[תמונה חופשית שהועלתה על ידי L.E. Spry לאתר flickr]
[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא הרחפנים, לחצו כאן]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]
המחבר (ראו תמונה משמאל, מאלבום התמונות הפרטי של המחבר), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
עיריית תל אביב פותחת בימים אלו בתהליך תכנון אסטרטגי, כדי להבין ולתכנן את עתיד העיר. אנשי העירייה הזמינו אותי לפתוח בהרצאה את תהליך התכנון האסטרטגי. האמת? התרגשתי. לא כל יום יוצא לי לדבר מול עשרות אנשים שיכולים להשפיע על העתיד של עיר שלמה. אז כמובן שנעניתי לכבוד, קפצתי מארצות הברית לתל אביב, ושם סיפרתי על דרכי החשיבה על העתיד, על כשלי החשיבה בהם עתידנים נתקלים מדי יום, ועל הדרכים להתמודד עמן. המתכננים האסטרטגיים, בתורם, שיתפו אותי אחרי ההרצאה ברעיונותיהם אודות עתיד הערים בכלל, ועתיד תל-אביב בפרט. זה היה תענוג צרוף, ובעקבותיו החלטתי לרשום רשומה קצרה על עתיד התחבורה בעיר העתיד.
בנקודה זו עלי להודות שאני אשם: לפני כמעט חודש הבטחתי להמשיך לכתוב על "עשר הטכנולוגיות המפציעות המבטיחות ביותר של 2016" לפי התחזיות ששחררו חוקרי הפורום הכלכלי העולמי לאחרונה. הטכנולוגיה החמישית בה התמקדו חוקרי הפורום היא הרכבים האוטונומיים, ולכן אני מנצל את ההזדמנות לכתוב על עתיד התחבורה ועל הרכבים האוטונומיים באותה הרשומה ממש. בכתיבת הרשומה הסתמכתי גם על נתונים ומידע ממחקר שנערך בסטנפורד בשנתיים האחרונות כדי להעריך איך ייראו הערים ב- 2030 כתוצאה מהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית.
אז בואו נתחיל!
רכבים אוטונומיים – ממדע בדיוני למציאות
לא מוגזם לומר, שרכבים אוטונומיים – כאלו שאינם זקוקים לנהגים אנושיים כדי לנסוע בבטחה בכבישים – הפתיעו את כולם כשהתחילו להופיע ברחובות הערים. במאה השנים האחרונות נכתבו סיפורי מדע בדיוני רבים על רכבים הנוהגים מעצמם, אך חוקרי הבינה המלאכותית נכשלו פעם אחר פעם בהפיכת הסיפורים למציאות מחוץ לכתלי המעבדה המבודדת. רכבים חכמים בערים היו צריכים להתמודד עם יותר מדי גורמים לא-צפויים: עם נהגים אנושיים גסי-רוח, הולכי-רגל המתפרצים לכביש, ושפע של אירועים אחרים שאינם בשליטת הרכב. מכיוון שכך, מעטים אם בכלל חשבו שחברות מסחריות רציניות יפתחו רכבים אוטונומיים בשנת 2015.
ובכן, זה היה בעבר, לפני חמש-עשרה שנים ארוכות. באותה תקופה החלו הרכבים האוטונומיים להתפתח במהירות, עד כדי כך שהתחזית העכשווית היא שתחבורה אוטונומית – כלומר, רכבים הנוסעים בעצמם בכבישים ללא נהגים – יהפכו למחזה נפוץ תוך זמן קצר, וישפיעו על חיינו בעיר מכל בחינה אפשרית.
לא צריך להיות גאון גדול כדי לזהות את הבסיס לתחזית זו: הרכבים בעשור האחרון הולכים ונהיים חכמים יותר. רכב חדש ממוצע מכיל שבעים חיישנים שונים כגון גירוסקופים, מדי תאוצה, חיישני תאורה, חיישני לחות ועוד. מאז 2003 מוסיפים יצרני הרכבים יכולות פעולה חדשות ומרשימות: כל אחד היום יכול לרכוש מכונית במחיר סביר שתחנה את עצמה, תווסת את מהירותה בכבישים, תתמודד עם פקקים בכוחות עצמה ותזהיר את הנהגים כאשר הם עומדים לעשות טעות בזמן מעבר נתיב. מכוניות ממודל S של טסלה משלבות את כל היכולות הללו ביחד כדי לספק סוג של נהג אוטומטי, למרות שהנהג האנושי חייב עדיין להתערב לעתים תכופות. במקביל, המכוניות האוטונומיות של גוגל גמעו כבר יותר משני מיליון קילומטרים בכבישים עירוניים ובינעירוניים.
גוגל נהגה להיות החברה המזוהה ביותר עם רכבים אוטונומיים, אבל זהו כבר אינו המצב. יותר מעשרים וחמש חברות אחרות מתחילות להשקיע בתחום, כולל ענקיות כמו גנרל מוטורס, פורד, אובר, ביידו ("גוגל" הסינית) ואחרות. בימים אלו ממש מתחילות שתי עיריות – עיריית סינגפור ועיריית פיטסבורג – לבחון את הרכבים האוטונומיים של ניוטונומי ושל אובר כדרך להחליף את כל המוניות בעיר, ולאחר מכן כנראה גם את האוטובוסים.
