[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Gwydion M Williams לאתר flickr]
[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]
המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
הנה פעילות כיפית שתשרת אתכם היטב בעתיד: היכנסו ל- Google Photos, והעלו את כל התמונות שלכם לשם. יש להם מספיק מקום פנוי – טרה-בייט שלם – כך שמשתמש ממוצע לא צריך להיתקל בבעיות מקום. כשתסיימו את ההעלאה, התחילו לבקש ממנוע הבינה המלאכותית שימיין עבורכם את התמונות. הוא לא יעשה זאת לפי מועד הצילום או גודל הקובץ, כנהוג, אלא יפעל כבן-אדם ממש, וישאל אתכם: "מה תרצו שאמצא בתמונות?"
אתם יכולים להגיד לו שאתם רוצים תמונות עם אופניים – והוא ימצא עבורכם את כל התמונות מההיסטוריה שלכם המכילות אופניים. או אולי תרצו שימצא לכם תמונות עם ציפורים? הוא יעשה גם את זה. או עם שפמים? גם זה אפשרי. ואם תבקשו מושגים מופשטים יותר – למשל, אהבה – תעשה הבינה המלאכותית מאמץ מיוחד ותמצא עבורכם את כל התמונות בהם מופיעים שני אנשים המחייכים זה אל זה, מתנשקים ומתחבקים.
זוהי רק דוגמה אחת ליכולותיה הגוברות של הבינה המלאכותית (artificial intelligence), אך אנו נחשפים לדוגמאות נוספות מדי יום. אנו מתחילים לראות יועצים רפואיים ממוחשבים המספקים המלצות רפואיות הזהות ב- 99 אחוזים מהמקרים להמלצות שמספקים רופאים אנושיים, או שופטים ממוחשבים המסוגלים לחזות מראש את תוצאותיהם של משפטים המנוהלים על-ידי שופטים אנושיים. אלגוריתמים מספקים המלצות לגבי רכישת מניות בבורסה, ולעתים תכופות גם רוכשים את המניות הללו בעצמם במהירות העולה פי מיליון על זו בה פועל אדם ממוצע. ואפילו בעולם הפיזי אנו רואים את חדירתם של אלגוריתמים שאחראים כבר כיום על ניתוב הרכבים האוטונומיים בכבישים ועל פעולתם של בתים חכמים.
בעשור הקרוב נעבור לצורת קיום אחרת: כזו המשלבת בין צרכיהם של בני-האדם, ובין האלגוריתמים המסייעים לנו. הבינה המלאכותית תייעץ לנו בכל נושא אפשרי ובכל מקום בו נרצה את עצותיה. אף אדם לא יהיה עוד לבד – כולנו נוכל לקבל סיוע ממומחים דיגיטליים שיתקשרו עמנו דרך המחשוב הלביש והטלפונים החכמים.
אלו מילים והבטחות גדולות, אבל השאלה חייבת להישאל: איך מגיעים לעתיד כזה? איך עוברים מדרך חשיבה - לפיה רק בני-אדם הם אלו המסוגלים לבצע מטלות קוגניטיביות מורכבות - לקיום יומיומי בו העצות, הרעיונות, הניתוח והדיון מגיעים דווקא מבינות מלאכותיות? איך מרגילים את המשתמשים למצב החדש, מבלי להעביר אותם טלטלה מחשבתית קשה שתגרום להם להתרחק מהטכנולוגיות הללו?
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Gildardo Sánchez לאתר flickr]
גוגל מתחבטת בשאלה זו בדיוק בימים אלו. חברת הענק עומדת כיום בקדמת תחום הלמידה העמוקה, המושתת על רשתות עצבים מלאכותיות – כלומר, מחשבים המריצים סימולציה (פשטנית מאד) של תאי עצב המחוברים זה לזה ומתקשרים זה לזה. כל 'עצב' ממוחשב שכזה פשוט מאד בפני עצמו, אך מיליוני עצבים כאלו ביחד יוצרים מערכת המסוגלת ללמוד, לזהות תבניות, לעבד תמונה, ולהפיק משמעות וידע חדש ממידע רב ומגוון. אבל איך גוגל יכולה להרגיל אנשים לסמוך על הבינות המלאכותיות שלה?
