[המקור: משטרת ישראל]
עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה - הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
הכל פקוק...
בעיית הבעיות של מערכת אכיפת החוק הוא השוני ביכולת הקליטה והעיבוד של הגורמים השונים ב'פס הייצור' של האכיפה הפלילית; וכפי שכולנו יודעים, מרכבה נעה תמיד במהירות של הסוס האיטי ביותר!
- יכולת השוטרים לתפוס עבריינים גדולה מיכולת החוקרים לחקור אותם;
- יכולת החוקרים לחקור תיקים פליליים גדולה מיכולת התובעים והפרקליטים להגיש כתבי אישום.
- יכולת התובעים והפרקליטים להגיש כתבי אישום גדולה מיכולת בתי המשפט לשפוט אותם;
- יכולת בתי המשפט לשלוח עבריינים לכלא גדולה מיכולת שירות בתי הסוהר להכיל אותם.
העומס על מערך התביעה הפלילית פוגע באיכות מערכת האכיפה הפלילית. עקב העומס עובר זמן רב בין מועד ביצוע העבירה למועד הגשת כתב האישום. השיהוי בענישה פוגע באפקטיביות של הענישה, יוצר קשיים בזימון נאשמים ועדים, פוגע שלא לצורך בנאשמים ובפרט בזכותם להליך מהיר, ויוצר צורך בקיום הליכי ביניים רבים, המעכבים אף יותר את הטיפול בתיק ויוצרים עומס נוסף על מערכת המשפט.
סגירת תיק מותנית - הדרך לעקוף את הפקקים
לפיכך, העניק המחוקק בשנת 2012 כלי אפקטיבי להקטנת העומס ואפשרות למשטרה להתמקד בעבירות חמורות ובעבריינים מועדים ולהפסיק להציף את בית המשפט:
הסדר תיק מותנה הוא הליך מנהלי חלופי לדרך הפעולה הקיימת של העמדת חשוד לדין בבית המשפט. זאת, תוך שמירה על הוגנות וצדק, בתמורה להתחייבות עושה העבירה לשלם פיצוי ולהימנע מחזרה על העבירה.
במסגרתו מסכים התובע לסגור תיק פלילי נגד חשוד שנמצאו נגדו ראיות המאפשרות את העמדתו לדין, וזאת בתמורה בין היתר להתחייבותו לשלם פיצוי או להימנע מביצוע העבירה. הסגירה המותנית תאושר לאחר שהחשוד יודה בעובדות העבירה ויתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, שנעשה מול תובע משטרתי.
המטרה היא להימנע מהטלת כתם של העמדה לדין ו'או הרשעה פלילית על עוברי חוק נורמטיביים, תוך הטלת סנקציה הולמת לעבירה ולמבצעה.
ניתן לערות הסדר מותנה בעבירות קלות בלבד, ולא בעבירות שהענישה עליהן היא מאסר בפועל או עבודות שירות. זהו הליך מהיר ויעיל, המתאים במיוחד לטיפול במקרים כגון סכסוכי שכנים.
עיקרון חשוב בשיטה הוא שקיפות: כל החלטה מפורסמת בשקיפות מלאה!
המשטרה והחוק החדש
עד כה, בעיקר בגלל "מדיניות הסטטיסטיקה של המפכ"ל דנינו" לא נעשה שימוש אפקטיבי בכלי זה. עם חילופי המפכ"לים החלה המשטרה להיערך להפיק מהחוק החדש את המקסימום.
לפני מספר חודשים הוקמה בחטיבת התביעות של משטרת ישראל יחידה חדשה: יחידת הסדר תיק מותנה.
[המקור: משטרת ישראל]
הסדר של סגירת תיק מותנית מעניק לתביעה במקרים של עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, או במקרים של נסיבות מקלות הנוגעות לחשוד שביצע את העבירה, כלי מידתי והולם יותר, הן מבחינת האינטרס הציבורי והן מבחינת הפרט. הרחבת השימוש בהסדר זה יעשיר את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ויאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין.
לצד זאת, הסדר זה מאפשר גם את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים שכיום נסגרים מחוסר עניין לציבור, בין מאחר שאינם מצדיקים סנקציה פלילית ובין בשל אילוצי כוח אדם וזמן שיפוטי.
כיום, נאלץ לעתים תובע - במקרים מהסוג הנדון - להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, אף ששתי חלופות אלה אינן הולמות, וזאת בהעדר אמצעי ביניים הולם.
