[בתמונה: הדף הראשון באתר ה- Orlando sentinel, העוסק ב'שערוריית למפרט'. השוטר רפאל פרז הוא הימני]
[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]
שחיתות הייתה קיימת במשטרת ישראל מאז היווסדה, ופרשיות השחיתות הראשונות שלה - שטלטלו מדינה שלמה - התרחשו בשנים 1960-1955 בפרשיות 'שורת המתנדבים' שנלחמה לטהר את המשטרה משחיתות, שהביאו לבסוף לכך, שעמוס בן גוריון (בנו של ראש הממשלה דאז ומייסד המדינה, דוד בן גוריון) נאלץ לפרוש מהמשטרה ולוותר על חלום המפכ"לות. סהר - שעזב קודם לכן - הועמד לדין בגין מתן עדות שקר במשפט 'שורת המתנדבים', הורשע ונדון למאסר על תנאי ולקנס (יחזקאלי, 2015).
הסימנים המעידים על קיומה של שחיתות במשטרת ישראל התחזקו בתחילת שנות ה- 2000. הם מרוכזים בעיקר במגזרי החקירות, המודיעין והתנועה.
עובדה זו כשלעצמה איננה צריכה להפליא. איפה שיש כסף יש שחיתות, ושוטרים הם בני אדם, שחולשותיהם - לצערנו - אינן שונות מאלה של עובדי ציבור אחרים. לכן, שחיתות משטרתית היא תופעת לוואי של כל משטרה מערבית; והשאלה שצריך לשאול איננה אם יש שחיתות, אלא כמה. מה מפלס השחיתות שלנו ביחס לאחרים...
הבשורה הטובה היא שלפחות ביחס למשטרות בערים הגדולות בארצות הברית, מפלס השחיתות במשטרת ישראל נמוך מאוד (ביחס למשטרות באירופה התשובה מורכבת יותר...). השחיתות במשטרות שם כל כך מושרשת וכל כך גדולה, עד שבכל פעם שבו נסדק הקיר, עולה ריחו של הריקבון למרחוק.
די להמחיש זאת בשתי פרשיות - מהגדולות שידעה ארצות הברית - אחת מהחוף המזרחי והאחרת מהמערבי, שתיהן מהשליש האחרון של המאה הקודמת:
- פרשיות השחיתות במשטרת ניו יורק בתחילת שנות ה-70 (שתועדו בסרט 'סרפיקו');
- ופרשת השחיתות במשטרת לוס אנג'לס בתחילת שנות ה- 90, המכונה 'שערוריית ראמפרט' [שתועדה בסרט "רמפארט" (“Rampart”)]
השחיתות במשטרת ניו יורק (NYPD)
אנו למדים מדו"ח 'ועדת קנאפף' (The Knapp Commission) - שמונתה ב - 1971, לחקור, בין היתר, את השחיתות המשטרתית בניו-יורק - כי 2,000 מתוך 30,000 שוטרי העיר קיבלו תשלומי שוחד קבועים מסוחרי סמים. התברר, כי גביית "דמי כיס" מזדמנים מסוחרי סמים קטנים נחשבה נורמה מקובלת, כמעט חוקית, בקרב השוטרים. שוטרים קיבלו תשלומים שבועיים או חודשיים ממהמרים, בעלי ברים ואנשי עסקים. לדוגמה, שוטרים אספו כ - 3,500 $ לחודש מכל אזור הימורים, כאשר הבכירים בדרגה קיבלו תשלום גדול יותר. שוטרים 'חדשים', שהצטרפו ל'פרויקט', נאלצו להמתין פרק זמן מסוים, לפני שזכו לקבל את חלקם. עוד נמצא, שוטרים שילמו גם לחבריהם בתוך המשטרה, תמורת קידום ענייניהם המקצועיים והאישיים. ועדת קנאפ ציינה, כי קיים חשד למעורבות קצינים בדרגות בכירות יותר מדרגת מפקח בפרשיות הללו, אם כי לא נמצאו ראיות לכך.