אחת מהדרכים היא באמצעות שיתוף הבינה המלאכותית עם הציבור הרחב, בניסיון להפוך אותה לחלק טבעי מחייהם. זה בדיוק מה ששירות Google Photos עושה – הוא מספק שירות רב-ערך לציבור הרחב, ובאותה העת מרגיל אנשים לסוג חדש של אינטראקציה עם המחשב.
אבל למה לעצור כאן?
בניסיונותיה להפוך את הבינה המלאכותית לחלק מעולמנו, שחררה גוגל לאחרונה מספר אפליקציות בינה מלאכותית, שכל אדם יכול לשחק עמן. אחת מהן היא Quick Draw, בה אתם יכולים לצייר ציורים פשוטים על המסך והבינה המלאכותית צריכה לנחש מהם – ומצליחה בכך ברמה מעוררת השתאות:
במשחק אחר, Giorgio Cam, אתם מוזמנים לצלם את עצמכם או חפצים באמצעות מצלמת הרשת, והמחשב מספר לכם מה הוא רואה בצורה של ראפ. שני המשחקים פתוחים לציבור הרחב, ומעניין להתנסות בהם:
אם אתם מתכנתים, כדאי שתדעו שגוגל שחררה את הקוד הפתוח למספר התנסויות אחרות עם הבינה המלאכותית. הקוד הפתוח של A.I. Duet, למשל, מאפשר לכם להשמיע לבינה המלאכותית נעימות פסנתר קצרות, והיא תשלים אותן כרצונה, או אפילו תנגן לצידכם ותגיב לצלילים שאתם מפיקים.
הקוד הפתוח של What Neural Networks See מאפשר לכם להבין איך רשתות עצבים מלאכותיות 'רואות' – ומדגים לכם כיצד כל חפץ מתורגם לסדרה של נקודות, קווים, צבעים ומרכיבים אחרים.
ובאמצעות Thing Translator אתם יכולים לצלם חפצים, לשאול את הבינה המלאכותית איזה חפץ היא רואה, ולבקש ממנה גם לתרגם את השם לכל שפה אפשרית. נסו ולא תתאכזבו!
בינה מלאכותית – לכולם
רבות מההמצאות של העתיד עומדות להגיע מ- 'האנשים הקטנים' – מתכנתים צעירים ומבוגרים כאחד, שרוצים להשתמש בקוד הפתוח כדי לבצע מטלות, שאיש מעולם לא חשב להעביר לבינה המלאכותית. חברות המידע הגדולות כיום מבינות זאת היטב. לכן, הן פותחות את הכלים שברשותן לציבור הרחב. גוגל, בעיקר, פתחה את מנוע הבינה המלאכותית המבוסס על רשתות עצבים מלאכותיות, הידוע בשם TensorFlow, לכל אדם שירצה להשתמש בו.
אחת ההמצאות המוזרות יותר המסתמכת על TensorFlow הופיעה באוגוסט האחרון ביפן, כאשר מהנדס מערכות בשם מקוטו קויקה ראה כמה קשה להוריו למיין את המלפפונים הגדלים בחווה שניהלו. ההורים נאלצו להקדיש שמונה שעות ביום למיון המלפפונים לפי קריטריונים של אורך, עקמומיות, עובי, צבע ואחרים. מקוטו בנה מערכת פשוטה המעבירה את המלפפונים בסרט נע תחת מצלמה, מעריכה את 'שוויו' של כל מלפפון, ומפילה אותו לקופסה הנכונה. ולמרות שהוא השקיע כמה חודשים בלימוד ואימון המערכת, מהרגע שזו קלטה את העיקרון – היא ייתרה כמעט לחלוטין את הצורך במיון ידני של המלפפונים.
