פנחס יחזקאלי: אלי טיסונה – מרשימת ה- 11 לקרטל הקולומביאני

[בתמונה: מרשימת ה-11, עבור להסתבכות עם הקרטל הקולומביאני, וכלה בהרשעה בהלבנת הון בארצות הברית... אלי טיסונה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [להרחבה בנושא: 'רשימת ה- 11', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 2 במרץ 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אלי טיסונה, איש עסקים בשנות השבעים לחייו - מבעליה בעבר של חנות הבשר "וימפי ישראל" (ראו תמונה למטה) - היה אחד מרשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה.

הוא ואחיו עזרא טיסונה (גם הוא ברשימת ה-11) חיו חיי עושר מנקר עיניים. השניים נסעו תמיד במכוניות פאר, ובילו במועדונים ומסעדות יוקרתיים. המשטרה חשדה כי אלי ואחיו עוסקים בהלבנת כספים באמצעות הימורים הבלתי חוקיים; וכי אלי שותף - בעסקים ובפלילים - עם חבר אחר ברשימת ה-11 רחמים אהרוני (גומדי) יפרגן, 2015).

משפחת טיסונה נמנית עם עדת האורפלים הירושלמית. אח אחר של אלי, יוסי, היה חבר מרכז הליכוד (ויקיפדיה).

בריתות וקשרי עבודה יריבויות משמעותיות
עזרא טיסונה; רחמים אהרוני (גומדי) הקרטל הקולומביאני

[להרחבה בנושא: 'רשימת ה- 11', לחצו כאן] [להרחבה על עזרא טיסונה, לחצו כאן] [להרחבה על רחמים 'גומדי' אהרוני, לחצו כאן] [להרחבה על 'הלבנת הון', לחצו כאן]

[את וימפי אתם זוכרים? התמונה היא נחלת הכלל]

הולדת רשימת ה-11

במרס 1977, ביקש קצין המודיעין הראשי במטה הארצי, סמי נחמיאס, מכל היחידות המשטרתיות, להעביר לידיו רשימה של עשרה יעדים מודיעיניים, מתוכם יבחר את אלה שיטופלו על ידי המשטרה באופן שוטף.

מפקד מחוז תל אביב, ניצב משה טיומקין, הנחה את שוטריו להעביר לנחמיאס רשימה של גורמים בעלי כסף ורכוש, שהמידע על מקורות ההון שלהם לוט בערפל. מי שהכין אותה היה קצין המודיעין יוסי ענבר מהיחידה המרכזית בתל אביב.

[בתמונה: כתבתו של אבי ולנטין בעיתון הארץ; צילום מסך מתוך כתבת הטלוויזיה בערוץ 2 בעקבות מותו של בצלאל מזרחי (פלג, 2013)] 

במקביל נפגש טיומקין עם נציב מס ההכנסה דאז, אליעזר שילוני, והציע לו כי המשטרה תעביר לנציבות מס הכנסה רשימה של חשודים שצברו הון במעשי פשע, כדי להעמידם לדין כחשודים בעבירת מס של העלמת הכנסות שיטה זו קרויה "FOLLOW THE MONEY" ("פיצוח" עברייני פשע מאורגן דרך מערכת המס), והיא יושמה בהצלחה בארצות הברית נגד  אל קפונה, שנכלא בשל עבירות מס.

הרשימה נעצרה אצל מפקד היחידה המרכזית דאז (מפקד המחוז אחר כך) יגאל מרקוס, ולא הועברה לנציבות מס הכנסה, בין היתר, משום שלמפקד היחידה היו השגות על תוכנה. כיוון שכך, הודלף תוכן הרשימה על ידי אחרים במחוז לכתב עיתון "הארץ", אבי ולנטין, אז כתב בולט, לשקח ועשה סדרת כתבות על הפשע המאורגן בישראל, וכך נקשר שמו של אלי טיסונה לפשע המאורגן:

קיימת גם גרסה אחרת להיווצרות הרשימה. ראש הוועדה לבדיקת הפשע המאורגן בישראל, מיכאל בוכנר (בתמונה משמאל) טען כי לדוח הוועדה שלו צורף נספח סודי שכלל, בין היתר, רשימה של 11 עבריינים אשר הוגדרו על-ידי המשטרה כ"עברייני-על" (יעדים משטרתיים), וכי זה היה המקור ל"רשימת ה- 11".

