[בתמונה: נחיתת הצי באוסטרליה... למקור התמונה לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בשלט צנוע המוצב בגן הבוטני בסידני בקרבת החוף, שבו נחתו ב- 1788 המתנחלים הראשונים באוסטרליה, מצוין רגע בראשיתי בתולדות היבשת. בצי האניות, בפיקוד קפטן פיליפ, הגיעו 700 אנשי שוליים: 580 גברים אסירים, ו -120 נשים שנאספו מרחובות לונדון כמה ימים לפני ההפלגה. הם נשלחו בעל כורחם, ליבשת נידחת בקצה תבל  ובנו מדינה לתפארת.

הסיפור האוסטרלי הוא מופת לגדולת האדם, מופת לתקווה גדולה לתיקון עבריינים בידיהם עצמם. זהו נס מובהק, המציב סיפור הצלחה מתריס כנגד אנשי הערכים המקפידים על ניהול חשבונאות עם בעלי עבירה הטעונה בעיניהם בקלון נצחי.

[בתמונה: שלט המופיע בגן הבוטני בסידני, בקרבת החוף בו נחתו ב- 1788 ראשוני המתנחלים באוסטרליה. צילום: גרשון הכהן]

חשבונאות הטהרנות הערכית מבטאת בחודשים האחרונים - ובמיוחד מאז ליל הניצחון - את יחסה של התקשורת לנשיא הנבחר דונלד טראמפ. כך למשל כתבה עיתונאית, שלא תעז להשאיר את ביתה בת ה- 13 בחדר אחד עם טראמפ. נו באמת... מי אמר שזה מה שחשוב בשאלה מי ראוי לשלוט ולהנהיג?

בספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי (ראו תמונת כריכה משמאל), בתיאורו של החכם היהודי את תכונות החסיד, מגיב לו מלך כוזר בתמיהה: תיארת מושל לא חסיד. כאן תמצית הסיפור התנ"כי: החסיד הוא המושל, והמושל אינו תמיד חסיד.

השאיפה הנאורה שהמנהיג יהיה אדם שלא דבק רבב  בהתנהלותו המוסרית, נובעת במידה רבה מהבנת תפקיד המנהיג על רקע קוסמולוגית היציבות הבורגנית. בעולם יציב, מוסדר על ידי חוק וסדר קבועים, הכל אמור להתנהל ברוטינה רציפה. מה כבר מצפים מהמנהיג? שיגיע בזמן לעבודה, שיתנהל בהתאם לציפיות, שיתלבש בהתאם לנורמות, שיאמר מילים "נכונות" בשעות ה"נכונות"?

בקוסמולוגיה של שינוי והתהוות כמצב קוסמי מתמיד - כשהחיים מתנהלים לעתים על סף הכאוס ואף נקלעים מידי פעם למערבולת כאוטית - המנהיג חייב בראש ובראשונה להיות איש של מאבק, אדם הניחן במידה ראויה של יצירתיות לסלילת דרך חדשה במקום שאיש לא עמד לפניו.

כזה היה הרגע המכונן בחיי יעקוב, "ויאבק איש עמו עד עלות השחר". באותו הלילה עבר מטמורפוזה מעצבת שעשתה אותו לאבי האומה הישראלית: "לא יקרא עוד שמך יעקוב כי אם ישראל, כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל", איש של מאבק...

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק במלאך/ ציירה: אהובה קליין ©, שמן על בד]

במקום בו נדרש כוח המאבק במלוא עוזו, אין מקום לטהרנים מקצועיים. כאן  נדרשים לתעוזה ולאמונה רק בכוחם אפשר ללכת אל הבלתי נודע.

במסגרת קוסמולוגית היציבות, בהעמדת כל משחק ההנהגה על השאיפה הטוטאלית לגילום שלטון החוק, כאמת מידה הכרחית להיות אדם ראוי להנהגה, איבד העולם הנאור את היכולת להיות מונהג על ידי מנהיגים של ממש.

ומה כל זה אומר על בחירת דונאלד טראמפ? הוא בודאי אדם נועז. העז ללכת לקראת הבלתי נודע, כנגד כל הסיכויים והפך את הבלתי אפשרי לאפשרי. המומחים לא שלטו בו. בגיא הצלמוות אליו השליך את עצמו, לא ניתן להתהלך בלי קורטוב של שיגעון ואמונה גדולה.

מזמן הכרזתי מאבק כנגד בית היוצר למנהיגות מפס הייצור האליטיסטי של אוניברסיטת הרווארד ומכון מנדל. גם בעניין זה ביטא ניצחון טראמפ את סלידת העם שבשדות ממודל המצוינות של בתי ספר מתנשאים אלה, המייצגים מצוינות מלוקקת, מחורטטת ומלוטשת היטב.

זה מקור החרדה האוחזת באליטה המשכילה, הנאורה והמבוססת, במודע ובתת מודע, לנוכח ניצחון מחנה טראמפ. ובכן, בשעת תפנית זו, העולם נפתח למאבק מחודש, הכול פתוח, לטוב ולרע. בהתהוות מחודשת זו, ינצחו אלה שיונהגו על ידי מנהיגים בעלי כוח מאבק, תעוזה ואמונה. הם כנראה לא יבואו מבתי הגידול האליטיסטיים.

.