[בתמונה: כתבת הגרדיאן מיום 6/10/16 בדבר מתן פיצוי לשוטרות, בעבר ובהווה, על הטרדה מינית ואפליה]
[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן]
האם קרוב היום שמשטרת ישראל תפצה את שוטרותיה בגין ההטרדה המינית שהן עוברות במהלך שירותן?
תקדים ראשון למהלך כזה מתקיים היום בקנדה. ה'גרדיאן' מדווח בכתבה מה- 6 באוקטובר 2016, כי המשטרה הקנדית (The Royal Canadian Mounted Police - RCMP), אחרי עיסוק ציבורי ארוך בהטרדות מיניות שנאלצו שוטרות לעבור במהלך שירותן, התנצל מפכ"ל המשטרה באופן רשמי - כשהוא דומע... - בפני אותן שוטרות וקצינות משטרה, בהווה ובעבר, שנחשפו להטרדות מיניות ולאפליה. בנוסף, הקצתה המשטרה סכום של 100 מליון דולרים קנדיים (שהם כ- 76 מליון $ אמריקני) לפיצוי לנשות המשטרה הללו.
הפרשה הזו החלה לפני כחמש שנים לאחר שדוברת המשטרה לשעבר, קתרין גאליפורד (Galliford) חשפה בפומבי את העובדה שהייתה קרבן להטרדות מיניות, באופן קבוע במהלך 16 שנות שירותה בחיל. החשיפה הזו גררה שרשרת של מאות שוטרות וקצינות משטרה שיצאו בעקבותיה.
זמן קצר לאחר מכן, ג'נט מרלו (Merlo), גמלאית שמאחוריה 19 שננות שירות בחיל, הגישה תביעה ייצוגית נגד המשטרה. בכתב התביעה ציטטה מרלו יותר מתריסר הצהרות משפילות, שנאמרו על ידי חבריה השוטרים, כולל הסמל הממונה עליה - שהעיר לבעלה הנוכחי, ש"היא מושלמת, כיוון שניתן להניח שישיית בירות על ראשה, בזמן שהיא מוצצת לו" - והקצין שמעליו, שכאשר הודיעה לו שהיא בהיריון, הרצה לה על סדרי עדיפויות והציע, ש"בפעם הבאה, מוטב שתשמור את רגליה סגורות". כן סיפרה על הערות מיניות ש'נזרקו' לעברה, כאשר שכחה באחד התיקים פעם, דילדו מגומי שחור.
[התמונה מתוך אתר המשטרה הקנדית, בדף העוסק בתביעה הייצוגית של מרלו-דוידסון; שם הצלם אינו מופיע]
מהר מאוד הצטרפו לתביעה הייצוגית כ- 500 שוטרות בעבר ובהווה, עם מגוון תביעות, מאונס, נגיעות בגופן ועד הערות סקסיסטיות.
בשנת 2015, הוגשה תביעה ייצוגית שנייה נגד המשטרה, על ידי גמלאית בשם לינדה דוידסון (Davidson), שטענה כי ב-27 שנות שירותה, נחשפה להטרדות מיניות שנעו בין נגיעות ונשיקות לא רצויות ועד בדיחות סקסיסטיות, שגרמו בהמשך לסבול מחרדות, מדיכאונות וממחשבות אבדניות.
המשטרה מצידה ניסתה בתביעה הייצוגית הראשונה לטעון בבית משפט בקולומביה הבריטית, כי התביעה הייצוגית רחבה מדי, ויש לדון בכל אחת מהתובעות בנפרד, על בסיס פרטני. משהבינה שהיא עתידה להפסיד בבית המשפט, גיבשה תכנית פיצויים - שחייבת עדיין לעבור את אישור בית המשפט - שבמסגרתה תוכל כל אישה ששרתה במשטרה מ- 1974 (כ- 1000 מתלוננות פוטנציאליות) לתבוע פיצויים.
[בתמונה משמאל: המפכ"ל פולסון. למקור התמונה לחצו כאן]
המפכ"ל שהתנצל, פולסון, משמש בתפקידו מאז 2011, והוא נדרש לעסוק בהשלכות התרבות הארגונית במשטרה כל העת. לפני שלוש שנים יצא פומבית נגד הכשל התרבותי במשטרה (“cultural dysfunction”), וטבע מדיניות של אפס סובלנות כלפי הטרדות מיניות (נשמע לכם מוכר??).
מה ההשלכות של פרשה כזו על משטרות בעולם המערבי?
כיוון שהתרבות המשטרתית דומה בקרב משטרות, סביר להניח, שבעולם ויראלי, זה רק עניין של זמן עד שהתקדים הזה יעודד שוטרות - וייתכן שאף עובדות של ארגונים צבאיים אחרים - בעולם המערבי לתבוע. ישראל, מן הסתם, לא תישאר מאחור...
