[תמונה חופשית שהועלתה על ידי winnifredxoxo לאתר flickr]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, יערך בימים ה- 24-23 בינואר 2017 כנס. אחד המושבים מוקדש לסוגיית ההתנחלויות, תחת הכותרת: "האם הן נכס או נטל..."

בעולם המלחמה במאה ה- 21, הוענק מחדש תפקיד מפתח לאוכלוסייה האזרחית. לא רק שהמלחמה מתרחשת במרחבים העירוניים בין האזרחים, כפי שהמשיג גנרל רופרט סמית הבריטי : war among the people, אלא אף האזרחים נעשו לרכיב מערכתי מרכזי במערכה. כך למשל את מגמת ההתפשטות הסינית בים סין מקדמים באמצעות אלפי ספינות דיג אזרחיות. בהגיון דומה מוביל נשיא רוסיה את המערכה בקרים, בדונייצק, באבחזייה, באמצעות אזרחים במאמץ העיקרי הגלוי. תפקיד זה נושאים בגבורה המתנחלים כרכיב מערכתי במערכה המגנה על ריכוזיי האוכלוסייה היהודים בגוש דן.

תרומת ההתיישבות לצה"ל בהענקת מסה של נוכחות במרחב

ישראל בר, שנשא בשנותיו הראשונות של צה"ל תפקיד מקביל לראש אגף התכנון, היטיב לנתח ולנסח את תפקידה המשלים של ההגנה המרחבית, בתפיסת הביטחון הישראלית. כך הסביר בספרו, במעגל בעיות הביטחון (ראה תמונת כריכת הספר משמאל):

"יש סבורים שחלק זה (ההגנה המרחבית) של המערכת הביטחונית שלנו אינו אלא פרי התנאים ששררו בארץ לפני תקומת המדינה. ולכן יש לראותו כתופעה חולפת, שעתה עבר זמנה. אולם, הערכה מעין זו מוטעית מיסודה. העקרונות שעליהם מבוססת ההגנה המרחבית, הם ארגון מיליציוני של האוכלוסייה, על מנת לעמוד בפני מי שתוקף את מקום מגוריה ועבודתה.  ובכן, שילוב בין תא היצירה הכלכלית ותא ההתגוננות הצבאית, עקרונות אלה שימשו קו מדריך לכוחות הביטחון של עמים רבים בדברי הימים. ובכל תקופה ובכל ארץ, התבלטו תכונותיה  של מסגרת צבאית זו עד היום: חיסכון כוחות מזה ומניעים מוסריים המגבירים את כושר העמידה מזה. לכן אנו מוצאים בתולדות המלחמה ובייחוד של מדינות צעירות, וקטנות אשר נאבקו על חירותן, מערכת של הגנה מרחבית, כמשענת והשלמה הכרחית לכוחות הסדירים." (ישראל בר, במעגל בעיות הביטחון, עמ' 242-241 )

הניתוח המתבטא בדבריו אלה של ישראל בר, מתבסס כמובן על היכרותו עם לקחי מלחמת העולם השנייה. המלחמה אכן שינתה מאז את צורתה והגיונה, אולם דווקא במאפייניה החדשים בלחימה כנגד טרור וגרילה מתוך האוכלוסייה האזרחית הערבית, נוספו ממדים חדשים לנחיצותה של התארגנות הגנתית ביישובים הפרוסים על פני כל עומק המרחב. בהפעלתם הגוברת של כוחות בלתי סדורים, באמצעי לחימה הניתנים להעלמה ולהסלקה - כמו רקטה מובלת בתא מטען של מכונית פרטית, או מטען צד מוסווה בצד הדרך, מופעל סלולרית מרחוק - לנוכחות ההתיישבות ופריסתה במרחב יש תפקיד פעיל ביצירת תנאים להתמודדות יעילה במרכיבי איום אלה, ברלוונטיות מחודשת.