[בתמונה: כריכת דוח וועדת קנאפ]
השחיתות במשטרת לוס אנג'לס (LAPD)
שערוריית רמפרט (LAPD Rampart scandal) היא השערוריה הבולטת ביותר במשטרת לוס אנג'לס, והתמקדה במחלקת רמפרנט (Rampart Division) ביחידה למלחמה בכנופיות במשטרת לוס אנג'לס (CRASH), בסוף 1990. יותר מ- 70 שוטרים השייכים ל'חטיבת רמפרנט' או קשורים אליה נמצאו מעורבים בעבירות של התנהגות בלתי הולמת - ירי ללא התגרות, שימוש לא מוצדק בכוח, 'שתילת ראיות', גנבות, עבירות סמים, שבועת שקר, וחיפוי על העבירות הללו - מה שהופך את הפרשה הזו לאחת מפרשות השחיתות המתועדות הגדולות ביותר בהיקפן של שחיתות משטרתית.
החקירה נפתחה בעקבות עדותו של שוטר מושחת, איש יחידת CRASH בשם רפאל פרז (Rafael Pérez), שנודע גם בשם ריי לופז (Ray Lopez) (השוטר הימני בתמונה שבראש הדף). ב- 25 באוגוסט 1998 נעצר פרז על גניבה של 6 פאונד של קוקאין ממחסן הראיות של משטרת לוס אנג'לס. מחיר הרחוב של הקוקאין הוערך ב- $800,000. עוד נתגלה כי פרז ושותפו, נינו דורדן (Nino Durden) ירו והפלילו חבר כנופיה לא חמוש. כתוצאה מהירי נותר קרבנם חצי משותק ונשפט ל- 23 שנות מאסר על סמך עדויות השקר של השוטרים.
בעקבות החקירה, החל פרז לדבר, וסיבך למעלה מ -70 שוטרים בחשד לעבירות פליליות חמורות. בסיומה של חקירה, נמצאו די ראיות על מנת להביא 58 מהשוטרים שנחשדו לבירור פנימי בתוך המשטרה. נמצאו ראיות כנגד 24 מהם, 12 הושעו לתקופות שונות; על שבעה מהם נכפתה התפטרות או פרישה, וחמישה פוטרו. כתוצאה מהחקירה בוטלו 106 הרשעות פליליות. תיקים רבים, שבהם היו מעורבים השוטרים, כולל מספר מקרים של רצח, אונס ושוד נשארו פתוחים, וההיקף הכולל של השערוריה אינו ברור עד היום.
הפרשה הביאה ליותר מ -140 תביעות אזרחיות כנגד עיריית לוס אנג'לס, ולנזק משוער של כ- 125 מליון $. הפרשה הביאה עוד לכך שעבודתו של המפכ"ל, ברנרד פארקס (Bernard Parks) לא הוארכה על ידי ראש העיר ג'יימס ק' האן (James K. Hahn), והוא למעשה הודח. בהמשך, הובס האן עצמו בבחירות והוחלף בבחירות 2005 על ידי אנטוניו ווילאראגוזה (Antonio Villaraigosa).
פרז עצמו נדון בפברואר 2000 לחמש שנות מאסר.
לסיכום
שחיתות משטרתית היא תופעה מוכרת במשטרות מערביות, בייחוד בארצות הברית. מאפייני משטרת ישראל והמסורת שעליה צמחה שונים תכלית שינוי ממשטרות הערים הגדולות בארצות הברית. בכל מקרה, עוד ארוכה הדרך עד שניתן יהיה להדביק למשטרת ישראל תווית של משטרה מושחתת. השחיתות במשטרות בארצות הברית כה עמוקה, עד כי די בסריטה על פני השטח על מנת לגלות עד כמה עמוק בריקבון בפנים...
יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהסימנים העקשניים של שחיתות גוברת במשטרת ישראל. סימנים אלה מחייבים היערכות משמעותית להתמודדות עם התופעה, הן ברמת הקצונה והן ברמת שוטרי השטח. ככל שתקדים משטרת ישראל לעשות זאת כך תהיינה הפעולות הללו אפקטיביות יותר.
תכנית כזו חייבת לכלול רוטציה חובה במקצועות כמו חקירות מודיעין ותנועה; שינוי תורת ההפעלה במקצועות מסוימים כמו מודיעין; וכמובן - פוליגרף לשוטרים ולקצינים במקצועות ספציפיים.
