[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי qimono לאתר Pixabay]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [להרחבה בנושא: 'רשימת ה- 11', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 6 במרץ 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

רפי שאולי, מגה סלב לשעבר, באמצע שנות השבעים שלו, דייל אל על לשעבר ומי שניהל את חיי הלילה של תל אביב בגיל 25, הוא האיש שלימד את צעירי תל אביב איך לבלות. האחים שאולי הם שהכתיבו פעם את הטרנדים הכי חמים בתל-אביב (זאבי-ציבלין, 2006):

• הם פתחו יותר משלושים מקומות, שחלקם הפכו להצלחה מסחררת חלקם נחלו כישלון.
• הם פתחו את הדיסקוטק הראשון, המועדון, והכניסו את המושג 'VIP' ללקסיקון חיי הלילה.
• הם מכרו כרטיסי חבר במחירים גבוהים, והיו הראשונים שעשו 'סלקציות'.
• הם גם הביאו את טעמה של חו"ל לישראל ופתחו ברחוב הירקון את המסעדה הסינית - יפנית הראשונה, מנדי'ס סינגינג במבו, את המסעדה ההודית הראשונה, ההודית של ירמיהו, וגם את תל אביב הקטנה, את המסבאה ועוד מגוון מסעדות מנדי'ס המיתולוגיות.

בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, הופיע שמו ברשימת ה-11 המפורסמת, שהודלפה לעיתון הארץ, ומנתה את 11 היעדים המודיעיניים של המשטרה. על פי המסמך, הוא נחשד בעיסוק בסמים, ובהלבנת הון שחור (אריאל-אמיר, 2013).

ככל שחיפשתי, לא מצאתי קשר של שאולי למישהו מהעבריינים הבכירים אז, לא בקשרי חברות ולא בקשרי יריבות:

בריתות וקשרי עבודה	יריבויות משמעותיות
לא ידוע	לא ידוע

עובדה זו מעלה את השאלה כיצד השתרבב שמו של שאולי לרשימת ה- 11...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

כתב רפי שאולי על עצמו:

"סיפור אישי של אדם מעניין רק בקונטקסט מאוד מסוים. בודדים האנשים שהסיפור שלהם הוא בינלאומי. זאת הסיבה שאני לא יושב לכתוב ספר. מתקופת המנדט ועד היום אני יכול לומר שהקמתי את הדיסקוטק הראשון, את מסעדת ההמבורגרים הראשונה, הסינית הראשונה והיפנית הראשונה, הבאתי לדולפינריום דולפינים מרוסיה, ייבאתי לוויתנים ויצאתי עם נשים - החל מנסיכה אתיופית ועד לנערת זוהר בריטית. אם הייתי יודע שאמכור מיליוני עותקים, הייתי אומר: נלך על זה. אבל זה הרי לא מה שיקרה, אז למה לי להיחשף?" (רפי שאולי, ציטוטים נבחרים באתר בלייזר)

[לכתבה המלאה על רפי שאולי בבלייזר, לחצו כאן]

הסבר אפשרי: הקשר של שאולי לפרשת פרופיומו...

פרשת פרופיומו (Profumo affair) הייתה שערורייה פוליטית בבריטניה שנחשפה בשנת 1963. היא קרויה על שם שר המלחמה ג'ון פרופיומו, שנאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות רומן שניהל עם נערה בשם כריסטין קילר, שהייתה קשורה ברשת ריגול סובייטית. התערובת הנפיצה של מסיבות-מין בהשתתפות בכירי הממשל השמרני, עם החשש לחשיפת מידע ביטחוני רגיש לסובייטים בימי המלחמה הקרה, הביאו את הפרשה לכותרות העיתונים בבריטניה וברחבי העולם. בסופו של דבר היה לשערורייה חלק בהתפטרותו של ראש הממשלה הרולד מקמילן, כמו גם בעלייתה לשלטון של מפלגת הלייבור, שנה לאחר מכן.

מנדי רייס-דייוויס (ראו תמונה משמאל וגם את הסרטון למטה) הייתה 'נערת-שעשועים' (חשפנית) אחרת, חברה קרובה של כריסטין קילר, ושמה היה חלק בלתי נפרד מאותה שערורייה. בשל השערורייה, עזבה את בריטניה, ולאחר שהות קצרה בספרד, עברה לגור בישראל.

[תמונתה של מנדי רייס דייויס משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Nationaal Archief. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]

.

בישראל, רייס-דייוויס ניצלה את הרעש הציבורי כדי לנסות לעשות קריירה. היא הופיעה כזמרת, באמצע שנות ה-60, ב"מועדון כליף". שם פגשה את רפי שאולי, והם התאהבו ונישאו ב-1966. לאחר שהיא התגיירה. נולדה להם בת אחת, דנה (ויקיפדיה: מנדי רייס דייויס) (זאבי-ציבלין, 2006) (אריאל-אמיר, 2013).

