אבי הראל: בריאת העולם על פי הרלב"ג

%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%94%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f[בתמונה: ציורי תנ"ך / בריאת האור / ציירה: אהובה קליין (c). הצגת התמונה באישור היוצרת]

אבי הראל 5

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

סוגיית חידוש העולם או קדמותו, הינה סוגיה רגישה בקשר בין דעת המקרא לבין הפילוסופיה. אם יש אפשרות לקיים את אפשרות החידוש על פי המחקר השכלי, הרי שאז אפשר לאשש את ההתגלות האלוהית בסיני על כול המשתמע מכך. ברם, אם דבר זה אינו אפשרי, והעולם אכן קדמון, הרי כול מאורע על טבעי אינו בגדר האפשר ואזי התורה אינה אלוהית וכול מעשי הנסים הכתובים בה אינם אלא אלגוריה אנושית.

דעת הרמב"ם בדבר בריאת העולם מעורפלת בכוונת מכוון, אבל על פי הפרשנות המחקרית והקלאסית המרכזית, הוא נטה לקדמות העולם[1]. זאת, לאחר שהוכיח את הימצאותו של האל כמניע הראשון. לשון אחר: הוכחה מבית מדרשו של אריסטו המבוססת על נצחיות העולם.

לר' לוי בן גרשום (הרלב"ג) (Gersonides), יש תפיסה אחרת משל הרמב"ם, וקודם שנדון בה נתייחס בקצרה לקורות חייו של רלב"ג.

על הרלב"ג

לוי בן גרשון (להלן רלב"ג), נולד בשנת 1288 כנראה בעיר בניול שבדרום צרפת, ומת בשנת 1344[2] .

הוא היה בעל השכלה תורנית ומדעית נרחבת, ושלט בכול ענפי המדע של ימי הביניים. רוב ימיו ישב  בעיר אורנז' ומדי פעם הוא התגורר  באביניון. בהיותו איש מדע מפורסם הוא נקרא גם בשם מסטר לאון דה בניול ומגיסטר הבראו (Messer Leon de Bangnols- Magister Leo Hebreo).

חידושיו המדעיים החשובים היו בתחום האסטרונומיה, והוא פיתח והמציא כלי אסטרונומי שכונה "מקל יעקב" (בקולוס baculus). מכשיר זה שימש ככלי ניווט חשוב  במשך שנים רבות. הכלי האמור עשה רושם רב בעולם המדעי דאז, ובשנת 1342, תורגם ללטינית אופי פעולתו עבור האפיפיור קלמנט השישי[3].

היות ועיקר חידושיו היו בתחום מדע האסטרונומיה, הוא יצר תיאוריה  חדשה של תנועת הכוכבים, שהייתה שונה בתכלית מתורתו של פתולימאוס[4].

הרלב"ג בניגוד לרמב"ם חשב שההתבססות של הרמב"ם על הפיסיקה האריסטוטלית בדבר קדמות העולם אינן נכונות. יתרה מזאת, לדעת הרלב"ג היות וחוקי השכל הינם כלליים ונצחיים, הרי הם חלים תמיד, ולכן הטענה של הרמב"ם שאין להקיש על ההווה מדבר שקודם לא היה אינה במקומה. במקום זאת אומר הרלב"ג כי יש להבחין בין סיבות מציאותו של כול פרט של השלם הכולל, לעומת הסיבות של אותו שלם, טענה המאפשרת לו לצאת כנגד מושג הזמן והתנועה במשנת אריסטו, ועל ידי כך למוטט את ההנחות על קדמות העולם המתבססות בין השאר אצל אריסטו,על הנחות של אין סופיות התנועה והזמן.

בהמשך לביקורת של הרלב"ג אודות מושג הזמן של אריסטו, קיימת אצלו ביקורת גם על מושג התנועה האריסטוטלי. לדעת הרלב"ג כול יחידה של תנועה הינה מוגבלת וסופית אחרת לא תהיה ברת מדידה. לכן מתחייב מכאן שהתנועה תהיה סופית. גם גלגלי השמיים מספקים ראייה לכך שהתנועה היא סופית. אם אנו צופים בתנועת הגלגלים אנו יכולים להבחין בנקל כי תנועות הכוכבים אינן שוות במהירותן. פירוש הדבר שלכול גלגל יש את המהירות והקצב שלו. אולם אם היינו טוענים שהתנועה הינה אין סופית, הרי שאין סופיותו של הגלגל המהיר גדולה מאין סופיותו של הגלגל האיטי, וזו טענה מדעית בטלה מעיקרה.