מכלול האמצעים שנקט המפכ"ל רוני אלשייך להתמודד עם בעיות כאלה - כמו השאלונים המפורטים ובדיקות הפוליגרף - יתרמו במשהו לשמירת המפלס ברף בתחתון, אולם הם רחוקים מלהוות התמודדות מקיפה עם הבעיה...
אני נחשפתי לשחיתות משטרתית במשטרת ירקון צפון מרח' ראול ולנברג 10 רמת החייל. כל ניסיונותיי להתראיין בטלביזיה עלו בתוהו .
ביקרתי אפילו אצל אורלי וגיא בביתם בשיכון בבלי אך ללא תוצאות, פניתי למשרדי יס אולם לא קכלתי הכונה.
אני בן 81 ניצול שואה ונכה צהל, סרן במילואים בוגר הצניחה הקרבית במיתלה, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ולבנון.
עשיתי מאמצים לפגוש את המפכ"ל רוני אלשיך אולם הרל"ש שלו הפנה אותי למח"ש אליה פניתי בכתב (רשום) שהתגלה במערומיו.
פניתי גם לרפי רשף ולתכנית של לונדון את קירשמבאון אולם המזל טרם האיר לי פנים. פניתי גם לשר ארדן גלעד עשרות פעמים אך לדאבוני למעט מענה מנומס האומר "תלונתך התקבלה" לא עלה בידי יותר.
ז'וריסט משה , ישעיהו אברך 3/א תל אביב, ת"ז 004888343, @: MOSHJU2@GMAIL.COM
לא ברור מהיכן נלקח הנתון על המגזרים בהם משרתים השוטרים הנילונים. למיטב ידיעתי, מח"ש מעולם לא פרסמה נתונים על כך (גם ככה, מח"ש כמעט לא מפרסמת דוחות שנתיים, ואלה שמפורסמים דלים בנתונים). נכון, שיש שוטרים לא מעטים ממגזר המודיעין, המעורבים בשחיתות, אך אין זה אומר שרוב המושחתים באים ממגזר זה, וגם לא שרוב השוטרים הנילונים או החשודים בשחיתות הם מהמגזרים שנקבת. לפי דעתי, דווקא יש מיעוט של חשודים ממגזר החקירות.
גם לי אין נתונים קשים, אך מהתרשמות חלק גדול מהנילונים הם שוטרי מג"ב. גם בעת ששירתתי במפלג חקירות פנים, במחצית הראשונה של שנות השמונים, חלק ניכר מהשוטרים הנילונים היו ממגזרים שונים, אך לא ממגזר החקירות, שהיה נקי יחסית. חלק לא מבוטל היה דווקא של קצינים בתפקידי פיקוד. מאיזה מגזר הם?
ועוד טעות, גידול השחיתות לא החל ב – 2000. כאמור, היו מקרים רבים של שחיתות גם בתקופה ששירתתי במפלג חקירות פנים. כבר אז היו הרבה יותר מ"סימנים" של שחיתות. כדאי לקרוא את דוח מבקרת המדינה משנות השמונים, כדי להבין שכבר אז הייתה שחיתות לא מעטה, וגם כיסוי וחיפוי של מפקדים בכירים על קצינים מושחתים, שזה כבר סופר שחיתות. לצערי הרב, אף שאני העברתי חלק מהחומר שהיה בבסיס הביקורת של מבקרת המדינה, הלקח היחיד שהופק היה הוצאת חקירות פנים מהמשטרה. השחיתות דווקא קיבלה רוח גבית עם הקמת מח"ש, שאז האחריות לתחום המוסרי "עברה" מהפיקוד לגורם חיצוני, והמפקדים התנערו מכל אחריות לחינוך ערכי ולשמירה על האתיקה של השוטרים.
מלבד זאת, את המספרים של שוטרים נילונים צריך לראות בהתייחס למספר השוטרים בכל מגזר. נניח, שיש 10 שוטרים מושחתים ממגזר א, שכולו מונה 100 שוטרים, ו 7 שוטרים מושחתים ממגזר ב, שכולו מונה 50 שוטרים. המסקנה היא ששיעור השוטרים המושחתים ממגזר ב – יותר גבוה משיעור המושחתים ממגזר א. לכן, מספרים לבדם הם חסרי כל משמעות.
צרת רבים נחמת טיפשים