תקציר: ישמעאל אמנם מגורש מבית אברהם, אולם כאשר אברהם נאסף אל אבותיו, יצחק וישמעאל עסוקים יחדיו בקבורתו. האם זו הסכמה של ישמעאל למעשה הגירוש? אין לדעת. המעשה האמור רק מראה שלא שמר טינה גלויה לאביו הביולוגי…

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 באוקטובר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

זהו מאמר שני מתוך שניים, העוסק בישמעאל. למאמר האחר לחצו כאן:

• אבי הראל: סיפורו של ישמעאל לפי המקרא וספר היובלים;

*  *  *

בספר בראשית פרשת לך לך , מתואר אירוע שנראה לכאורה בעייתי מכל היבטיו, המשפטי והמוסרי יחדיו. המדובר בגירושו של ישמעאל מבית אברהם. בדברים הבאים נדון האם המעשה הזה עולה בקנה אחד עם החוק הבינלאומי באותם ימים, ונתייחס בקצרה מדוע גירוש זה קרה.

המקרא מספר את הדבר הבא:" וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת-בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנו" [1]ֹ. כלומר יש כאן דרישה אולטימטיבית של שרה מאברהם, כי ישמעאל יגורש מהבית, היות ואינו היורש של אברהם. לשון אחר, ישמעאל, לדעת שרה, נמצא בסטאטוס משפטי שונה מבן ביולוגי רגיל, והוא נקרא בן האמה. לכן אין הוא נחשב כיורש, מה גם שהוא מואשם בכך שהוא מצחק. יאמר מייד, כי על פי חוקי המקרא הידועים, אין אב יכול לגרש את בנו מביתו, אם כן מהו מעמדו המשפטי האמיתי של ישמעאל באותה תקופה קדומה? בעיון בסעיפים 170‑171 בחוקי חמורבי [2], בן שנולד לאדם משפחתו, אינו נחשב בנו ממשיכו בהיבט המשפטי של אביו מולידו, אלא אם כן הכיר בו האב כבנו בטקס משפטי פומבי ופורמאלי. אשר על כן, אם ישמעאל הוא בן האמה על פי דברי שרה, הרי הוא בנו של אברהם אך לא בנו הממשיך בהיבט המשפטי.

האם אברהם צריך לציית לדברי שרה בהיבט זה? על פי המשפט במוסופטמיה, אב אינו יכול לגרש את בנו החוקי בלי עילה משפטית, כפי שיש ללמוד מתעודות משפטיות אותנטיות מתקופתו של אברהם. סעיף 5 בלוח תרגילי דינים בשומרית (תקופת בבל הקדומה, המאה ה - 19 לפנה"ס) קובע כי: "אם יאמרו לו אביו או אמו בזו הלשון: לא בננו אתה, מן הבית יצאו". [3] [ראו את מאמרו של ד"ר אבי הראל: 'פרשת לך לך – שורש המחלוקת היהודית-מוסלמית', לחצו כאן]

גם בחוקי חמורבי ישנה התייחסות לסוגיה משפטית זו כדלקמן [4]: "כי ייתן איש את פניו לעקור את בנו ממעמדו כבן וכיורש ויאמר לדיינים לאמור: את בני ממעמדו כבן וכיורש חפץ אנכי לעקור – וחקרו הדיינים את ענינו: ואם אין הבן נושא עוון כבד ראוי לעקירה ממעמד היורש, האב את בנו ממעמד היורש עקור לא יעקור.

אם נשא הבן כנגד אביו עוון כבד הראוי לעקירה ממעמד היורש – ונשאו פניו בפעם הראשונה; אם יישא עוון כבד בפעם השנייה – האב את בנו ממעמד היורש עקור יעקור".

פירוש סעיפים אלה אומר כי אב הרוצה לגרש את בנו מביתו ובזה לשלול את מעמדו כבן וכיורש חייב לפנות לערכאה משפטית מוכרת וידועה על מנת לקבל את רשותה לעשות כן.

כאשר מקרה שכזה מגיע לבית הדין, הרי שעל הדיינים מוטלת החובה לחקור את נסיבות המקרה ולהחליט אם הילד ראוי לעונש כה חמור.

אם התברר שהילד אינו עבריין, אסור לרשויות המשפטיות לאשר ולאפשר את גירוש הבן מביתו. אולם אם נמצא שהילד אשם וראוי לעונש של גירוש מבית אביו, יש למחול לו בפעם הראשונה. הגירוש אם כן מותר רק בתנאי שהוכחה התנהגות עבריינית סדרתית וחוזרת על עצמה. או אז האב יכול לגרש את בנו מביתו ללא נקיטת סנקציה משפטית כנגד האב.

מה חטאו של ישמעאל? על פי הפסוקים שהובאו קודם לכן הוא מואשם בכך שהוא מצחק.

