[בתמונה למעלה: המרחק בין שנאה לאהבה קצר... תמונת המקור: אתר אישווה]
המאמר מוקדש באהבה רבה לסגן ניצב בדימוס בת שבע זיתון, שהפנתה אותי אל החומרים הללו...
אם הייתי צריך להגדיר את היחסים של גמלאי המשטרה עם המערכת, הייתי מכנה אותם יחסי אהבה-שנאה:
- מחד גיסא, אהבה עזה לארגון שנתת בו את מיטב שנותיך ושהיית חלק מהתרבות הארגונית שלו.
- מאידך גיסא, תרעומת המגיעה לעתים עד לאיבה ממש למערכת שאינה יודעת לתמוך באנשיה ולגבותם, שמפרישה רבים מהם עם טעם מר בפה, ושמרגע שהשתחררת מכבלי התרבות הארגונית, ואתה מתחיל לפתח ראייה של אזרח, אתה מבין עד כמה היא רחוקה ממה שמשטרה בחברה דמוקרטית צריכה להיות!
ב'פרלמנטים' הנערכים בפייסבוק, רק בודדים מגמלאי המשטרה החברים איתי מגבים באופן אוטומטי את המשטרה ומרגישים צורך לסנגר עליה בכל מצב. הרוב מפתח גישה ביקורתית מוצדקת, ולטעמי, במקרים רבים גם נכונה!
בואו ותעזרו לנו לחשוב. אבל רק בתנאי שאתם חושבים כמונו...
אין כמו ביקורת של אוהב. אין בה מניעים זרים והיא כולה ממוקדת בעניין. האם זו הסיבה, שמישהו במחלקה החדשה ההיא של הדוברות 'הרים את הכפפה' ובנה אתר ידע המכונה 'חושבים אנשים', שבו הם יוכלו להביע את דעתם?
כנראה שלא! בהתאם למסורת האנטי אינטלקטואלית האופיינית לארגון, לא ביררו שם עד הסוף מה משמעותו של ידע סמוי, ואיך מעודדים יצירתיות. לא הבינו שתנאי הכרחי ליצירת ידע הוא מתן יכולת לא מוגבלת להתבטאות (וכיוון ש'אין ארוחות חינם', גם אמירות ביקורתיות, קשות ואפילו השתלחויות חסרות רסן).
מצד אחד, הזמינו את הגמלאים ליטול חלק ב'חשיבה' המשטרתית, כחלק מ"הליך כללי של התחברות המשטרה אל גמלאיה". אבל, מרגע שהחלו גמלאים להעלות שם ביקורת, הם פשוט נחסמו, נמחקו ואף נזרקו החוצה מהמערכת, עד שיבטיחו "להתנהג יפה".
מה שמדהים הוא שגמלאים מראים את נאמנותם למערכת ואת אהבתם לה גם לאחר שהודרו. כך למשל כתבה רותי מנור לראש אמ"ש, לאחר שהודרה:
"... כבוד ראש אמ"ש, למה מחקתם את ההסבר שלי. הסברתי למר עידן שלטעמי הבעיה היא בכך שגמלאים חברו לעשיה שמנוגדת לחוק המדינה. זה מה שניראה לי, אז למה מחקתם את מה שכתבתי? מה חטאי?! וגם טענתי שמי שמבקש לעשות שינויים / תיקונים בחוק עליו לעתור לבג"צ ולא להפריע לניהול ביטחון הפנים של המדינה. אני ככה חושבת, מה חטאי? שמא זה סוד? גם טענתי בפניו ש"קרנות השוטרים" וגם ה"איגוד" לא היו מעולם הבאר שממנה שתיתי. הבאר שלי זו המדינה ואסור לפעול נגד תקנותיה או חוקיה, גם כתבתי שלטעמי "קרנות" מטילה נטל בלתי הוגן על גמלאים חלשים, וגם ה"איגוד" בניגוד לתפקידו המוצהר , על פי התקנון שלו, לדעתי לא ממלא יעדו. למה מחקתם את תגובותיי, מה חטאי? ...".