טיסונה עצמו סיפר איך נודעה לו הרשימה כך: "אני לא אשכח לעולם את היום הזה. דיברו כל אותו יום על כך שעומדים לפרסם את שמותיהם של "11 מופלאים". זה היה ביום שבצלאל מזרחי הגיש משפט נגד הארץ. אני זוכר איך ישבתי עם האשה והילדים מול הטלוויזיה. פתאום שמעתי את השם שלי. חשבתי" זה לא יכול להיות. בטח יש פה איזה טעות... על זה לא אסלח למדינה" (ראו את כתבתה של דפנה ברק למטה).

[להרחבה על אל קאפונה, לחצו כאן] [להרחבה על בצלאל מזרחי, לחצו כאן]

הסתבכויות בחו"ל

אלי טיסונה עזב את הארץ לארצות הברית ב- 1978, חודשים ספורים לאחר פרסום הרשימה, לא לפני שהורשע במתן שוחד לבכיר בתעשייה האווירית ונשלח לשלושה חודשי עבודות שירות. הוא הורשע בכך שנתן כמתנה מזגן לבכיר בתעשייה האווירית, בתמורה לקידום חנות בשר שלו בחברה (וייץ, 2014).

בארצות הברית התיישב במיאמי, שם פתח תחנת דלק. גם בארצות הברית רדף הפרסום אחריו. אשתו התקשתה להתמודד עם ההאשמות ולאחר מספר שנים הם התגרשו (אריאל-אמיר, 2013) (וייץ, 2014).

לאחר מכן, התיישב טיסונה בג'מייקה והקים בה חווה לגידול דגים וירקות על שטח של 26 אלף דונם, שגלגלה מחזור של מאה מיליון דולר. הוא חי שם חיי פאר, נוסע במרצדס מפוארת וגר בדירה מרווחת בבירה. טיסונה פיתח קשרים ענפים עם צמרת השלטון הג'מייקני. בארץ כתבו אז שהוא "מחזיק את ראש הממשלה בכיס הקטן". הוא עצמו סיפר באירוניה שכאשר פיטר את אחד הישראלים שעבדו בחווה "הוא כתב כרוז שאני מאפיונר שגנב כסף מהחברה כדי לקנות אקדחים לראש הממשלה" (וייץ, 2014). הנה לפניכם מונולוג שפרסמה העיתונאית דפנה ברק עם טיסונה באותם ימים, בעיתון: 'העולם הזה': 

כעבור שנים ספורות החריבה סופת טייפון את החווה וטיסונה עבר לקולומביה, שם הקים חווה לגידול דגי אמנון. השלטונות האמריקאיים חשדו שטיסונה אינו מתפרנס רק מייצוא דגים וערכו חיפושים במשלוחים שלו באופן קבוע (אריאל-אמיר, 2013).

ב-1992 כמעט סיים את חייו לאחר שהקרטל הקולומביאני - שעבורו עבד - ניסה להתנקש בחייו בחשד שגנב מהם מיליון דולר. 'התכשיטן', כך כינו אותו הקולומביאנים.

ב-1997 נעצר טיסונה על ידי המשטרה הקולומביאנית. כעבור חודש הוסגר לאמריקנים (וייץ, 2014):

"איך שאני יוצא מהכלא, אני רואה שלוש מכוניות מחכות לי בחוץ. הם אמרו שהם מההגירה הקולומביאנית ושהם רוצים לשאול אותי כמה דברים. איך שאני נכנס לאוטו הם קופצים עלי עם אזיקים. אני שואל למה? והם אומרים: ליתר ביטחון. אני רואה שהם נוסעים לשדה התעופה. בשער חיכו לי שמונה אמריקאים. הם החזירו לי את האזיקים הקולומביאניים ושמו לי אמריקאיים. בוא אתנו הם אומרים לי ומראים לי כרטיס עלייה למטוס של אמריקן איירליינס. אמרתי, רגע, זו חטיפה. אבל אחד האמריקאים ענה לי מיד: עוד מלה, אני יורה בך".

כתב האישום נגד אלי טיסונה כלל לא פחות מ-146 סעיפי אישום. התביעה האמריקאית טענה כי טיסונה הלבין 42.5 מיליון דולר עבור קרטל הסמים הקולומביאני קאלי. הוא הורשע ב-146 מקרי הלבנת הון, נידון ל-19 שנות מאסר (אריאל-אמיר, 2013) (וייץ, 2014).