ולמה לא, בעצם?
מוניות אוטונומיות צפויות להיות זולות ובטוחות בהרבה מאמצעי תחבורה אחרים, וכאשר אנשים יתרגלו לסמוך עליהן, הם לא ימהרו לרכוש מכוניות חדשות משל עצמם, ירגישו בנוח לחיות רחוק יותר ממקום עבודתם, וימצאו את עצמם עם שפע זמן פנוי בזמן הנסיעות מהבית לעבודה ובחזרה. נהג ממוצע בארצות הברית מבלה עשרים וחמש דקות מאחורי ההגה מדי יום, וזהו זמן שיתפנה עתה לפעילויות אחרות. מכוניות אוטונומיות יאפשרו גם לילדים, לקשישים ולבעלי מוגבלויות להגיע בקלות ממקום למקום. ואם לא די בכך, הרי שמכוניות אוטונומיות צפויות למזער את מספר החניונים הנדרשים בעיר, מכיוון שמכונית חכמה אחת יכולה לפעול ביעילות כזו שתחליף שלוש-עשרה מוניות.
מעבר לכך, בעיר העתיד של 2030 אנו צפויים לראות סוגים רבים ושונים של רובוטים אוטונומיים. אלו לא יהיו מוגבלים רק למכוניות ולמשאיות, אלא יכללו גם רכבים מעופפים ואפילו רובוטים אישיים שיוכלו להתגלגל וללכת על המדרכה.
תשתיות התחבורה ב- 2030
כיצד, אם כך, ייראו תשתיות התחבורה בעיר העתיד ב- 2030? מה יהיה מצב הכבישים, הגשרים, התמרורים וכל היתר?
התשובה הכנה – ואולי המפתיעה ביותר – היא שכל אלו ייראו כנראה בדיוק כפי שהם נראים היום.
מדוע? פשוט: שינוי תשתיות דורש זמן, מאמץ והון עתק. לא קשה להבין את זה – מספיק לבחון את סאגת הקמת הרכבת הקלה בתל-אביב כדוגמה עגומה ומייצגת. זו הסיבה להתלהבות הגדולה מהרכבים האוטונומיים: הם מסוגלים להשתלב במערכות התחבורה הקיימות כרגע בערים ולספק שינוע נוח, זול ויעיל יותר לתושבי הערים – וזאת מבלי שהעירייה תצטרך להשקיע משאבים משלה. מסיבה זו, הרכבים האוטונומיים צפויים עד 2030 רק להיטמע בכבישים וברחובות הקיימים.
אבל אפילו בלי שינוי בתשתיות, ברור שההשפעה של רכבים אוטונומיים מכל הסוגים על חיינו תהיה עצומה.
הציפייה שמנחה כרגע את התעשייה היא שרשת הרכבים האוטונומיים בכל עיר תופעל על-ידי 'מנצח גדול אחד' שיהיה אחראי על פיתוח, תחזוקת ותמחור הנסיעה ברכבים האוטונומיים. הסיבה לכך ברורה: כאשר נוסע פוטנציאלי יצא לרחוב כדי להזעיק מונית אוטונומית, הוא לא ירצה לחפש בשלוש אפליקציות שונות כדי למצוא את המונית הפנויה באותו רגע. הוא ירצה להשתמש באפליקציה אחת בלבד, שתזעיק את המונית הפנויה והקרובה ביותר. כך שאין בכל עיר מקום ליותר מרשת מכוניות אוטונומיות אחת, שמשרתת את כל האזרחים.
רשת הרכבים האוטונומיים תשנה את הדרך בה אנו רואים את התנועה בעיר. עד עתה, היינו חרדים לפרטיותנו ולשליטתנו במכוניות שלנו, ומסיבה טובה: המכונית שלי היא רכושי הפרטי, ואני לא מעוניין לחלוק אותה עם אנשים שאיני מכיר. אך רכבים אוטונומיים הנמצאים בבעלות העירייה או חברה כלשהי, מאפשרים להתגבר על מחסום פסיכולוגי זה. הם אינם שייכים לאף אדם, ולכן הם יוכלו לאסוף מספר אנשים בדרך ליעד המבוקש. אובר כבר פיתחה אלגוריתמים המאפשרים דפוס איסוף כזה (השירות מכונה Uber Pool) והוא פועל ביעילות מפתיעה. למעשה, כאשר השתמשתי בשירות, התוודה בפניי הנהג שהוא אפילו אינו יודע מה היעד הסופי שלי. האלגוריתם בטלפון החכם שלו גילה לו את היעד הסופי רק לאחר שאסף גם את הנוסע השני, כדי שהנהג לא יוכל לרמות ולנסוע ישירות ליעד שלי. אותו נהג היה למעשה רובוט – הוא רק היה צריך לנהוג ברכב מרגע לרגע, מבלי שידע לאן. אין פלא שבשנים הקרובות נתחיל להחליף אותו ברובוטים ממשיים – ברכבים אוטונומיים.
