[בתמונה: מחזור החיים של ארגונים על פי פרופ' יצחק אדיג'ס. האם מדינות אינן ארגונים? האם אין להם ביורוקרטיות ופרוצדורות?]

[לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן]  [לקובץ המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'שלטון החוק ומשמעויותיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 13 בדצמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת מחברותי היא יועצת ארגונית מחוננת. רק לפני מספר שבועות שמעתי אותה מטיפה בלהט למנהלים על מה שפרופ' יצחק אדיג'ס - מהחשובים במומחי הארגון בתקופתנו (ראו תמונה למטה משמאל) - מכנה: 'שלטון הביורוקרטיה ושלטון הפרוצדורה' (או 'שלטון הנהלים'):

על פי אדיג'ס יש לארגון - כמו לאדם - מחזור חיים משלו (ראו בתרשים שבראש הדף). אחד המאפיינים של ארגון, כאשר איננו במיטבו והופך ל'חולה' הוא עודף ניירת וצמידות לנהלים שאיבדו את הרלוונטיות שלהם, אי רגישות והעדר שכל ישר". בשלב הזה הארגון מאבד את הרלוונטיות שלו לסביבה. זהו שלב אחד לפני קריסתו האפשרית לתוך מה שאדיג'ס מכנה: מוות ארגוני.

אבל בשבת האחרונה שמעתי אותה בשיחת סלון מטיפה, בלהט דומה, על 'קדושת שלטון החוק' במדינה שלנו.

תגידי, שאלתי אחר כך, כששכח להט הוויכוח: "מדינה היא סוג של ארגון, לא?"

בוודאי השיבה.

"זאת אומרת שמחלות ארגוניות הן גם נחלתן של מדינות?" הקשיתי.

"ברור" ענתה. "גם הן סובלות מ מ'שלטון הביורוקרטיה'. זו הסיבה שהממשלים בדמוקרטיות המערביות איבדו את האפקטיביות התפקודית שלהן.

"ואחד הסימפטומים של "שלטון הביורוקרטיה" הוא שלטון הפרוצדורות", הוספתי.

"בדיוק", קבעה. "גם החקיקה וגם הנהלים של השירות הציבורי מאבדים את הרלווטיות שלהם".

"ואיך היית מכנה מנהל ביורוקרטי, שטוען שנהליו קדושים?" הסטתי את השיחה בחרה לארגונים.

"אידיוט גמור" ענתה בלהט האופייני לה.

[בתמונה משמאל; פרופ' יצחק אדיג'ס. צלם לא ידוע, מתוך אתר VK]

"ואיך היית מכנה מנהיג מדינה שטוען שהחוק קדוש?"

"גם חוקים במדינה - כמו נהלים - מאבדים את הרלוונטיות שלהם". פסקה.

מה שלא הפריע לה בהזדמנות הבאה להטיף שוב על 'קדושת שלטון החוק'...

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jeff Young לאתר flickr]

ולמי שטרם הבין, אין קדושה בשום שלטון. לא של הריבון ולא של החוק. יש איזונים! כשאחד הצדדים צובר עוצמת-יתר מתחילה הסתאבות ומתגבר פער הרלוונטיות.

דומני שהסתאבות של כלל המערכות: המבצעת, המחוקקת והשופטת, היא ההגדרה הטובה ביותר למצבה של ישראל בעשור השני של המילניום!

[לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן]  [לקובץ המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'שלטון החוק ומשמעויותיו, לחצו כאן]