תקציר: מתי מגיע זמנו של מנהיג להטביע את חותמו על ההיסטוריה? ההיסטוריון, סר איאן קרשו טוען, כי משברים גדולים מאפשרים לאדם ספציפי למלא תפקיד משמעתי. אישים כהיטלר, סטלין או מוסוליני צמחו, למשל, על רקע תנאי המשבר, שאפשר לאדם ספציפי למלא תפקיד גדול במיוחד…

עודכן ב- 6 במאי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

השאלה הוותיקה הזו - מי מעצב את ההיסטוריה, המנהיג או תקופתו? - נשאלת מאז המאה התשע עשרה, עת נעשו ניסיונות לקבוע את כללי ההיסטוריוגרפיה לקבוע מה הם הגורמים הפועלים בהיסטוריה, ולנסות להבין את הסיבות לאירועים ותהליכים היסטוריים.

באותה מאה צמחה לה התאוריה המכונה "תיאורית האנשים הגדולים" (Great Man theory). אחד ממייסדיה, תומאס קרלייל, טען כי ההיסטוריה היא למעשה הביוגרפיה של כמה אישים דגולים, דמויות הרואיות כמו אוליבר קרומוול או פרידריך הגדול. גיבוריו היו דמויות פוליטיות וצבאיות, המייסדים או ההורסים של מדינות. ההיסטוריה שלו, של אישים דגולים, של גאונים של טוב ורע, שאפה להבין את השינויים בעולם דרך הגדוּלה.

פילוסופים אחרים חלקו על קרלייל, וסברו כי האירועים ההיסטוריים נובעים מכוחות רחבים ומשמעותיים יותר מאשר פעולתו של אדם בודד, מוכשר או חשוב ככל שיהיה. הרברט ספנסר, לדוגמה, כתב כי "חייבים להודות כי הבריאה של אדם גדול תלויה בסדרה ארוכה של השפעות מסובכות, שיצרה את התרבות שבה הופיע, והמצב החברתי שאליו התרבות הגיעה. לפני שהאדם הגדול יכול ליצור מחדש את החברה, החברה חייבת ליצור אותו".

מה זה אומר? למשל, שאם אדולף היטלר היה נהרג כחייל בחפירות מלחמת העולם הראשונה, הייתה ההיסטוריה מצמיחה מחליף, שהיה מצית את מלחמת העולם השנייה?

התשובה באמצע...

אם אנו חשים - שיש ממש בשני הטיעונים הללו - יש בכך צדק רב. ההיסטוריה גם היא מערכת מורכבת, המתנהלת ב'שלימות ניגודית': תהיינה תקופות שבהן התקופה תעצב את ההיסטוריה יותר מהמנהיגים, ויהיו אחרות, שבהן דווקא המנהיג ימלא תפקיד מכריע.

מתי מגיע זמנו של מנהיג להטביע את חותמו על ההיסטוריה? ההיסטוריון, סר איאן קרשו טוען, כי משברים גדולים מאפשרים לאדם ספציפי למלא תפקיד משמעתי. אישים כהיטלר, סטלין או מוסוליני צמחו, למשל, על רקע תנאי המשבר, שאפשר להם ספציפי למלא תפקיד גדול במיוחד (לפידות, 2016).

קרשו טוען, כי ניתן להשוות זאת, עד כמה שהדבר לא קל, לבריטניה של שנות ה־70 של המאה הקודמת. היא חוותה את המשבר הכלכלי החמור ביותר בהשוואה לכל שאר המדינות במערב אירופה; האם רק במקרה מרגרט תאצ'ר עלתה אז, והשאירה חותם כה מוחלט על הממשלה ועל המדינה בשנות ה־80? החותם שהיא השאירה היה הרבה יותר חזק מהחותם שהלמוט קוהל השאיר בגרמניה, או החותם של מיטראן בצרפת.

זו דוגמה נוספת (למרות ההשוואה הבעייתית לדמויות משנות ה־30 של המאה העשרים) לכך, שקונסטלציה ספציפית ומשבר קשה ביותר, הביאו לתחושה שצריך מנהיגות חזקה. זה יצר פוטנציאל עבור מנהיג מסוים להפעיל את כוחו האישי כדי להשפיע על מהלך האירועים! (לפידות, 2016).

[לאוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• ויקיפדיה: הפילוסופיה של ההיסטוריה.
• אהרון לפידות (2016), השמדת היהודים הייתה חלק ממטרות המלחמה, ישראל היום, ישראל השבוע, 10/6/16, עמ' 13-10.
• Wikipedia: Great Man theory.