על פי מפרשים רבים ניתן להבין מילה זו במשמעות של משחק [5], אולם אין כאן לכאורה שום היבט עברייני או פלילי.

פרשנים אחרים רואים במילה מצחק משמעות שונה בתכלית. על פי המדרש [6], ישמעאל חטא באחד משלושת החטאים החמורים ביותר: גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים, או בשלושתם גם יחד.

הדעת הנותנת כי המילה לצחק אכן שייכת להתנהגות מינית לא ראויה היות והמקרא משתמש בה במשמעות זו מעת לעת [7].

אם כן, נראה שגם אצל ישמעאל ניתן להבין את המילה מצחק כלשון המעידה אודות התנהגות מינית לא ראויה וחמורה,  אשר יש בה כדי להסביר ולהצדיק לכאורה את דרישתה התקיפה של שרה לגירושו מביתו.

ברם, התנהגות נלוזה זו של ישמעאל אינה עילה משפטית על פי חוקי המזרח הקדום לגירושו של ילד מביתו, היות ומניתוח תעודות משפטיות רבות מתקופת האבות מתברר שהעילה החוקית לגירושו של הילד הינה התכחשות בוטה של אותו ילד לחובות המשפטיות הבסיסיות כלפי הוריו. התנהגות מינית בלתי נאותה אינה בכלל המעשים המצדיקים את שלילת זכותו של הילד להיחשב בן ויורש. [8]

אשר על כן חוזרת השאלה למקומה, כיצד גירש אברהם את ישמעאל מביתו, הגם שפשע במעשים מיניים לא נאותים? על כך אומר המספר המקראי כי זו אינה גחמה של שרה, היות והאל המקראי בכבודו מתערב ואומר לאברהם את הדברים הבאים:" וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ כִּי זַרְעֲךָ הוּא" [9].

אחרית דבר

אברהם היה מנוע מלגרש את ישמעאל מההיבט המשפטי של חוקי המזרח הקדום מביתו. המעללים של ישמעאל בהיבט המוסרי - אשר שרה חזתה אותם - אינם מספיקים או יכולים לגרום לגירוש אכזרי של ילד מבית הולדתו. אשר על כן, אברהם מצווה על ידי האל המקראי לגרש את ישמעאל, בניגוד גמור לחוקי המזרח הקדום הידועים היטב לאברהם. האל ממתיק את גזירת הגירוש בכך שהוא אומר לאברהם, כי ישמעאל יזכה להתברך בברכתו של האל, ולהקים שושלת של עם עצום ורב.

ישמעאל אמנם מגורש מבית אברהם, אולם כאשר אברהם נאסף אל אבותיו, יצחק וישמעאל עסוקים יחדיו בקבורתו. האם זו הסכמה של ישמעאל למעשה הגירוש? אין לדעת. המעשה האמור רק מראה שלא שמר טינה גלויה לאביו הביולוגי. אולם אין ללמוד מכך דבר וחצי דבר האם הפנים או הסכים בערוב ימיו של אביו אברהם לגירוש שהוא כפה עליו [10].

[לקובץ המאמרים על פרשת לך לך, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר אבי הראל: 'פרשת לך לך – שורש המחלוקת היהודית-מוסלמית';
• אוסף המאמרים על פרשת לך לך.

מקורות והעשרה

• אבי הראל (2015), פרשת לך לך – שורש המחלוקת היהודית-מוסלמית, ייצור ידע, 25/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת לך לך באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 4/11/19.

[1] בראשית, פרק כ"א, פסוקים ט' – י'.

[2] תקופת בבל הקדומה, מאה ה – 18 לפנה"ס, שהיא ככל הנראה ראשית תקופת האבות.

[3]    מלול, מ. קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, תל אביב, תש"ע, עמוד 318 (להלן מלול).

[4]   מלול, עמודים 148‑149.

[5]   מ' מורשת, "צחק-שחק; יצחק-ישחק", בית מקרא, י"ג, תשכ"ח, עמודים 127‑130.

[6] בראשית רבה, פרק נ"ג, ט"ו.

[7] בראשית, פרק כ"ו, פסוקים ח-ט; וכן – פרק ל"ט, פסוקים י"ד, י"ז.

[8] פליישמן, י.  הורים וילדים במשפטי המזרח הקדום ובמשפט המקרא, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ט, עמודים 148‑243.

[9] בראשית, פרק כ"א, פסוק י"א.

[10] לפי הבבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד ב' - העובדה שישמעאל השתתף בקבורת אברהם, יחד עם יצחק, מצביעה על כך כי חזר בתשובה ותיקן את דרכיו. אולם אין שם אמירה לגבי הסוגייה האם הוא סלח לאביו בגין גירושו מביתו.