אין פלא לכן, שהתופעות הללו גרמו לתרעומת קשה בקרב רבים מהגמלאים, כולל קצינים בכירים לשעבר. כך למשל, כתב בפייסבוק תת-ניצב בדימוס יורם גונן - גורביץ' (ראו התמונה משמאל) לעופר אשקורי, לאחר שנמחק ונזרק החוצה כיוון שמתח ביקורת:
"... עופר יקירי- יש מספיק אתרים בהם אתה יכול להביע את דעתך בחופשיות ובלי צנזורה...... אם נחסמת ע"י שני - זה אות כבוד לך... !
במשטרה דהיום נראה שאף אחד לא מוכן לשמוע ביקורת והתייחסות לא חיובית. מעודדים רק את אומרי ההן ומזמרי שירי התהילה...... וזה עצוב מאד...
צנזורה מחשבתית וסתימת פיות זו השיטה במשטרים מאד מאד "נאורים" (בבריה"מ בעבר..והיום גם ברוסיה אצל פוטין.... בסין..בקוריאה הצפונית ובתורכיה של ארדואן) .....וכעת כנראה גם במשטרת ישראל ! 1984 באיחור....!
כמו שלאחרונה התרגלו במשטרה להוציא צו איסור פרסום על כל חקירה (וגם הכי מטומטמת... ) ועל כל חשוד - גם אם זה מפגע בדיזנגוף שכל המדינה מחפשת אותו..וכיו"ב... ולא מצפים יותר לשתו"פ של הציבור... ובודאי שלא לביקורת !
אז עופר יקירי - תכתוב ותביע דעה בחופשיות בכל אתר שתמצא לנכון..ושהגב' שני תמשיך במלאכת הצנזור הראשי- סתימת פיות ועצירת מחשבות...!
כל בר דעת ואינטיליגנט צריך להתנתק מכל אתר שכזה..
כאות הזדהות אתך יקירי אני מבטל חברותי באתר "לא חושבים גמלאים" ובאתר "שני - מה שאנשים לא חושבים"...
חזק ואמץ אחי ! ...".
כל המוסיף גורע! ורק שיזכרו החברים הללו בכחול: כשאתה אוסף סביבך חבורה של 'אומרי הן' ועורך ביניהם דיון, כל שתקבל הוא טפשות מזוקקת!
מישאל עידן:
פיני ידידי,אם כבר שמי הופיע היה מקום לשאול אותי……קבל התייחסות ממקור ראשון !!!
בעקבות פרסום של אחד הגימלאים הערתי שיש לנהוג בכבודם של האנשים ,התפתח סוג של דין ודברים עם הגברת מנור.פתאום היא כתבה פוסט בו האשימה את מנהלת הקבוצה שמחקה את התגובות שלה,מנהלת הקבוצה ) שני לצורך העיניין, היא מנהלת את האתר כתפקיד נוסף לאחר שעות הפעילות שלה) ענתה לה שאינה יודעת במה מדובר וכי היא לא מחקה דבר !!! נכנסתי לפוסט וראיתי שהדיון נמצא שם כולל התגובות של הגברת מנור, ביקשתיה שתתנצל בפני מנהלת הקבוצה (מאחר והייתה זו האשמת שווא) אבל הגברת מנור סרבה להתנצל והמשיכה בשלה,בשלב זה החלטתי לרדת "משיח החרשים" הזה.
מי שיכול למחוק פוסטים הם מנהלי האתר או כותב הפוסט.אני חבר בקבותות סגורות נוספות,שם מקפידים על כללי הקבוצה,מי שחורג מהכללים הפוסט נמחק ובשלב מסויים האיש מוצא עצמו מחוץ לקבוצה.