%d7%a8%d7%9c%d7%91%d7%92

[מקור התמונה: דואר ישראל]

הרלב"ג דחה את דרך ההאצלה הניאופלטונית (שיטה המסבירה כיצד הגיע העולם החומרי מהאל הרוחני), שיכולה לתת פתרון קלאסי לבעיית בריאת העולם. הוא כן קיבל את הנחת היסוד של אריסטו כי אין אפשרות לקיום חומר ללא צורה, ואזי אם המצע של העולם הוא מחומר קדום הרי גם העולם עצמו מחויב להיות שכזה.

ברם, היות שאמונת  קדמות העולם פוגעת באופן ישיר בסוברניות של האל, רלב"ג המציא את המושג - חומר בלתי שומר תמונתו.

אחרית דבר. חומר בלתי שומר תמונתו – הינו חומר סביל לחלוטין,שאין בו כול התרחשות (תנועה; זמן; וכדומה). מדובר בחומר שאינו מהווה סיבה אקטיבית לקיום העולם, אלא משמש כמצעו, כך שהסוברניות של האל נשמרת, והוא יכול לעשות שימוש בחומר פוטנציאלי זה לצורך בריאת העולם. הפתרון בדמות חומר שהוא על גבול ההעדר, הינו פתרון נועז כדי להיחלץ מהקשיים האובייקטיביים של הפיזיקה האריסטוטלית מחד גיסא ושל תורת משה מאידך גיסא. אולם יתכן לומר כי הפתרון מצביע דווקא על כך, שאת הסתירה בין המדע לבין המקרא קשה ואף בלתי אפשרי ליישב. המדובר בפלפול אבסורדי, שיכול לשכנע רק את מי שרוצה למצוא פתרון לבעיה התאולוגית של חידוש העולם או קדמותו בכול מחיר[5].

מקורות

[1] ראה את פרשנותם של אבן כספי ונרבוני על אתר- מורה הנבוכים חלק ב', פרק י"ג ואילך. הרמב"ם הקדיש לשאלת הקדמות או החידוש עשרים ושישה פרקים אך סתם את דעתו במתכוון. לדעת אותם פרשנים ופרשנים אחרים, הוא עשה זאת כדי לא לחשוף את דעתו האמיתית בנושא,זאת  כדי לא לערער את יסודות הדת אצל ההמון, הנתפסת כסדר החברתי הרצוי.

  • Staub, J. The Creation of the World to Gersonides, Chico, CA: Scholars Press, 1982
  • דינסטאג, ישראל י' – בריאת העולם במשנת הרמב'ם – דעת, בר אילן, רמת גן, ביבליוגרפיה, חוברת 32-33 ,  1994 , עמ' 247;
  • אברהם נוריאל, חידוש העולם או קדמותו על פי הרמב"ם, תרביץ, ל"א, תשכ"ד, עמודים- 372- 387,
  • קרלוס פרנקל, מן הרמב"ם לשמואל אבן תיבון, הוצאת מגנס, ירושלים,  2007, עמודים- 139- 146, ו- 162- 176, 562 על תולדות חייו ראה-גוטמן י.,הפילוסופיה של היהדות ,מוסד ביאליק,1983,עמודים-191-204.
  • סיראט,ק. הגות פילוסופית בימי הביניים ,כתר,1975, עמודים-360-376(=להלן סיראט)
  • שבייד, א.הפילוסופים הגדולים שלנו,ידיעות אחרונות, 1999,עמודים-340-361.
  • Adlerblum. N, A Study of Gersonides , New York, 1926
  • Joel. M, Levi Ben Gerrson als Religionsphilosoph , 1862
  • Husik. I, A History of Mediaval Jewish Philosophy ,dover  pub., Mineole, N.Y 2002, PP 328- 362

[3] סיראט, עמוד 361

[4] פרוידנטל. ג, הצלחה נפשית ואסטרונומיה מלחמתו של הרלב"ג נגד תלמי, דעת, בר אילן, 22 , 1989, עמודים 55- 72.

[5] הראל, א. שלוש נגיעות פילוסופיות, הוצאת ספרי צמרת, אזור, 2012, עמוד 324.

One thought on “אבי הראל: בריאת העולם על פי הרלב"ג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *