[התמונה המקורית היא חלק מכרזת הסרט: 'הסנדק'. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]
[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [להרחבה בנושא: 'רשימת ה- 11', לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 4 במרץ 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
מוניה שפירא, איש עסקים - בעל מגרש למכירת מכוניות, "עיר המכונות" בהרצליה, ושותף בקאנטרי קלאב ברמת השרון - עלה לתודעה הציבורית בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, כאשר הופיע שמו ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. הוא נפטר ממחלה קשה ב-1994 בגיל 59. לשפירא לא היה עבר פלילי ומעולם לא הועמד לדין (אריאל-אמיר, 2013).
שפירא היה דמות מוכרת ברמת השרון, בעל גינונים אירופאיים, בוגר החוג לכלכלה, שהרבה לעסוק בסחר מניות בבורסה.
הוא היה חבר ילדות של דמות אחרת ברשימת ה-11: מרדכי 'מנטש' צרפתי.
המשטרה טענה כי שפירא הוא שותף של בצלאל מזרחי. ידוע ברמת השרון כקבלן לגביית כספים וכמהמר. לטענתם, בערב אחד של משחק קלפים הפסיד ללא הנד עפעף שלושה מיליון לירות. בנוסף נטען כי יש חשד ששפירא שותף בעסקאות סמים ועוסק במכירת רכב גנוב.
שפירא זעם והכחיש, לא אחת טען שהעיתונאים הושפעו מהסרט "הסנדק" (ראו הכרזה למעלה) (אריאל-אמיר, 2013).
[להרחבה על מרדכי 'מנטש' צרפתי, לחצו כאן] [להרחבה על בצלאל מזרחי, לחצו כאן]
| בריתות וקשרי עבודה | יריבויות משמעותיות |
| מרדכי 'מנטש' צרפתי; בצלאל מזרחי. | לא ידועים; למרות שב- 1983 הוצמד רימון רסס למכוניתו ושנה לאחר מכן התפוצצה המכונית בפתח הווילה בה התגורר |
[בתמונה: קטע כתבה ממעריב nrg של טל אריאל אמיר על מוניה שפירא וחברי רשימת ה- 11. לכתבה המלאה, לחצו כאן]
הולדת רשימת ה-11
במרס 1977, ביקש קצין המודיעין הראשי במטה הארצי, סמי נחמיאס (ראו תמונה למטה), מכל היחידות המשטרתיות, להעביר לידיו רשימה של עשרה יעדים מודיעיניים, מתוכם יבחר את אלה שיטופלו על ידי המשטרה באופן שוטף.
[בתמונה: סמי נחמיאס בימים אחרים... התמונה היא צילום מסך]
מפקד מחוז תל אביב, ניצב משה טיומקין, הנחה את שוטריו להעביר לנחמיאס רשימה של גורמים בעלי כסף ורכוש, שהמידע על מקורות ההון שלהם לוט בערפל. מי שהכין אותה היה קצין המודיעין יוסי ענבר מהיחידה המרכזית בתל אביב. בצלאל מזרחי היה ביניהם.
במקביל נפגש טיומקין עם נציב מס ההכנסה דאז, אליעזר שילוני, והציע לו כי המשטרה תעביר לנציבות מס הכנסה רשימה של חשודים שצברו הון במעשי פשע, כדי להעמידם לדין כחשודים בעבירת מס של העלמת הכנסות שיטה זו קרויה "FOLLOW THE MONEY" ("פיצוח" עברייני פשע מאורגן דרך מערכת המס), והיא יושמה בהצלחה בארצות הברית נגד אל קפונה, שנכלא בשל עבירות מס.
הרשימה נעצרה אצל מפקד היחידה המרכזית דאז (מפקד המחוז אחר כך) יגאל מרקוס, ולא הועברה לנציבות מס הכנסה, בין היתר, משום שלמפקד היחידה היו השגות על תוכנה. כיוון שכך, הודלף תוכן הרשימה על ידי אחרים במחוז לכתב עיתון "הארץ", אבי ולנטין, והוא פרסם בעיתון סדרת כתבות על הפשע המאורגן בישראל.
קיימת גם גרסה אחרת להיווצרות הרשימה. ראש הוועדה לבדיקת הפשע המאורגן בישראל, מיכאל בוכנר (בתמונה משמאל) טען כי לדוח הוועדה שלו צורף נספח סודי שכלל, בין היתר, רשימה של 11 עבריינים אשר הוגדרו על-ידי המשטרה כ"עברייני-על" (יעדים משטרתיים), וכי זה היה המקור ל'רשימת ה-11'.
