[בתמונה למעלה: שער אתר הסאן, המתאר שוטר עולה בלהבות בפאריז, ליד כיכר הקונקורד, ב- 15 בספטמבר 2016, במהומות נגד רפורמות הממשלה. במהומות אלה נפצעו 5 שוטרים]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הרבה נכתב בשנים האחרונות על התערערות סדר החיים במקומות רבים באירופה: על הפליטים ומצוקותיהם, על האזרחים... מעט מאוד נכתב על מצוקות השוטרים. מצוקה זו התפרצה לאחרונה בהפגנה ספונטנית של מאות שוטרים במרכז פאריז, נגד מפקדיהם, הדרג הפוליטי ורשויות המשפט. למצוקות הללו מוקדש המאמר הנוכחי.

תקופת הזוהר של משטרות אירופה

משך שנים היו המשטרות באירופה דוגמה ומודל למשטרות בחברות דמוקרטיות. הסוד היה ההומוגניות של האוכלוסיה והלגיטימציה, שלה זכו המשטרות הללו מצד האוכלוסיות שאותם שרתו. כך התפתחו תיאוריות קלאסיות במדעי המשטרה, כמו הקביעה שהמשטרות בהתנהגותן הן הקובעות את רמת האלימות של הרחוב. כתוצאה מכך, נמנעו השוטרים הבריטיים לשאת נשק שנים רבות, מתוך אמונה (מוצדקת) שבכך הם תורמים לסדר חיים אלים פחות.

כשהחלה אוכלוסייה המקורית להידלדל וזרם המהגרים לגדול - בעיקר בשנות התשעים של המאה העשרים - גיבשו המשטרות הללו - כחלק מכלל השירותים החברתיים - אסטרטגיה מסודרת להתמודדות עם השינוי. זאת, על בסיס תורות שצמחו בעיקר בקנדה ובאוסטרליה, שהטיפו לקבלת האחר ולכיבוד ששונותו, ודרך זה, השגת נרמול של המציאות הרב תרבותית. כך התפתחה תורה שלמה במדעי המשטרה בתחום של שיטור בחברה רב תרבותית (Policing a Multicultural Society), שמוצאת את ביטויה במסמך עקרונות משנת 1996, הקרוי אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות.

המציאות מתהפכת

אבל כל התורות הללו היו טובות, כל עוד האוכלוסייה הומוגנית ורואה במשטרה גורם לגיטימי. ככל שגדל מספר המהגרים בערים הגדולות, החלו המשטרות באירופה לאבד את הלגיטימציה שלהן. בעיני רבים השוטר הפך לאויב, שמייצג משטר לא לגיטימי, ושיש להילחם בו. שוטרים הפכו למטרות עבור מפגעים. הנה רשימה לא שלמה משנת 2016 לבדה:

• ב-7 בינואר 2016 בפאריז בצרפת, מחבל, שלבש חגורת נפץ מזויפת ודגל דאעש, נכנס לתחנת משטרה בפריז ותקף שוטר עם סכין קצבים עד שנורה למוות.
• ב- 26 בפברואר 2016 בגרמניה, דקרה נערה בת 15 דקרה שוטר שעצר אותה לבידוק. אם הנערה סיכלה קודם לכן את הצטרפותה של ביתה לארגון המדינה האסלאמית.
• ב-13 ביוני 2016 ליד פאריז בצרפת, מחבל רצח שוטר בכיר, חדר לביתו ורצח את אשתו.
• ב- 14 ביולי 2016 בפיגוע הדריסה בניס בצרפת, פתח המחבל באש לעבר שוטרים שהגיעו למקום וחוסל.
• ב-6 באוגוסט 2016 תקף מחבל באמצעות מצ'טה שתי שוטרות מחוץ לתחנת משטרה בשרלרואה בבלגיה, תוך שהוא צועק "אללה אכבר". שוטרת אחת נפצעה באורח קשה בפניה ושנייה באורח קל. שוטר שעמד בסמוך ירה במחבל, שמת לאחר מכן מפצעיו בבית החולים.
• ב- 15 בספטמבר 2016, הותקפו שוטרים בבקבוקי מולוטוב במהלך הפגנה, ליד כיכר הקונקורד, בפאריז צרפת, במהומות נגד רפורמות הממשלה. במהומות אלה נפצעו 5 שוטרים (ראו את תמונת השוטר, שהתלקח ונפצע אנושות, בראש הדף).
• ב-8 באוקטובר בפאריז צרפת הותקפו שוטרים ששהו ברכבם במשימות אבטחה. הניידת הוצתה כשהמציתים מונעים מהשוטרים לצאת ממנה. כתוצאה מכך, נכוו שוטר ושוטרת קשה מאוד.