רשת של רכבים אוטונומיים מקושרים מאפשרת לבצע נסים קטנים מדי יום בזכות התיאום ביניהם. אדם שיגיע עם מזוודות גדולות שאינן מתאימות לרכבים האוטונומיים הקטנים יותר, יוכל להעמיס אותן לרכב רובוטי שנועד רק להעברת משאות לאורך העיר. המזוודות יועברו מרכב לרכב באופן אוטומטי ובסוג של מירוץ שליחים, עד שבסופו של דבר – כאשר הנוסע המקורי יגיע ליעדו – יגיעו גם המזוודות לאותו מקום בדיוק ובאותו זמן.
הרכבים האוטונומיים יוכלו להשתלב גם עם סוגים אחרים של רובוטים, כרחפנים ורובוטים קטנים יותר למשלוח מזון. אנו מתחילים לראות אבות-טיפוס של רובוטים קטנים למשלוח פיצות מתוצרת דומינוס פיצה, או רובוטי משלוחי מזון זעירים של חברת Takeaway. לצדם אנו רואים גם ניסויים ברחפנים שנושאים פיצות (שוב, של דומינוס), בוריטוס, וסוגים אחרים של משלוחים.
רוב המהנדסים ששומעים על הרעיונות האלו נוחרים בלגלוג קל, ומצביעים על הקשיים שהרובוטים הללו ייתקלו בהם. הרובוטים הנעים על גלגלים יתקשו להתמודד עם מישורים משופעים, לא יוכלו להשתלב בתנועה בכבישים, ובוודאי שלא יצליחו להתקדם על המדרכות ברחובות הומי אדם. הרחפנים הרובוטיים, בתורם, יתקשו להתמודד עם מזג אוויר חורפי או עם רוחות חזקות. ברור שהרובוטים הללו אינם יכולים לספק מענה הולם לדרישה למשלוחים בפני עצמם.
זו בדיוק הסיבה שעלינו לראות אותם כחלק ממערכת כוללת יותר של תחבורה אוטונומית, שתתחיל להתבסס בעיר העתיד עד שנת 2030. במסגרת מערכת התחבורה הרובוטית נראה רכבים גדולים וחסכוניים בדלק, המסוגלים לשאת בתוכם רובוטים קטנים יותר ולהביא אותם לנקודה הקרובה ליעד, כדי שיספקו את המשלוח עד דלת הבית. לאחר מכן יחזרו הרובוטים הקטנים לרחוב וייאספו שוב על-ידי רכב אוטונומי גדול יותר. הרחפנים נושאי-הפיצות יעבדו גם הם באופן דומה: הם ישוגרו מהפיצריה, ינחתו על גגו של רכב אוטונומי סמוך שבדיוק לוקח נוסעים לאזור אליו הוזמנה הפיצה. כאשר יגיע הרכב לקרבת היעד, יעזוב אותו הרחפן עם הפיצה ויביא אותה ישירות לחלון הבית. קרוב לוודאי שהנוסעים ברכב האוטונומי לא יהיו מודעים אפילו לסדרת הפעולות המורכבת המתרחשת מעל ראשיהם.
הפיתוחים האלו מתחילים להתממש כבר היום, ולאחרונה הדגימו שתי חברות – מרצדס בנץ מתחום הרכבים ומאטרנט מתחום הרחפנים – רכב הנושא ומטעין רחפנים על גגו.
רכב נשיאת ושיגור הרחפנים של מרצדס בנץ ושל מאטרנט
סיכום: התחבורה בעיר העתיד
לאור כל התחזיות הללו, כיצד אנו יכולים לצפות שתיראה התחבורה בעיר העתיד? אפשר לסכם את התחזיות בשתי מילים: זורמת, מתואמת ותלת-ממדית. נוסעים יעלו על רכבים אוטונומיים באופן בלתי-פוסק, ירדו מהם לרגע כדי לעבור לרכב אחר וימשיכו במסעם. כל רכב ורובוט קרקעי או אווירי יהיו מתואמים זה עם זה ועם הבינה המלאכותית שתכווין ותנטר אחר כל הגורמים השונים כדי לצמצם את תדירות הפקקים ולהסדיר את תנועת הישויות השונות בכבישים. אחרון חביב, התחבורה תהיה תלת-ממדית, בזכות רחפנים, שיוכלו לעלות לאוויר ולהשתלב במערכת הזורמת. כל זה יכול להתחולל בלי שינוי משמעותי בתשתיות הקיימות, ולכן סביר להניח שכבר בשני העשורים הקרובים נראה את החזון מתחיל להתממש.
ואני אישית כבר לא יכול לחכות!
אגב הרצאה על תיכנון אסטרטגי בת"א – מעניין אם דובר שם על דיור בר-השגה (אפילו שכירות); ביטחון בהליכה על מדרכות; טיפול בפשיעה (שיאנית הפשיעה בארץ, למי שלא יודע), ועוד כמה פרטים טכניים שוליים.
בטח לא ישפיעו על העתיד הנוצץ, שלרוע המזל מניח (גם הפעם) שבני אדם יהיו תמיד נחמדים…