[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שמו של יעקב אפשטיין - דור שישי בארץ, תושב אפקה, בעל מגרשים למכירת מכוניות ברחוב ארלוזורוב ובדרך נמיר - נגלה לציבור הרחב בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר הופיע ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. מה עשה אפשטיין ברשימת יעדי העל של המשטרה? קשה להבין... שמו של אפשטיין מעולם לא נקשר לפלילים, לא לפני פרסום הרשימה, ולא אחרי.
אפשטיין גדל בבת ים ולמד בבית הספר הדתי תחכמוני. לאחר שהשתחרר מהצבא נסע לאוסטרליה ושיחק שם בנבחרת הכדורגל הלאומית. כשחזר לארץ נישא לדורית והפך את אהבתו למכוניות אמריקאיות למקצוע. את צעדיו הראשונים עשה במגרש המכוניות של מוניה שפירא (שם נוסף מרשימת ה-11). זמן קצר אחר כך נפרדו דרכיהם (אריאל-אמיר, 2013).
המשטרה מצידה חשדה בו בהברחת רכוש גנוב, במימון עסקאות סמים ובהקמת מפעל לריקועי מתכת בדרום אפריקה, ששימש מסווה להעברת כספים ולהברחות (אריאל-אמיר, 2013).
מכוניות אפשטיין
ההקשרים שבהם נחשף יעקב אפשטיין לציבור היו שלטי ענק הנושאים את השם "מכוניות אפשטיין" שפרס בעיר; והיותו חבר הנהלת מכבי תל אביב בכדורגל. הוא גם היה זה שלראשונה הציע להטיס שלטי פרסומות שנקשרו למטוסים קלים (אריאל-אמיר, 2013).
הולדת רשימת ה-11
במרס 1977, ביקש קצין המודיעין הראשי במטה הארצי, סמי נחמיאס, מכל היחידות המשטרתיות, להעביר לידיו רשימה של עשרה יעדים מודיעיניים, מתוכם יבחר את אלה שיטופלו על ידי המשטרה באופן שוטף. מפקד מחוז תל אביב, ניצב משה טיומקין, הנחה את שוטריו להעביר לנחמיאס רשימה של גורמים בעלי כסף ורכוש, שהמידע על מקורות ההון שלהם לוט בערפל. מי שהכין אותה היה קצין המודיעין יוסי ענבר מהיחידה המרכזית בתל אביב. בצלאל מזרחי היה ביניהם.
במקביל נפגש טיומקין עם נציב מס ההכנסה דאז, אליעזר שילוני, והציע לו כי המשטרה תעביר לנציבות מס הכנסה רשימה של חשודים שצברו הון במעשי פשע, כדי להעמידם לדין כחשודים בעבירת מס של העלמת הכנסות.
שיטה זו קרויה "FOLLOW THE MONEY" ("פיצוח" עברייני פשע מאורגן דרך מערכת המס), והיא יושמה בהצלחה בארצות הברית נגד אל קפונה, שנכלא בשל עבירות מס.
הרשימה נעצרה אצל מפקד היחידה המרכזית דאז (מפקד המחוז אחר כך) יגאל מרקוס, ולא הועברה לנציבות מס הכנסה, בין היתר, משום שלמפקד היחידה היו השגות על תוכנה.
כיוון שכך, הודלף תוכן הרשימה על ידי אחרים במחוז לכתב עיתון "הארץ", אבי ולנטין, והוא פרסם בעיתון סדרת כתבות על הפשע המאורגן בישראל.
קיימת גם גרסה אחרת להיווצרות הרשימה. ראש הוועדה לבדיקת הפשע המאורגן בישראל, מיכאל בוכנר (בתמונה משמאל) טען כי לדוח הוועדה שלו צורף נספח סודי שכלל, בין היתר, רשימה של 11 עבריינים אשר הוגדרו על-ידי המשטרה כ"עברייני-על" (יעדים משטרתיים), וכי זה היה המקור ל"רשימת ה- 11". הרשימה הודלפה לעיתון "הארץ". אבי ולנטין, אז כתב בולט, לקח ועשה סדרת כתבות על הפשע המאורגן, וכך נקשר שמו של יעקב אפשטיין לפשע המאורגן:
תוצאות פרסום המסמך
כשפורסמה רשימת ה-11, התבטאו אמנם אפשטיין ואשתו בזחיחות: "בעיתון של מחר עוטפים דגים", אבל האמת היא שהוא פשוט התמוטט ובחר לשמור על שקט תקשורתי.
דורית, אלמנתו של יעקב אפשטיין התראיינה לטל אריאל אמיר (2012): "לי היה מספיק מהפרשה הזו ומהלכלוך בעיתונים... לא ברור לי איך שמו השתרבב לרשימה, ופרסומה גרם לו לשיברון לב. בא לי להקיא כשאני חושבת על מה שעברנו ועל הנזק שנעשה לילדים. חלק מהאנשים כבר נפטרו ומי שחי צריך להמשיך לחיות בשקט ובשלווה... אני רוצה רק להגיד שהופתענו מאוד ושמענו לראשונה ששמו של בעלי ברשימה רק ערב קודם לפרסום. נניח עבריינים שישבו בבית סוהר, אבל מה הקשר לבעלי? הראש שלו בכלל לא היה במקומות האלה. למחרת הפרסום בעיתון השתדלתי לא להתייחס לזה, אבל היו תוצאות. אני חליתי, בעלי נפטר. די, לא מסוגלת לדבר על זה יותר. עדיין קשה לי. זה נשכח ולא הייתי רוצה להעלות את זה מחדש"...
ב-1991, כשנתיים לפני מותו, עזב אפשטיין את תל אביב ועבר להתגורר בהרצליה פיתוח (יד המקרה... לשם גם תעבור שושנה אסלן, אלמנתו של יחזקאל אסלן ושם תרצח) (אריאל-אמיר, 2013).
אפשטיין נפטר בשנתו בגיל 51. דורית הבחינה שהוא שוכב במיטה בתנוחה מוזרה והזמינה אמבולנס. "שנים עשו לו עוול", אומרת דורית, "והוא נגמר מזה" (אריאל-אמיר, 2013).