[התמונה: צילום מסך מסרטון טלוויזיה של רשת abc]
ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.
* * *
בתחילת ינואר פרסם נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובמה, מאמר מפורט ב-Harvard Law Review. במאמר מתייחס אובמה לקשיים עמם צריכה להתמודד מערכת אכיפת החוק בארצות הברית ומפרט את הפעילות שהוא וצוותו עשו, על מנת להפוך את מערכת אכיפת החוק בארצות הברית לשוויונית יותר.
המשימה של הנשיא לתיקון מערכת אכיפת החוק היא מורכבת, כי לצד עקרון הפרדת הרשויות (אשר מונע התערבות ישירה בהחלטות של הרשות המבצעת והשופטת) גם מבנה המשטר הפדרלי בארצות הברית, המבוסס על עצמאות של המדינות בקביעת מדיניות אכיפת החוק, מגביל עד מאוד את יכולת המעורבות של הנשיא והממשל הפדראלי בנושאים אלו. עם זאת, אובמה מסכם בפירוט רב יחסית את מגוון הפעילות שהממשל שלו עשה במהלך שמונה שנות כהונתו בתחום זה.
המאמר המלא (שווה קריאה... ותמציתו בהמשך)
[בתמונה: שער המאמר של ברק אובמה ב- Harvard Law Review]
לאורך המאמר מפרט אובמה היקף מרשים של פעילות מגוונת:
- פיתוח מדיניות ענישה מושכלת (smart on crime) ברמה הפדרלית: מדיניות שהחליפה הנחיות שביקשו להבטיח ענישה נוקשה ומקסימלית; והצליחה לצמצם את השימוש בעונשי מינימום ביחס לעברייני סמים ולעבירות ללא רכיב של אלימות; ובמקביל, שינוי בהנחיות שהתנו עריכת הסדר טיעון בהסכמה של נאשמים לוותר מראש על הזכות לערעור.
- רפורמות חקיקתיות להבטיח ענישה שוויונית וצודקת יותר: רפורמה שכללה ביטול אפליה בין עברייני סמים מסוג קראק ועבירות של קוקאין, הפלייה שפגעה בעיקר באוכלוסיות מיעוטים, ועודדה את הוועדה לקביעת עונשים למתן חלק מהעונשים החמורים שנהגו עד אז. עם זאת, ניסיונות אחרים של הממשל לייצר קואליציות רחבות לטובת חוקים -שיאפשרו ביטול או קיצור עונשי מינימום בעבירות סמים והסבת משאבים מכליאה לטיפול בעברייני סמים - לא צלחו את הליכי החקיקה (ראו: Smarter Sentencing Act ו-Sentencing Reform and Corrections Act).
- הגבלות על החזקת אסירים בהפרדה: משרד המשפטים הוציא בשנת 2015 הנחיות האוסרות על החזקת קטינים בהפרדה ועל שימוש בהפרדה כתגובה להפרות משמעת קלות, מחייבות טיפול נרחב יותר לחולי נפש המוחזקים בהפרדה, מרחיבות את משך הזמן שאסירי הפרדה יכולים לשהות מחוץ לתאים ומבטיחות שאסירי הפרדה לא ישוחררו לקהילה ללא תקופת שיקום. ההנחיות מחייבות רק את בתי הכלא הפדרליים אך אומצו בחלק מהמדינות.
- צמצום השימוש בבתי כלא פרטיים והחלטה לא לחדש את חוזי ההתקשרות עם חברות אלו: להרחבה, ראו (מטר, 2016)
- השקעת משאבים בעבודה שיקומית עם אסירים, הכשרה תעסוקתית, השכלה וכן עידוד תקציבי לתכניות לקליטה של אסירים משוחררים וסיוע בחזרתם לקהילה: להרחבה, ראו (לרנאו, 2016).
- פיתוח מוסד החנינה כפתרון לעיוותי דין וענישה מחמירה: הנשיא מוסמך על פי חוק להעניק חנינה לאסירים בבתי הכלא הפדרליים, אך משנות השלושים של המאה ה-20 צומצם מאוד השימוש בסמכות זו. ערב כניסתו לתפקיד נעשה שימוש בסמכות זו רק במקרים בודדים מידי שנה. במהלך כהונתו של אובמה ניתנה חנינה לכ-1000 אסירים (מספר גדול יותר מסכום החנינות שניתנו על ידי 11 הנשיאים הקודמים) כשליש מהם נידונו למאסר עולם. רוב הזוכים לחנינה קיבלו אותה לאחר שנים רבות של מאסר ולאחר שהוכיחו במהלכן את כוונתם לשיפור חייהם באמצעות השלמת תואר אקדמי, רכישת מקצוע או סיימו בהצלחה הליך גמילה.
