אותם זמנים - האסטרולוגיה. למרות דבריהם של החוזים בכוכבים, הרי שלדעתו אין בדבריהם שמץ של אמת:

"...כדי שלא תחשוב לאמיתות אותן הזיות שיבדון בעלי גזרת הכוכבים, באשר הם טוענים כי מולדות בניי אדם ישימום בעלי מעלה או בעלי מעלה או בעלי פחיתות, ושהאדם מוכרח על אותן הפעולות דווקא..." [3].

בהמשך לדברים אלה, מדגיש הרמב"ם כי אין אפשרות שהאדם יהיה מחויב מגורמים חיצוניים אודות מעשיו, היות ותפיסה זו מבטלת את הבחירה החופשית האנושית, ומיתרת את התורה ומצוותיה:

"...ואילו היה האדם מוכרח על מעשיו- היו בטלים הציווי וההזהרה התוריים, והיה כול זה שווא גמור, הואיל ואין בחירה לאדם במה שיעשה. וכמו כן מתחייב ביטול הלימוד, והחינוך, ולמידת המלאכות כולן, כול זה היה הבל, הואיל והאדם אין מנוס לו בהכרח, בגלל מושכו מבחוץ...והיה השכר והעונש גם כן עוול גמור...לפי שזה שמעון ההורג לראובן, אם היה זה כפוי ומוכרח להרוג, וזה כפוי ומוכרח להרוג- למה נענש את שמעון?...והיו גם כן בטלות ההכנות כולן עד האחרונה שבהן, מבניית הבתים, וקניית המזון, והבריחה בעת הפחד, וזולת זה, כי אשר נגזר שיהיה- אין מנוס מהיותו. וזה כולו שווא ושקר גמור, ונגד המושכל והמורגש, והריסת חומת התורה, ויחוס עוול לה' יתעלה, חלילה לו מזה..." [4].

הדעה הנכונה המוצגת כאן היא זו - אמנם בטבע שולטת חוקיות אולם בבסיסה של חוקיות זו - מצויה הבחירה החופשית של האדם ומעשיו.

[בתמונה: הבחירה החופשית של האדם ומעשיו מצויה.... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Kyle Pearce לאתר flickr]

למרות הבהירות שבהם נאמרו הדברים, מפרש הרמב"ם באריכות פסוקים במקרא ומאמרים של חז"ל, שלכאורה מזדהים עם העדר חופש הרצון. הבעיה העומדת לפתחו אינה פשוטה כלל ועיקר, והיא שאלת היחס בין הידיעה האלוהית לבחירה החופשית של האדם. אם האל יודע את העתיד לקרות, הרי לכאורה ידיעה זו מחייבת שכך אכן יקרה בפועל, ואז היכן הבחירה החופשית של האדם? למרות שהרמב"ם לא רוצה להעמיק בסוגיה זו הוא אנוס על פי הדבור להתייחס אליה, בהיותה סוגיה מרכזית בתיאולוגיה הדתית.

על פי תפיסתו של הרמב"ם, קיים הבדל איכותי בין הידיעה האלוהית ובין הידיעה האנושית. ומכיוון שאין האדם יכול להבין את עומק הידיעה של האל, הוא מפרשה על פי אמות המידה האנושיות, של היקש בין ידיעה אנושית ואלוהית. ברם היות ואין המדובר באותה ידיעה, הרי עצם הידיעה האלוהית אינה מחייבת את האדם במעשיו.

כאמור, מדובר בתשובה מורכבת ומסובכת להבנה, אולם הרמב"ם נאחז בה כאן באופן בולט וחד משמעי. וכך הוא מסכם את הקדמתו למסכת אבות בדברים ברורים אודות חופש הרצון האנושי והידיעה האלוהית: "...הנה כבר בארנו, כי המחשבה בהשגת דעתו- סכלות גמורה, זולת שנדע שהוא יודע, כמו שנדע שהוא נמצא. ואם נשאל היאך היא דעתו- נאמר שאנחנו לא נשיג זה, כמו שלא נשיג מציאותו בשלמות. וכבר גונה מי שרצה להשיג דעתו יתעלה, ונאמר לו (איוב, פרק י"א, פסוק ז') החקר אלוה תמצא?...היוצא מכול מה שאמרנוהו, כי פעולות האדם מסורות אליו, וברשותו להיות צדיק אוו רשע, מבלי הכרח מאת ה' על אחד משני המצבים. ולזה חיובו המצווה, והלימוד, וההכנה, והגמול, והעונש, ואין בכול זה קושי. אמנם תואר דעתו יתעלה והשגתו לכול הדברים- הרי שכלנו יקצרו מזה, כפי שבארנו..." [5].

[בתמונה: חופש הבחירה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kvrkchowdari לאתר Pixabay]

אחרית דבר

הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות נוקט קו תיאולוגי המצדד בחופש הרצון של האדם על כל משמעויותיו. ברם, כאשר אנו בוחנים את דעתו בספרו הפילוסופי מורה נבוכים, אנו מקבלים תמונה שונה. העולם הינו עולם שפועל באופן מחויב על פי חוקי הטבע. חופש הרצון של האדם הוא יותר תחושה או משאלת לב, אולם בפועל ברוב המקרים חופש זה אינו בנמצא. לשון אחר - תורת ההכרה של הרמב"ם שמושפעת רבות מאריסטו, וממפרשיו המוסלמיים בני ימי הביניים, מקצרת את טווח האפשרות של הבחירה החופשית של האדם עד למינימום. את זאת כתב כאמור הרמב"ם באופן אזוטרי בספרו מורה נבוכים כדי לא לפגוע בציפור הנפש של החשיבה הדתית. הרמב"ם היה זהיר מאוד בדבר זה, והשוני בדעתו בין כתביו הגלויים להמון ובין כתביו הפילוסופיים מוכיח זאת באופן חד ברור.

[בתמונה: החופש לבחור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מקורות והערות

• סולברג, ש. בחירה והשגחה במשנת הרמב"ם, דעת, כרך י"א.
• מרגלית, א. ‏דטרמיניזם וחופש הרצון, מחשבות, 64, דצמבר 1992.
• שוורץ. ד, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, רמת גן, 1991.

[1] דברים, פרק כ"ט, פסוק ד'

[2] שילת,י. הקדמות הרמב"ם למשנה,הוצאת מעליות,ירושלים, תשנ"ב (להלן הקדמות), עמוד רמ"ח

[3] שילת, הקדמות, עמוד רמ"ט.

המקורות על הרמב"ם והאסטרולוגיה רבים הם ומגוונים בחרנו לאזכר שני מקורות מחקריים חשובים- האחד- לנגרמן. י, צ, סוגיות אסטרונומיות במחשבת הרמב"ם, דעת, 73, 701- 811.

השני- שוורץ. ד, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, רמת גן 1991

[4] שילת,י. איגרות הרמב"ם, הוצאת מעליות, ירושלים, תשמ"ז (להלן איגרות), עמוד רמ"ט.

[5] שילת, הקדמות, עמוד רנ"ו