לגופו של עניין, ללא התיישבות יהודית רחבת היקף - כפי שפרוסה כיום ביהודה ושומרון - צה"ל היה מתקשה לשהות במרחב ולמצות באורח אפקטיבי את תפקידו הצבאי. גם הישגי מבצע חומת מגן באביב 2002, התהוו רק מתוך המאמץ הרציף, שהתקיים בשנים שלאחר המבצע, כאשר היישובים היהודיים בעומק השטח, דוגמת הר ברכה, משמשים לכוחות צה"ל נקודת יציאה מוגנת למבצעים חוזרים ונשנים בתוככי שכם. ללא מערך מילואים מגויס בהיקפו הרחב, אין לצה"ל במערכיו הסדירים, אורך נשימה ומסה מספקת בהיקפה הכמותי, גם להחזקת רצף פעילות יזומה וגם כוחות להחזקת בסיסים במרחב. את החסך בסדר הכוחות הנדרש להפעלת המסה על פני המרחב, משלימים המתיישבים ויישוביהם בנוכחותם המתמדת במרחב.

[בתמונה: חיילי צה"ל בשכם במהלך מבצע חומת מגן; התמונה נוצרה והועלתה לאתר פליקר ולויקיפדיה ב- 2002 על ידי צה"ל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

בעניין זה נעוץ להבנתי מקור הסיבה לאסון המסוקים בחורף 1997, בימי הלחימה ברצועת הביטחון בלבנון. אכן המסוקים התנגשו זה בזה מסיבות פשוטות לכאורה, של חוסר זהירות בהטסה. אולם יש לבחון מדוע נדרשה הטסת הלוחמים אל מוצבי העומק ברצועת הביטחון? היא נדרשה מכיוון שצה"ל שסבל מחסך כרוני במסה של כוח, איבד את השליטה באבטחת הצירים, באופן שאפשר לאויב תנאים למימוש איום המטענים.

בניגוד לכך, בשני העשורים האחרונים צה"ל פעל ביהודה ושומרון בסדר כוחות קטן יחסית, אלא שהוא נתמך בשליטתו במרחב, בקיומם של מאות אלפי יהודים הממלאים בנוכחותם ובתנועתם היום יומית במרחב את פונקציית המסה. גם בימים אלה צה"ל מפעיל ביהודה ושומרון לא יותר מ-18 גדודים. במספר הלוחמים מדובר בפחות מ- 10,000 לוחמים. לשם השוואה נזכיר כי לאבטחת משחקי היורו בצרפת בקיץ זה, הוצב לפעילות סדר כוחות של כ- 100,000 חיילים ושוטרים.

בהיבט זה, תושבי יהודה ושומרון, מעצם נוכחותם במרחב, אכן תורמים תרומה משמעותית למאמץ הביטחון הכולל.

כיצד הרחבת יישובים תורמת לביטחון?

• בממד הטכני: הרחבת יישוב מרחיבה את שטח פריסתו. דבר זה לכשעצמו, בעצם הרחבת וביסוס  השליטה במרחב, מחזק את ביטחון היישוב. כאשר מדובר ברצף ההתיישבותי המצטבר, הרחבת יישוב אחד ולאחריו הרחבת היישוב השכן לו, מרחיבה את רצף האחיזה במרחב, מחזקת את תחושת הביטחון האזורית ומקלה מאוד על שיגרת הפעילות הביטחונית.
• בממד הכולל:  עצם מגמת הרחבת יישובים, מעצימה את האופן בו נתפסת נוכחותנו  וריבונותנו בעיני היריב.  הרחבת יישוב מתפרשת כמגמה המציבה את נוכחותנו במרחב כאיתנה ועל כן , הכרחי וראוי לשתף עמה פעולה. 

גידול טבעי או מגמת ניוון

לישוב שאינו גדל ואינו בעל פוטנציאל גידול, אין דרך לאפשר לדור שני ושלישי לבנות ביתם בישוב בסמוך להורים. במגמה מתפתחת, יישובים רבים מזדקנים. בהעדר בנייה נוספת משפחות צעירות מתקשות להגיע, גן הילדים נסגר, היישוב הופך בהדרגה למעין בית אבות. הבעיה מוכרת ומאפיינת יישובים רבים גם בגליל ובנגב, הסובלים מגזירת תמ"א 35, שקבעה בתכניות המתאר גבול סופי לכמות בתי האב ביישובים היהודיים.