- הקמת צוות משימה שבחן מודלים שונים של שיטור, והמליץ על שקיפות, שיפור הקשר עם הקהילות השונות, חקירה חיצונית של מקרים של אלימות שוטרים והכשרת שוטרים להתמודדות עם אתגרי שיטור בחברות רב תרבותיות: ההמלצות מכוונות לקדם מדיניות שיטור, שתאפשר הגברת האמון והלגיטימציה החברתית כלפי הפעלת סמכויות השלטון בהתאם לממצאי מחקרים מתחום הקרימינולוגיה ומדעי החברה, אשר מראים כי אמון הציבור בהוגנות מערכת אכיפת החוק הוא רכיב חשוב במניעת עבריינות.
- צמצום פרקטיקות הגורמות להפללה של אוכלוסיות עניות: בין היתר, הטלת קנסות ודרישות תשלום גם בשל הפרות חוק קלות ערך והותרת אזרחים עם חובות המובילים לעיתים לתקופות מאסר, החלשת הסניגוריות הציבוריות והורדת איכות הייצוג הניתן באמצעותן, וכן הטלת ערבויות גבוהות בהליכי מעצר המותיר אוכלוסייה ענייה בתקופות מעצר ארוכות.
- יצירת שיתוף פעולה בין מערכות החינוך והאכיפה לצורך יצירת מענים חברתיים טובים יותר להתמודדות עם עבריינות נוער: מטרת המענים היא להפחית באופן ניכר את מספר בני הנוער הנעצרים, נחקרים ומתיוגים על ידי מערכת אכיפת החוק וליזום שלל התערבויות חלופיות.
אחת היוזמות בהקשר זה היא תוכנית בשם (My Brother's Keeper - MBK) שמטרתה לאפשר לבני נוער לפתח את הפוטנציאל האישי ולהגשים מטרות ארוכות טווח באמצעות יצירת חיבור עם מנטורים מתנדבים, רשתות חברתיות ופיתוח כישורים שיאפשרו להם להשתלב בהשכלה גבוהה או הכשרה תעסוקתית רלוונטית. כמו יוזמות אחרות הפיתוח החל ברמה הפדרלית אך בספטמבר 2014 נעשתה פנייה לקהילות להצטרף לאתגר, בעקבותיה צורפו 250 קהילות שונות והפכו לחלק מרשת רחבה.
איך לקדם רפורמה?
במאמר מצביע אובמה על שני אמצעים בהם נקט כדי לקדם נושאים אלו. הראשון, מאמץ מודע להשאיר את הנושא על סדר היום הציבורי באמצעות נאומים ופעילויות ציבוריות שונות במהלכם התייחס אובמה בפתיחות לביקורת הקיימת על מערכות אכיפת החוק. אמצעי שני הוא שימוש מושכל במחקר, בנתונים ובניתוח כלכלי של המדיניות הקיימת. כלים אלו סייעו לו להצביע על חוסר האפקטיביות של משאבי הענק המופנים לכליאה ולהראות כיצד ניתן לאמץ חלופות יעילות יותר וזולות יותר.
[בתמונה: אובמה נפרד מהסוהרים: כתבה באתר TODAY]
ומבט אופטימי לעתיד
בסוף המאמר משרטט אובמה קווי חזון לפעילות המשכית של המשטר הנשיאותי החדש ומביע אמון שההצלחות המוכחות שהמשטר שלו השיג, תוך ירידה מתמשכת בשיעור העבריינות, ישמשו תמריץ להמשיך ללכת בנתיבים אלו. בין היתר קורא אובמה לרפורמות בחקיקה שיפחיתו את רמת הענישה; צמצום מספר כלי הנשק המוחזקים בידיים פרטיות - מדיניות שאובמה ניסה להוביל כשל בה; שינוי התייחסות כלפי נפגעי סמים ממדיניות המבוססת על ענישה למדיניות המבוססת על התערבות רפואית וטיפול; שימוש זהיר במדע פורנזי לצורך מניעת הרשעת חפים מפשע וזיהוי הרשעות שווא; פיתוח כלים טובים יותר לאיסוף ועיבוד נתונים על מערכת אכיפת החוק לפיתוח עתידי של מדיניות מושכלת מבוססת נתונים; החזרת זכות ההצבעה לאסירים משוחררים; ופיתוח שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי למנוע עבריינות והגברת מאמון במערכת אכיפת החוק.
