[מקור התמונה: אתר אמזון. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

[להרחבת המושג: אינטרסים לאומיים - אינטרסים חיוניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 23 במרץ 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אינטרסים לאומיים מהם?

אינטרסים לאומיים - או אינטרסים חיוניים או מטרות לאומיות - הם צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד הלאומי של מדינה. צורכי העל הללו נובעים מאיומים המונחים לפתחן של מדינות.

פרופ' ברנרד ברודי, מומחה בינלאומי בתחום האסטרטגיה - טען בספרו, מלחמה ופוליטיקה (ראו תמונת כריכה משמאל) כי אינטרסים לאומיים הם אלה "שאנו מוכנים להילחם למענם... גם מלחמה כוללת"! (ברודי, 1980, ע' 296).

על פי הגישה הגאוגרפית ביחסים הבינלאומיים, האינטרסים הלאומיים נקבעים, במידה רבה, על ידי הגאוגרפיה והדמוגרפיה של מדינות. דרגת החיוניות של האינטרסים הלאומיים נקבעת בהתאם לתודעה ההיסטורית של המדינה ולשאיפותיה הלאומיות.

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן]

[בתרשים: מקומם של האינטרסים הלאומיים בהיררכית מושגי היסוד של הביטחון הלאומי]

אינטרסים לאומיים מוגדרים על ידי ההנהגה הלאומית, במסגרת הערכת מצב ותכנון לאומי. היא המגדירה מהם האינטרסים הלאומיים החיוניים, אשר איום בפגיעה בהם עלול להביא להפעלת כוח כדי להגן עליהם.

סביר כי האינטרסים הלאומיים שתקפותם קבועה או כמעט קבועה, יהיו מקובלים על רוב הציבור, שכן, הם אמורים לבטא את התכלית והטעם של קיום הכלל הלאומי (בן-ארי, 2002, ע' 38).

בדרך כלל, האינטרסים הלאומיים הם נטולי נורמות וערכים בסיסיים. האינטרס חשוב הרבה מעבר לשאלות מוסריות אלה ואחרות. כאשר מועלות טענות מוסריות כנגד מדינות, זה קורה, בדרך כלל, מהסיבות ה'לא נכונות', ומשיקולים זרים.

היטיב להגדיר זאת הלורד פלמרסטון, ראש ממשלת בריטניה באמצע המאה ה-19: "אין לנו בעלי ברית נצחיים ואין לנו אויבים נצחיים. האינטרסים שלנו בלבד הם הנצחיים"...

[בתמונה משמאל: כריכת המהדורה העברית של הספר: "מלחמה ופוליטיקה" לברנרד ברודי, שראה אור בהוצאת מערכות בשנת 1980. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[להרחבה על מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, לחצו כאן]

[התמונה היא נחלת הכלל]

מערכת האינטרסים הלאומיים היא מערכת מורכבת. על כן, שכיח שיתגלעו סתירות מהותיות בין אינטרסים לאומיים שונים.

קיימות שתי גישות התייחסות לאינטרסים הלאומיים:

• האמריקנית, שבתרבות האסטרטגית הנהוגה אצלם, הכל מפורסם והכל פומבי. עוד במערכת הבחירות מגבש ממשל - בעזרת מומחים - את האינטרסים הלאומיים לשיטתו, מפרסם אותם, ולאחר שנבחר, עושה בהם שימוש כרעיונות שמעצבים את מדיניותו.
• הבריטית, שמעדיפה עמימות ואופורטיוניזם, והחלטה על אינטרסים אלה בעת הצורך, בזמן אמת.

גם אם מדינה אינה מפרסמת את האינטרסים הלאומיים שלה, ניתן להבין מהם, מתוך הפרקטיקה ההיסטורית והעובדה שהאינטרסים הלאומיים נקבעים כאמור, במידה רבה, על ידי הגאוגרפיה והדמוגרפיה. כך למשל, אינטרס בסיסי בריטי היה תמיד למנוע היווצרות מעצמה מרכזית אחת חזקה באירופה, שתעמיד לבסוף את הביטחון הלאומי של בריטניה בסכנה. לכן, תמיד יצרה בריטניה קואליציות כנגד מעצמות עולות באירופה, והעדיפה להתמודד עמן על אדמת היבשת.