מערך הדרכים ותרומתו לביטחון

בין מרכיבי הביטחון הלאומי עליהם נדרש צה"ל להגן, מודגש בתורת הלחימה של צה"ל  מרכיב התשתיות הלאומיות ודרכי התחבורה. בהבנת מרכזיות נושא זה למשוואת הביטחון הכוללת, התנה  ראש הממשלה יצחק רבין את ההתקדמות בשלבי תהליך אוסלו בסלילת דרכים עוקפות. במסגרת זו נסללה רשת דרכים מתקדמת ביהודה ובשומרון בהן מעקף חלחול, דרך המנהרות לגוש עציון, מעקף רמאללה והדרך הראשית לאריאל. דרכים אלה שרתו כמובן את האוכלוסייה היהודית במרחב.

תרומתן הדרמטית של דרכים אלה הומחשה בעיקר בניהולו של מבצע 'חומת מגן'. ניהול התנועות לצבירת הכוחות בכל אחד משלבי המבצע, היה הופך למשימת לחימה סבוכה  אלמלא נסללו  דרכים אלה (על תחום זה, ראו בהרחבה במאמר: "גישת רבין ולא גישת קלינטון" מה- 2 בינואר 2017).

עיבוד חלקות חקלאיות

במארג הכולל של מאמצי הביטחון הלאומי, להתיישבות תפקיד מרכזי ביצירת נוכחות חקלאית, המרחיבה את ממדי הנוכחות הכוללת הנדרשת לשליטה במרחב. שימוש יזום בפעולתם החקלאית של מתיישבים נוצל בעבר באופן שיטתי ומכוון להמחשת ריבונות ישראלית בשטחים המפורזים בגבול סוריה ישראל. החקלאי ומחרשתו היו והוכרו ככלי הכרחי ובלעדי במאבק למימוש ריבונות. כך מתרחש גם היום בפעולת החקלאים בגבול רצועת עזה.

לנוכחותו של החקלאי הישראלי, תפקיד יומי במאבק הבלתי נפסק למניעת פלישה עוינת וכוחנית לקרקעות המדינה. במרחבים הנתונים למאבק או בקרבת הגבול, לפעילות החקלאית קיים תפקיד מכונן בהשלטת ריבונות ובקביעת משטר הגבולות (על תחום זה ראו בהרחבה במאמר: "אל תתבלבלו: חקלאות היא ביטחון לאומי").

[מקור התמונה: אתר חברת ניר]

הערה עקרונית מתודולוגית

אחרי הכל ולפני הכל נותרת בעינה שאלת השאלות שכנראה תמשיך להיות שנויה במחלוקת: מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל ביהודה ושומרון? לשאלה זו אין ברור מקצועי טהור. כמו במדע הרפואה. פענוח תצלום רנטגן של שבר בקרסול הוא סוגיה מקצועית נקייה מהשקפת עולם ומהטיות פוליטיות. לקביעת סדר העדיפויות לסל התרופות והטיפולים הניתנים לאזרח  בביטוח ממלכתי, יש לעומת זאת היבטים משמעותיים הכרוכים בהשקפת עולם והם לא ניתנים להכרעה מקצועית נטולת ערכים.

המאמץ להעמיד את סוגיית הרחבת היישובים במרחבי בקעת הירדן ויהודה ושומרון על קוצו של דיון "ביטחוני מקצועי", אינו אפשרי, באשר הדיון מחייב ברור כולל במבט המאקרו. כאן נדרשת  נקודת מבט מצביאותית כוללת, למכלול הפונקציות המערכתיות המכוננות את מצב שיווי המשקל במרחב.

נספח: מתוך תורת לחימה בסיסית , תורה בסיסית מבצעים, עמוד 7, 2007

.