החשיפה הראשונה המלאה של רשימת ה-11 הייתה כאשר תבע מוניה שפירא את עיתון הארץ והכתב זאב יפת, בגין הוצאת לשון הרע נגדו, על שפרסם כתבה שבה הוצג שפירא כאחד מראשי הפשע המאורגן בישראל.
למרות צו איסור הפרסום והחיסיון שהוטל על הרשימה הציג וחשף אותה זאב יפת במרץ 1978 כמוצג במשפט. כיוון שהמסמך הוגדר סודי; ונציג היועץ המשפטי הודיע כי הוצא צו חיסיון על ידי שר הפנים, הוצג המסמך באמצעות הנתבע עצמו, זאב יפת, ופרקליטיו, ולא באמצעות עד משטרה. בהמשך פרסם אבי ולנטין ב"הארץ" את תוכן הרשימה כחלק מסדרת כתבות שכתב בנושא הפשע המאורגן. תוצאות המשפט: מוניה שפירא הפסיד ל'הארץ' ולעיתונאי זאב יפת (ויקיפדיה: זאב יפת).
[להרחבה על אל קאפונה, לחצו כאן]
אחרי פרסום המסמך
תוצאות הפרסום היו קשות עבור מוניה שפירא ומשפחתו. אשתו דליה שהתראיינה לטל אריאל אמיר ב- nrg, במרץ 2012:
"בשביל מה אתם חוזרים לנושא? זה הרס לכולנו את החיים ומספיק נזק נעשה. הפגיעה הייתה עצומה לאורך החיים. בעלי נפטר משברון לב וזה הוביל אותו ביגון שאולה. הוא ממש לא היה קשור לפשע. זה היה הזוי ונשאר הזוי, פרסום שהרס להרבה משפחות את החיים...".
[בתמונה משמאל: פרסומת לעיר המכוניות. המקור: אתר הנוסטלגיה הישראלית]
"בעלי לא יכול היה להשלים עם זה עד יום מותו. הרשימה פגעה לי בבריאות וזו תקופה שחורה שאני לא רוצה להיזכר בה. למוניה לא היה עבר פלילי מעולם, והוא החזיק אפילו תעודת יושר מהמשטרה. זה איש שנתן מתן בסתר וחיתן אנשים על חשבונו. מוניה עזר להרבה אנשים בהמון תחומים. בעלי היה חולה באותו יום שפורסמה הכתבה. הוא נדהם ומיד רצה לתבוע. ברשימה היו מעט פושעים, ובעלי לא ביניהם. לעולם לא אשכח את מה שנעשה לנו. זה הרס את האיש שהיה עבורי יותר מבעל. הוא היה חבר לחיים... ".
אבל, רמז לקשר של שפירא לפלילים שב ועלה ב- 1983, עת הוצמד רימון רסס למכוניתו ושנה לאחר מכן התפוצצה המכונית בפתח הווילה בה התגורר.
כעשר שנים לאחר מכן ניסה לרוץ לראשות עיריית רמת השרון, אולם הפסיד וחזר לעסוק בדבר שהיה האהוב עליו ביותר, ניהול הקאנטרי ברמת השרון עם חברו הקרוב, עוזי פגירסקי (אריאל-אמיר, 2013).
הוא נפטר ממחלה קשה ב-1994 בגיל 59.
[בתמונה: קברו של מוניה שפירא]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2016), רשימת ה- 11 - תחילת העיסוק הציבורי בפשע המאורגן, ייצור ידע, 1/1/16.
- פנחס יחזקאלי (2017) מרדכי ‘מנטש’ צרפתי: אחד מ’רשימת ה- 11′ שמעולם לא הורשע בפלילים, ייצור ידע, 6/3/17.
- פנחס יחזקאלי (2017), בצלאל מזרחי: קרבן ו/או עבריין בכיר?, ייצור ידע, 4/3/17.
- טל אריאל אמיר (2012), השבת השחורה של ראשי "רשימת ה-11".
- איפרגן שמעון (2015), הרשימה: הפושעים הגדולים בישראל של שנות ה-70', מאקו, 24/1/15.
- טל אריאל אמיר (2012), השבת השחורה של ראשי "רשימת ה-11", 23/3/12, nrg.
- ויקיפדיה: זאב יפת.