חוות המלפפונים האוטומטית של מקוטו היא רק דוגמה אחת מני רבות אליה ניחשף בשנים הקרובות בתחום הבינה המלאכותית. כאשר תכנות של בינה מלאכותית מתקדמת הופך להיות פשוט וקל (יחסית) באמצעות הכלים שמספקות לנו החברות הגדולות, אפשר לצפות לשפע של המצאות רבות ומוזרות שיגיעו ממתכנתים בודדים ומחברות קטנות ויצירתיות. אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שבוודאי נראה "קורא וממליץ אוטומטי" של ספרים, "משערך אוטומטי" של סרטי פורנו עם התמקדות בסצינות המעניינות במיוחד, "יועץ יופי" שממליץ לך איך לצלם את עצמך לפייסבוק, "מעריך פוסטים לבלוג" שייתן לכל בלוגר ציון והמלצות לשיפור עוד בזמן כתיבת הפוסט, ועוד כהנה וכהנה רעיונות שישלבו את הבינה המלאכותית בכל תחום בחיינו.
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי J Brew לאתר flickr]
מי יעצור את הבינה המלאכותית – ומי ישלוט בה?
עד כמה שאנו יכולים לראות, הרצת הבינה המלאכותית דרך הענן היא מטלה זולה – בוודאי בהשוואה לצורך במומחים אנושיים או בעבודה אנושית שתספק תוצאות דומות. מבחינה זאת, הבינה המלאכותית עומדת לשפר את חייהם של רבים מסביב לעולם, ובמיוחד האוכלוסיות מעוטות המשאבים והיכולת. אלו יוכלו לקבל שירותי ייעוץ רפואי, ייעוץ ביטוחי, ייעוץ משפטי וכן הלאה דרך הענן, בעלות אפסית – ואולי אפילו בחינם.
אבל האם נאפשר להן לעשות זאת?
חשוב לזכור, שעולמנו מנוהל, במידה רבה, על-ידי 'גילדות' וקבוצות אינטרסים, שבוודאי לא ישמחו לראות חלק מפרנסתם זולגת לטובת הבינה המלאכותית. ארגוני הרופאים, למשל, בוודאי יביעו התנגדות לייעוץ רפואי שיסופק על-ידי מחשבים, גם אם הייעוץ הממוחשב מדויק יותר מהאנושי, ובוודאי מגיע מהר יותר דרך האינטרנט. הם יוכלו לעטוף את התנגדויותיהם באצטלה של דאגה לבריאות הציבור שתופקר לידיו הקרות של המחשב, ולמרות שיש אמת גם בטענה זו, ברור שגם ההסתמכות על רופאים אנושיים בלבד אינה מספקת מענה נוח לחלק גדול מהאוכלוסייה. הפתרון, לפיכך, יימצא בוודאי בשנים הראשונות בשיתוף פעולה בין המומחים האנושיים ליועצים הממוחשבים: בייעוץ רפואי ממוחשב מיידי, שמלווה בהפניה לרופא אנושי בכל מקרה של חשד למחלה מורכבת או חשש לטעות.
הצד השני של המשוואה הוא זה של חברות הענק שישלטו במנועי הבינה המלאכותית. כאשר אלגוריתמים יסייעו לנו בקבלת החלטות בתחומים רבים כל-כך, נהיה חייבים לדרוש מהחברות הללו שקיפות מלאה בנוגע לדרך הפעולה של האלגוריתמים. ללא שקיפות שכזו, לא נוכל לוודא שהחברות אינן מטות לתועלתן האישית את ההמלצות שמספקים האלגוריתמים (כפי שכבר מתברר שגוגל עושה כיום בתוצאות החיפוש שלה).
המשמעות הסופית היא שבעולם העתיד, נהיה חייבים לעבוד עם בינה מלאכותית ולצד בינה מלאכותית, אך כדי להפיק ממנה את המירב, כדאי מאד שגם נבין איך היא עובדת ועל-ידי מי היא נשלטת.
אז למה אתם מחכים? לכו לשחק עם אפליקציות הבינה המלאכותית של גוגל, והיכנסו לעולם חדש ומוזר, בו המחשבים מתחילים להשוות את יכולותיהם לאלו של בני-האדם.
