[בתמונה: ציור של המלך יהושפט משנת 1553. התמונה היא נחלת הכלל]
אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.
* * *
פרשת יתרו בספר שמות, ידועה בעיקר בעשרת הדברות הכתובים בה, ואשר מהווים את התשתית הרוחנית והתרבותית של עם ישראל והאנושות כולה. אבל קודם מתן תורה, מגיע יתרו חותן משה ומבצע מהפכה שיפוטית. עד בואו היה נהוג שמשה עצמו שפט בכל דבר קטן כגדול. היות והתלונות היו רבות, משה נאלץ לבלות זמן ניכר בשפיטת העם, ולעסוק פחות במנהיגות אמתית. כאשר יתרו מגיע הוא מציע להקים מערכת משפט עם ערכאות נמוכות וגבוהות, כך שמשה ישפוט רק במקרים בודדים ומוקשים במיוחד.
פרט למהפכה שיפוטית זו של יתרו, נערכה מהפכה שיפוטית נוספת בזמן יהושפט המלך[1]. כך מתאר ספר דברי הימים את מעשיו של יהושפט: "וַיָּשָׁב יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל בֵּיתוֹ בְּשָׁלוֹם לִירוּשָׁלִָם. וַיֵּצֵא אֶל פָּנָיו יֵהוּא בֶן חֲנָנִי הַחֹזֶה וַיֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹשָׁפָט הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ה' תֶּאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה'. אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ כִּי בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת מִן הָאָרֶץ וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹהִים. וַיֵּשֶׁב יְהוֹשָׁפָט בִּירוּשָׁלִָם וַיָּשָׁב וַיֵּצֵא בָעָם מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד הַר אֶפְרַיִם וַיְשִׁיבֵם אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת לְעִיר וָעִיר. וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַ-ה' וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט. וְעַתָּה יְהִי פַחַד ה' עֲלֵיכֶם שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ כִּי אֵין עִם ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׂא פָנִים וּמִקַּח שֹׁחַד. וְגַם בִּירוּשָׁלִַם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּט ה' וְלָרִיב וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם. וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת ה' בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם. וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַ-ה' וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ. וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר ה' וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב"[2].
בדברינו הבאים, נצדד בדעת החוקרים הרואים במקור זה מהפכה שאכן התרחשה בהיסטוריה, ולא כדעת אחרים הרואים בפסוקים אלה סיפור בעלמא של מחבר ספר דברי הימים, שאין לו כל אחיזה היסטורית.
מה יש ברפורמה של המלך יהושפט שהופכת אותה למהפכנית בדורו?
ראשית יהושפט מציב שופטים מטעם המלך בכל ערי יהודה המרכזיות. לשון אחר, עד תקופתו לא הייתה קיימת מערכת משפט מסודרת בערים אלה, ויהושפט מסדיר זאת אחת ולתמיד. יש להדגיש כי באזור הכפרי, היו קיימים בתי דין מקומיים, והחידוש הגדול של יהושפט שהוא מקים ערכה שיפוטית חדשה שניתן לערער בפניה במצב של חוסר שביעות רצון מהשפיטה של בתי הדין הכפריים . בנוסף, בתי משפט מחוזיים אלה, יש להם את הסמכות לדון מחדש בדיני נפשות, קרי הוצאה להורג, שעד תקופת יהושפט לא הייתה אפשרות של ערעור בדינים חמורים אלה.
שנית, יהושפט מקים בית דין גבוה מיוחד בירושלים, שמהווה כתובת שמשמש הן כבית משפט עליון, והן ככתובת לערעור של דיני בתי המשפט המחוזיים. החידוש הנוסף בבית הדין הגבוה בירושלים היא העבודה שבבית הדין האמור לא שימשו לווים כשופטים אלא שופטים מקצועיים שנבחרו על ידי המלך ואנשיו.
אם מעיינים בפסוקים ניווכח לדעת שבתי המשפט של הערכות הנמוכות יותר, היו עצמאיים ולבתי תלויים אולם כפי שאמרנו קודם לכן, מעכשיו היה ניתן להגיש ערעור משפטי בפני בתי הדין המחוזיים, עד הגעה לבית הדין העליון שיושב בירושלים.
המצב המתואר כאן מזכיר מאוד את מערכת המשפט המודרנית שלנו, שכוללת ערכאות שיפוטיות נמוכות, מחוזיות עד בג"צ.
יהושפט אם כן יצר מערכת משפט שהיא מודרנית באופייה, אולם הוא לא היה היחיד שהגה את הרעיון המתואר כאן.
סדרי שיפוט דומים נמצאו בתקנות שהנהיג חרמחב[3] מלך מצרים (ראו בתמונה למטה) בזו הלשון:" ביקשתי למצוא אנשים תמימי דרך, טובי אופי היודעים כיצד לשפוט..שמתי אותם לשפוט בערים הגדולות של מצרים העליונה והתחתונה...שמתי לפניהם חוקים ומצוות. ולימדתים לאמור. אל תקבל מתנה מאחר"[4].
אחרית דבר: עד זמנו של יהושפט לא הייתה קיימת ביהודה מערכת משפט מסודרת. הנוהל שנשאר מימי דוד נשען על מערכת משפט עממית, או בפקידי המלך שהוטל עליהם לעסוק בעיקר בגיוס כספים לבניין בית המקדש ובמקביל בהשלטת החוק והסדר בממלכה. לאחר פילוג הממלכה, נאלצו שופטים אלה לנדוד לחבל ארץ יהודה. יהושפט מקים מערכת משפט חדשה ומסודרת שקיימות בה ערכאות משפטיות עד בית הדין העליון היושב בירושלים. סדרי משפט שכאלה ראינו כבר קודם לכן במצרים. היות והרפורמה המצרית קודמת לזו של יהושפט במאות שנים, יש חוקרים רבים שרואים בכך הוכחה להשפעה ישירה של נהלי המשפט בארץ הנילוס על הנעשה ביהודה. אחרים רואים בכך השפעה מצרית עקיפה גרידא. כך או אחרת, סדרי המשפט שיצר יהושפט היו חידוש גדול בעולם המשפט של אז, והיא דומה במהותה הכללית לערכאות המשפטיות הנהוגות כיום במערכת המשפט המודרנית.
מקורות
[1] יהושפט היה מלך יהודה הרביעי. תקופת מלכותו הייתה בין השנים - 846-867 לפנה"ס.
[2] דברי הימים ב', פרק י"ט, פסוקים א' – י"א.
[3] חרמחב מלך מצרים, היה שר הצבא בשלטונו של תות אנח אמון, ושלט בין השנים 1319 – 1291 לפני הספירה.
[4] מתוך - עולם התנ"ך, ספר דברי הימים ב', הוצאת דברי הימים, 1999, עמוד 147.