ומה בישראל?

בישראל, כמו בבריטניה, אין בנמצא אינטרסים לאומיים כתובים מוגדרים ומפורסמים. מדוע? אנו יכולים רק לנחש:

• יתכן, והסלידה מתכנון אסטרטגי, הטבועה בתרבות האסטרטגית הישראלית גורמת לכך (יחזקאלי, 2014; אדמסקי, 2012).
• יתכן שבגין חילוקי הדעות הקוטביים בציבור לגבי השאלה הפלסטינית וגבולות הקבע מעדיפים מנהיגים את העמימות.
• יתכן והסתירות שבין באינטרסים הלאומיים מרתיעים את המנהיגים מלפרסמם.
• יתכן שכיוון שישראל חלשה ופגיעה יחסית - ולכן מותקפת בשאלות מוסריות - סברו מנהיגים שהנזק מפרסומם יגדל בהרבה על הרווח.

[להרחבת המושג, 'תרבות אסטרטגית', לחצו כאן]

אבל, כיוון שאנחנו משוחררים מן האחריות, וכיוון שהשיח האסטרטגי בישראל רדוד, נכון יהיה לטעמי, לנסות ולהבין לאן פניה של ישראל בעתיד על ידי שרטוט האינטרסים הלאומיים שלה. יתרה מכך. אחרי שהאינטרסים עומדים לפנינו, ניתן להבין רבות מהפעולות שמבצעת ההנהגה הישראלית באופן חד יותר.

אתם מוזמנים להשיג את האינטרסים המוצעים במאמר זה, או להציע אחרים במקומם:

האינטרסים הלאומיים של ישראל - הצעה

האיום	האינטרס הלאומי
מדינת ישראל לא תוכל לשמור על צביונה הנוכחי - כמדינה יהודית - מעבר ל- 30% אזרחים פלסטינים בתוכה	קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מותנה ביכולתה ליצור רוב יהודי של 70% לפחות מאזרחיה.
ישראל לא תוכל לסבול צבא זר, בעל יכולת התקפית על גבולותיה במדבר סיני.	פירוז סיני הוא קאזוס-בלי מבחינתה של ישראל.
חסימת מיצרי טיראן מנתקת את המוצא של ישראל דרומה	חסימת מיצרי טיראן היה ויהיה עילה למלחמה מבחינת ישראל.
"מצפון תיפתח הרעה". הגולן הוא נקודת התורפה העיקרית של ישראל, וצבא שמצליח לרדת מן הגולן ולשטוף מערבה הוא כמעט ובלתי ניתן לעצירה.	ישראל לא תוכל לסבול צבא זר, בעל יכולת התקפית ברמת הגולן הסורי והישראלי.
הרשות הפלסטינית היום מסוכנת לישראל יותר מהחמאס, כיוון שהיא קוראת תגר בינלאומי על הלגיטימיות שלה. יתרה מכך. יצירת מדינה פלסטינית גדולה, הכוללת את שטחי עזה, יהודה ושומרון וירדן (כ- 80% מתושבי ירדן הם פלסטינים) הוא סיוט עבור ישראל, שעלול ליצור אירידנציה (רצון של ערביי ישראל להתאחד עם מדינת האם).	פיצול המחנה הפלסטיני וחולשתו הם אינטרס ראשון במעלה עבור ישראל.
מדינת ירדן חזקה מונעת היווצרות מדינה פלסטינית גדולה. יתרה מכך, היא מהווה חיץ לישראל מפני היווצרות רצף שיעי מאיראן ועד הירדן.	מדינת ישראל תגן בכל מחיר ובכל דרך על קיומה של הממלכה ההאשמית במתכונתה הנוכחית
חיקוי הנרטיב הישראלי של שינוי דמוגרפי בעזרת 'עליה' (הגירת פלסטינים מהמרחב של ירדן-סוריה-עיראק-לבנון), יכול ליצור מהפך דמוגרפי ביחסי הכוחות בין הישות הפלסטינית וישראל.	מדינת ישראל חייבת לסכל בכל דרך תכניות פלסטיניות של עידוד הגירה לשטחי יהודה ושומרון.
ישראל לא תוכל לסבול קיומם של מרגמות, טילים כלשהם ונשק אנטי טנקי כלשהו ביהודה ושומרון.	ההימצאות הפיזית בגשרי הירדן הם אינטרס חיוני לישראל.
אין שליטה אמתית על בקעת הירדן ללא שליטה על גב ההר המזרחי ביהודה ושומרון. אין שליטה על מישור החוף ללא שליטה על רכס הגבעות שממזרח לו.	לא יכול להיות תחליף לשליטה ביטחונית ביהודה ושומרון.
משאביה של ישראל מוגבלים, ואין ביכולתה להשקיע צבא גדול ביהודה ושומרון לאורך זמן (כיום מוחזק כל השטח על ידי עשרת אלפים חיילים בלבד). אוכלוסיה אזרחית אוהדת מונעת צורך בהשקעת צבא רב ולהיפך (כך למשל כל כניסה לעזה היום מחייבת השקעה עצומה שלא נדרשה לפני ההתנתקות, ועולה בכמות נפגעים עצומה. כך למשל פועלים הרוסים באפקטיביות רבה באוקראינה).	הימצאותה של אוכלוסיה אזרחית אוהדת - בנקודות אסטרטגיות ביהודה ושומרון - הוא כורח חיוני עבור ישראל.
הישענות ביטחונית על חיל האוויר כזרוע אסטרטגית יחידה הוא סיכון אסטרטגי יוצא דופן. בעידן של טילים מונחים - שיכולים במכת אש אחת לנטרל שדות תעופה צבאיים - הישענות על מטוסים משוכללים ככלי ביצוע אסטרטגי יחיד הוא סיכון אסטרטגי יוצא דופן.	אין מנוס מהקצאת משאבים לחיל הים והפיכתו לזרוע אסטרטגית מהותית. אין מנוס מפיתוח חיל טילאות עצמאי, בנפרד מחיל האוויר. אין מנוס מהחזרת הממד ההתקפי לחילות היבשה.
הדרך שבה מדינות מצליחות לשמר ריבונות באזורי גבול בעייתיים וגם בתוכן היא בעזרת חקלאות	החקלאות הישראלית היא צורך ביטחוני ולא סוגיה כלכלית גרידא, ויש לשמרה ולפתחה בכל מחיר!
קיומו של מרכז חיים מהותי אחד בישראל ('מדינת תל אביב') הוא סיכון אסטרטגי מהותי.	חיוני לישראל להקים מרכזים אלטרנטיביים גדולים בצפון ובדרום, לטפח את הפריפריה ולהחליש בהתאמה את המרכז!
השסע הכלכלי עבר בישראל את 'הקו האדום', והוא מהווה 'פצצה מתקתקת' שמעט מהפוטנציאל שבה התגלה ב'מחאה החברתית' ב- 2011.	חיוני לישראל לפעול באופן נחוש לצמצום פערים חברתיים, להקהיית שסעים ולשיפור איכות החיים בפריפריה

די בהצצה חטופה ברשימת האינטרסים הלאומיים על מנת להיווכח בסתירות שביניהם. אבל, בכך אין חדש וגם אין שוני ממדינות רבות אחרות. חוכמת המנהיגות היא היכולת לחיות עם הסתירות הללו, ולהפיק מכך את המירב!

[לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• בן-ארי יוסי: ביטחון לאומי: מושגי יסוד (ייעוד, אינטרסים, מטרות ויעדים לאומיים) ויישומם. אצל: יחזקאלי פנחס (עורך), מבוא לביטחון לאומי, תל אביב: משרד הביטחון, עמ' 44-36.
• ברנרד ברודי (1980), מלחמה ופוליטיקה, תל אביב: מערכות.
• אדמסקי דמיטרי (דימה) (2012), תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, תל אביב: מערכות ומודן. 
• יחזקאלי פנחס (2014), תרבות אסטרטגית, 9/7/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), אינטרסים לאומיים, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2018), מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, ייצור ידע, 21/7/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), אינטרסים לאומיים – אינטרסים חיוניים, ייצור ידע, 2/5/14.