במקרים כאלה נקיטת הליך פלילי היא לעתים אמצעי חמור מדי בנסיבות העניין, ואילו סגירת התיק גם היא אינה ממצה את האינטרס הציבורי שבאכיפת החוק, המצדיק תגובה חברתית הולמת גם במקרים לא חמורים.
יובל סיני:
ראיתי לנכון לציין כי הנחות המוצא בכתבה לדעתי מחייבות עיון מחדש. לדוגמא:
"בעיית הבעיות של מערכת אכיפת החוק הוא השוני ביכולת הקליטה והעיבוד של הגורמים השונים ב'פס הייצור' של האכיפה הפלילית; וכפי שכולנו יודעים, מרכבה נעה תמיד במהירות של הסוס האיטי ביותר!
יכולת השוטרים לתפוס עבריינים גדולה מיכולת החוקרים לחקור אותם;
יכולת החוקרים לחקור תיקים פליליים גדולה מיכולת התובעים והפרקליטים להגיש כתבי אישום.
יכולת התובעים והפרקליטים להגיש כתבי אישום גדולה מיכולת בתי המשפט לשפוט אותם;
יכולת בתי המשפט לשלוח עבריינים לכלא גדולה מיכולת שירות בתי הסוהר להכיל אותם.
העומס על מערך התביעה הפלילית פוגע באיכות מערכת האכיפה הפלילית. עקב העומס עובר זמן רב בין מועד ביצוע העבירה למועד הגשת כתב האישום. השיהוי בענישה פוגע באפקטיביות של הענישה, יוצר קשיים בזימון נאשמים ועדים, פוגע שלא לצורך בנאשמים ובפרט בזכותם להליך מהיר, ויוצר צורך בקיום הליכי ביניים רבים, המעכבים אף יותר את הטיפול בתיק ויוצרים עומס נוסף על מערכת המשפט."
העובדות הן:
א. כאשר מדובר בפעילים חברתיים \ חושפי שחיתויות, יש לתביעה המשטרתית זמן וכסף לנהל תביעות במשך שנים רבות,
ואף להגיש ערעורים עד אין קץ.
פרשות כדוגמת רפי רותם, דפני לייף , ועוד מהוות ראיה המעידה על עצמה בנדון.
לאור זאת, אין לתביעה המשטרתית כל מגבלה ממשית, אם וכאשר היא חפצה בכך.
ב. המשטרה מתנגדת להעברת סמכויות התביעה לפרקליטות, למרות ההמלצות הקיימות בנדון.
כלומר, המשטרה מכשילה את עצמה בכוונה, ואין לאפשר לה לחלץ את עצמה באמתלה של "עומס".
ג. חלק לא קטן מהתובעים המשטרתיים עסוק בפעילויות שרחוקות מלהוות פעולות תביעה. די להזכיר את חגיגות הסקס המשטרה בכדי להמחיש לאן המשאבים הולכים.
ד בתי המשפט מוסמכים להטיל פיצוי כספי למדינה \ נפגע העבירה אף במקרה של עבירה פלילית. לעיתים מדובר בענישה
משמעותית יותר אף ממאסר בפועל. כמובן שגם פה התביעה נמנעת מלממש אפשרות זו.
ה. החקירות במשטרה אינן מהימנות בחלק ניכר מן המקרים, ולפיכך מוגשים כתבי אישום שאינם מחזיקים מים אם וכאשר יש לנאשם
ייצוג משפטי הולם. קרי, המשטרה מנהלת לא פעם הליכי סרק שאין מקומם בבית המשפט.
ו. סגירת תיק מותנית היא בעייתית וזאת מכיוון שנפגע העבירה לא יכול לקבל את ההגנה הראויה לו, וכן החשוד עשוי להודות בעבירה
שלא ביצע, וכל זאת על מנת שלא להסתכן בהליך פלילי. וזאת בדומה לנושא עסקאות טיעון.
מעבר לכך, החוקרים בד"כ לא מסבירים לחשוד מהן ההשלכות העתידיות על ההליך לסגירת תיק מותנית. קל וחומר כי חוקרים בד"כ
מונעים מחשוד לממש את זכותו להתייעץ עם עו"ד.
לסיכום, אין חדש תחת השמש, ואין טעם לקשור את הסוסים לפני המרכבה.
תודה
יובל סיני