מתוך הרשימה הזו ניתן לראות כי שוטרי פאריז עומדים בעצם בחזית הדה-לגיטימציה, ומהווים מוקד משיכה לפורעי חוק שונים - מוסלמים, אבל גם אחרים. על כן, אין להתפלא שהמרד פרץ דווקא שם. שרפתו של השוטר על ידי בקבוק המולוטוב הביאה להפגנה ספונטנית של כ-500 שוטרים ליד השאנז אליזה. שישים אחרים הפגינו מול בית החולים סן לואי בפריז, שבו השוטר נפצע מטופל. משם, התפשטה המחאה לצרפת כולה. זעם השוטרים התמקד בשני נושאים עיקריים:

• תחושה שלהם שהם משמשים 'ברווזים במטווח';
• היעדר גיבוי ממשלתי ותחושה שהם מופקרים: המצב הולך ומוחמר מזה שנים, כשהשלטונות קפואים, ואינם פועלים לשינוי המצב.

[בתמונה: שוטרים מבקשים סולידריות, מתוך טוויטר]

הנחות היסוד ותורת ההפעלה שייכים לפרדיגמה ישנה

בעשורים האחרונים השתנתה המציאות באירופה, וגם הפרדיגמה של השלטונות הייתה צריכה להשתנות בהתאמה. אולם, משטרות אירופה ממשיכות לדבוק בתורת הלחימה של הפרדיגמה הקודמת, ולאמן את אנשיהן בשיטות הפעלה שבינן לבין המציאות אין מאומה:

• ב-ינואר 2016 חטפה משטרת קלן כהוגן ואיבדה את אמון הציבור, כאשר פעלה 'לפי הנהלים' וגימדה דיווחים על הטרדות מיניות ומקרי אונס המוניים של צעירות ערב הסילבסטר.
• השוטרים שמהגרים ניסו לשרפם חיים ברכבם, ב-8 באוקטובר בפאריז צרפת, נשאו נשק אישי, אך לא השתמשו בו. לימדו אותם ששימוש משטרתי בנשק מעודד אלימות, והם גם פחדו לירות, פן יבולע להם.

עתה מרגישים השוטרים, שהם המשלמים את מחיר התקינות הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט): מסתבר שכשם שהמשטרות מגמדות אירועים שבהם מעורבים מהגרים, גם התקשורת מגמדת את הסיקור של האלימות נגד המשטרה. במקביל, לא נוקפים מפקדיהם - והדרג הפוליטי הממונה - אצבע כדי לגבותם, והמערכת המשפטית מחמירה דווקא איתם, במקום עם תוקפיהם... כאשר השוטרים מתפתים לעשות שימוש בנשקם ולהגיב לאלימות באלימות, הם מושמצים בתקשורת, וגם הרשות השופטת מקשה עמם:

• המערכת המשפטית מקלה מאוד עם מהגרים. לעומת זאת, שוטר שירה והרג עבריין חמוש עומד למשפט בעוון רצח.
• לא ניתן לטפל באפקטיביות במידעים מודיעיניים של מהגרים הקשורים לתנועות ג'יהאדיסטיות.
• ארגונים מוכרים כארגוני טרור, שמצהירים בגלוי על כוונותיהם לפעול נגד המדינה, רשאים לפעול על פי החוק.

בהפגנת השוטרים ניתן היה לקרוא מודעות כמו (הררה, 2016):

•  בחינה מחדש של תנאי ההגנה העצמית.
• "יש להעביר את הפחד למחנה השני".
• מערכת המשפט מקפחת את המשטרה.

ואיך הגיבו השלטונות?

אם אצל השוטרים כבר התחלפה פרדיגמה, הרי שאצל השלטונות הכל עדיין כרגיל... שר הפנים ברנרד קזנב (Cazeneuve), שאחראי על המשטרה הצרפתית טען בעקבות ההפגנה, ש"התמונה של מפגינים - עם אורות מהבהבים בניידות המשטרה שלהם - אינה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה המשטרה של הרפובליקה הצרפתית." ...

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• אפרים הררה (2016), דמוקרטיות מאבדות עצמן מול המשפט, ישראל היום, 1/11/16, ע' 30.
• PETER ALLEN (2016), ANARCHY IN PARIS, French cops set on FIRE by protestors hurling Molotov cocktails as violent riots erupt in the capital, The sun,