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

לפי כתב האישום שהוגש נגד טיסונה, הוא הלבין את כספי הקרטל תוך שימוש בחנות התכשיטים של מחותנו, אילן קשתי, במיאמי. קשתי, במקור חבר מושב תל עדשים, עזב את הארץ ועבר לפלורידה. כנרת - בתו של אלי טיסונה - התחתנה עם בנו של קשתי, יהודה. כל המשפחה, על פי התביעה האמריקאית, הייתה שותפה פעילה להלבנות הענק. אילן קשתי נעצר על ידי המשטרה האמריקאית והפך לעד מדינה נגד בנו, כלתו וחותנו. הוא סיפר לתובע הפדרלי דיק גרגורי, שטיסונה אילץ אותו באיומים, תוך ניצול מצבו הפיננסי, להפוך את החנות למכונת כספים אדירה של קרטל הסמים (וייץ, 2014).

יהודה קשתי ,כנרת טיסונה וחשוד שלישי הצליחו לברוח מארצות הברית לפני משפטם. במעצר נותר רק אלי טיסונה האב. בסופו של דבר לא העלתה התביעה האמריקאית את אילן קשתי לדוכן העדים, כי חששה מעדות נקמנית ומוגזמת. די היה בראיות אחרות ובעדויות מרשיעות, כמו זו של גזבר קרטל קאלי, כדי להרשיע את טיסונה. גם פנקס קטנטן שבו נהגה בתו כנרת לסכם את רווחי ההלבנה שימש את התביעה כראיית מפתח. הבת, אגב, הכחישה בראיונות בתקשורת הישראלית כי הפנקס שייך לה (וייץ, 2014).

לבסוף, טיסונה הורשע על ידי חבר מושבעים ב-146 עבירות הלבנה ונשלח לכלא האמריקאי ל-19 שנה. בראיונות שב וטען כי הוא חף מפשע, וכי נפל קרבן לקנוניה של התביעה האמריקאית (וייץ, 2014).

החברים הטובים בארץ

על פי הבלוגר, רוטר וכתב דה-מרקר גידי וייץ, במהלך מאסרו של טיסונה, נעשו ניסיונות להעבירו למאסר בארץ. אח אחר שלו יוסי טיסונה, היה חבר מרכז ליכוד והמקורב לראובן ריבלין (כיום נשיא המדינה), וחבר בקבוצה הפוליטית של דודי אפל בליכוד. משפחת טיסונה פנתה לריבלין - בקדנציה הראשונה שלו כיו"ר הכנסת (2003–2006) - שפנה לכמה גורמים בפרקליטות המדינה וניסה להפעיל את קשריו בארה"ב, כדי שיתנו לאלי טיסונה חנינה, או שהוא יועבר לכליאה בישראל.

כשפורסם העניין ב"הארץ", טען ריבלין בתגובה שהוא פעל בנושא משיקולים הומנטאריים. ממטה רובי ריבלין נמסר כי "ההיכרות בין משפחת טיסונה למשפחת ריבלין החלה לפני עשרות שנים בירושלים. בעבר פנתה אליו משפחת טיסונה וביקשה שבנה ימשיך לרצות את עונשו בכלא הישראלי מחשש לחייו. פנייתה הועבר לשר המשפטים ולמחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים על מנת שתוכרע בהתאם לשיקולים מקצועיים, ומשנדחתה בקשתם הסתיימו מעורבותו של ח"כ ריבלין בנושא. כאיש ציבור, נרתם ריבלין לסייע לכל אדם שביכולתו לסייע, במגבלות החוק והאתיקה הציבורית (רוטר, 2014) (וייץ, 2014).

[המאמר בדה מרקר על הניסיונות לסייע לאלי טיסונה, בעת שהיה כלוא בארצות הברית]

סוף דבר (בינתיים)

טיסונה שוחרר ב- 2012. הוא התגורר שלוש שנים אצל אחיו, יוסי. לאחר מכן עבר כנראה לפלורידה. הוא עדיין ממשיך לטעון שהוא חף מפשע, שלא היה לו כל קשר לקרטל הקולומביאני וכי מדובר בעלילה ובקנוניה של מערכת התביעה האמריקאית (אריאל-אמיר, 2013) (גולדברג-שטרן, 2015).

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [להרחבה בנושא: 'רשימת ה- 11', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *