[בתמונה: "כבר לא יוותרו לך". ניסיון שיקומי מיוחד של שב"ס לנערים אסירים ממוצא אתיופי. צילומים: דוברות שב"ס]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן]  [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

לפני מספר שבועות געשה התקשורת, ורעשו גם הרשתות החברתיות על דברי המפכ"ל, רוני אלשיך, שהודה שמשטרת ישראל נוהגת ב- שיטור יתר כלפי אוכלוסיית העדה האתיופית.

כאשר, בוחנים ולומדים את הנתונים מתברר שאכן מספר בני הנוער מהעדה האתיופית המאכלסים את כלא "אופק", גבוה באחוזים רבים מחלקם היחסי באוכלוסייה. דו"ח של הסנגוריה הציבורית מלמד שנערים ממוצא אתיופי נשלחים לכלא פי שלושה מאחרים.

אבל האם רק המשטרה - בין כל ארגוני מערכת אכיפת החוק - לוקה ב- שיטור יתר?

מחד גיסא, המשטרה היא רק אחד מארגוני מערכת אכיפת החוק.

מאידך גיסא, יש לה מעמד מיוחד, בשל היותה היא החוליה הראשונה בשרשרת ההליך הפלילי. היה זה המפכ"ל לשעבר, רפי פלד (ראו התמונה משמאל), שטבע את מטבע הלשון "המשטרה היא שומר הסף" של מערכת אכיפת החוק: היא מחליטה מי יכנס לתוך ההליך הפלילי ומי יישאר מחוץ לו.

[תמונת המפכ"ל לשעבר פלד: דובר המשטרה]

כאשר, המשטרה נוהגת ב- שיטור יתר כלפי בני העדה האתיופית (כפי שהודה המפכ"ל), סביר להניח שנמצא מספר רב יותר מביניהם בתוך ההליך הפלילי.

לאחר שייעצר הנער עובר החוק האתיופי, ייחקר על ידי המשטרה, ומכאן יגיע ל'תחנה' הבאה בפס הייצור של המערכת: להגשת כתב אישום בבית המשפט.

במרבית המקרים, מערך התביעה שיטפל בתיק יהיה של התביעה המשטרתית (כ- 90% מהתביעות מיוצגות על ידי התביעה המשטרתית ולא הפרקליטות). כלומר, גם בשלב התביעה, המשטרה היא הגוף הבלבדי שפועל מול הנער עובר החוק ממוצא אתיופי.

תחום זה לא הודגש על ידי המפכ"ל, כלומר שיטור יתר פועל בשתי חוליות השרשרת גם בשלב החקירה והמעצר וגם בשלב העמדה לדין.

אבל, בשלב זה כבר צריך להיות מעורב גם שרות המבחן לנוער. תיקון מספר 14 לחוק הנוער קובע, שכאשר מחליט הקצין הממונה על מעצר קטין, עליו להודיע לקצין המבחן לנוער.

למרות שיטור היתר, משטרת ישראל פועלת בתחום עבריינות הנוער בגישה של מניעת תיוג, ולא ממהרת לפתוח תיקים פליליים כנגד נוער עובר חוק. בחלק מהמקרים יפתח תיק המכונה ט"מ (טיפול מותנה), על מנת לא ליצור תיוג כנגד הנער עם רישום פלילי (ר"פ). מעניין לבחון השוואת מספרי התיקים הפליליים ותיקי ה-ט"מ לפי התפלגות מוצא של בני הנוער. נתונים אלה אינם נגישים לנו.

הנער האתיופי (גילאי 18-12) מגיע לבית משפט לנוער. את התביעה בהליך הפלילי מייצגת - כפי שראינו - המשטרה; ואת ההגנה, ברוב המקרים, בגלל בעיות ומגבלות כלכליות, תייצג הסנגוריה הציבורית. בחוליה זאת של שרשרת ההליך הפלילי, שוב ניתן מקום חשוב ומרכזי לשרות המבחן לנוער, המעוגן בחקיקה, בדמות התסקיר שהם מעבירים לבית המשפט על הנער, תוך התייחסות בגישה שיקומית וטיפולית, להתאמת הנער להליך חילופי להליך הפלילי. באופן הזה מסייע שירות המבחן לנוער לבית המשפט לקבל את ההחלטות הנכונות והמתאימות לגבי אותו נער. כאשר, שרות המבחן ממליץ על הליך טיפולי במרבית המקרים אם לא בכולן יאמץ השופט את ההמלצה.

אבל מסתבר ששירות המבחן לנוער אינו ממליץ, ברוב המקרים בהם הוא בודק נוער אתיופי על חלופות למאסר. עו"ד רחל דניאלי, הממונה הארצית על ייצוג נוער בסנגוריה הציבורית, טוענת שהמלצות שירות המבחן הן הגורם המרכזי לכך שמספר רב של צעירים ממוצא אתיופי נשלחים לכלא, מפני ששופטים שמקבלים המלצה כה שלילית פוסקים להם מעצר. טוענת הסנגורית :´בבתי המשפט לנוער הדבר החשוב הוא שיקום וטיפול.. כשההליך הטיפולי לא צלח והגורמים הטיפוליים חושבים שאין סיבה לנסות, ההמלצה היא שלילית, והנתונים מעידים ש 81% מהקטינים ממוצא אתיופי מקבלים המלצה כזו (ירון, 2016).

[התמונה: דוברות שירות בתי הסוהר]

הנתונים מספרים את הסיפור כולו:

• 88% מבני נוער אתיופי קיבלו מאסר בעקבות הרשעה, ורק 19% קיבלו המלצה לשיקום במקום מאסר.
• במגזר הערבי, 45% מבני הנוער קיבלו מאסר בעקבות הרשעה ו 55% קיבלו המלצה לשיקום.
• לגבי יהודים ממוצא אחר, רק 25% קיבלו מאסר בעקבות הרשעה, ו- 55% המלצה לשיקום במקום מאסר.

לכן, לא קשה לנחש את התפלגות נוער עובר חוק המאכלס את כלא "אופק"...

משטרת ישראל הבינה את בעייתיות הנושא: הוחלט על מפגשים והדרכות, על צמצום פתיחת תיקים פליליים, על בחינה של פתיחת יותר תיקי ט"מ, וכמובן על נקודת המפגש שוטר - נער אתיופי, ועל ניסוי המצלמות האישיות לשוטרים, שיפחית מן הסתם את המעצרים.

האם שירות המבחן מבין זאת גם כן?

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית עבריינות הנוער באתר, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• גימשי, ד' (2007), מערכת הצדק בפליליים, אכיפת החוק בחברה דמוקרטית.
• ירון, ל' (2016), "נערים ממוצא אתיופי נשלחים לכלא פי שלושה מאחרים", "הארץ", 21.9.16