החיבור הזה הפך את רפי שאולי ואת מנדי למגה סלבס. יחד ניצלו השניים את "תהילתה" של רייס-דייוויס כדי לפתוח בתל אביב שרשרת של מועדוני לילה ומסעדות מצליחות שנשאו את שמה ומפעל לשמלות שהיה בבעלותה. רייס דייוויס אף הופיעה במספר סרטים ישראלים, ביניהם: "התחלות ראשונות", "פשוט נהדרת", קוני למל בתל אביב, מיליונר בצרות, הרשלה ועוד. רייס דייוויס פרסמה מספר ספרים.

נישואיו של רפי למנדי עלו על שרטון ובני הזוג התגרשו בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, לאחר כעשר שנות נישואין. אז עברה מנדי לארצות הברית, ולאחר מכן חזרה לבריטניה, שם נפטרה מסרטן ב-19 בדצמבר 2014, בגיל 70 (ויקיפדיה: פרשת פרופיומו).

שאולי מצא נחמה בזרועותיה של חוה לוי, מלכת יופי לשעבר ומעצבת מוכרת (1969; ראו תמונה משמאל). היא נישאה לו ולשניים נולד בן, יונתן (ויקיפדיה: חוה לוי). (זאבי-ציבלין, 2006).

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי לש"מ (שם הצלם אינו מוזכר). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת, לאחר השבר של מלחמת יום הכיפורים, פתח שאולי שלל מסעדות שהפכו למבוקשות: "תל אביב הקטנה", " סינגינג באמבו" ו"המסבאה" הידועה. ואז הגיעה רשימת ה-11, זמן קצר לאחר שהכריז על פתיחתו של דיסקוטק חדש "המועדון", ברחוב יורדי הסירה פינת הירקון (אריאל-אמיר, 2013).

קצת על רשימת ה-11

במרס 1977, ביקש קצין המודיעין הראשי במטה הארצי, סמי נחמיאס, מכל היחידות המשטרתיות, להעביר לידיו רשימה של עשרה יעדים מודיעיניים, מתוכם יבחר את אלה שיטופלו על ידי המשטרה באופן שוטף.

מפקד מחוז תל אביב, ניצב משה טיומקין, הנחה את שוטריו להעביר לנחמיאס רשימה של גורמים בעלי כסף ורכוש, שהמידע על מקורות ההון שלהם לוט בערפל. מי שהכין אותה היה קצין המודיעין יוסי ענבר מהיחידה המרכזית בתל אביב.

[בתמונה: כתבתו של אבי ולנטין בעיתון הארץ; צילום מסך מתוך כתבת הטלוויזיה בערוץ 2 בעקבות מותו של בצלאל מזרחי (פלג, 2013)] 

במקביל נפגש טיומקין עם נציב מס ההכנסה דאז, אליעזר שילוני, והציע לו כי המשטרה תעביר לנציבות מס הכנסה רשימה של חשודים שצברו הון במעשי פשע, כדי להעמידם לדין כחשודים בעבירת מס של העלמת הכנסות שיטה זו קרויה "FOLLOW THE MONEY" ("פיצוח" עברייני פשע מאורגן דרך מערכת המס), והיא יושמה בהצלחה בארצות הברית נגד  אל קפונה, שנכלא בשל עבירות מס.

הרשימה נעצרה אצל מפקד היחידה המרכזית דאז (מפקד המחוז אחר כך) יגאל מרקוס, ולא הועברה לנציבות מס הכנסה, בין היתר, משום שלמפקד היחידה היו השגות על תוכנה. כיוון שכך, הודלף תוכן הרשימה על ידי אחרים במחוז לכתב עיתון "הארץ", אבי ולנטין, אז כתב בולט, לשקח ועשה סדרת כתבות על הפשע המאורגן בישראל, וכך נקשר שמו של אלי טיסונה לפשע המאורגן:

קיימת גם גרסה אחרת להיווצרות הרשימה. ראש הוועדה לבדיקת הפשע המאורגן בישראל, מיכאל בוכנר (בתמונה משמאל) טען כי לדוח הוועדה שלו צורף נספח סודי שכלל, בין היתר, רשימה של 11 עבריינים אשר הוגדרו על-ידי המשטרה כ"עברייני-על" (יעדים משטרתיים), וכי זה היה המקור ל"רשימת ה- 11".

רק שקשה שלא לתהות מה לרפי שאולי ולרשימה הזו... במילים אחרות, מה לו ולאל קפונה??

[להרחבה על אל קאפונה, לחצו כאן]

תוצאות הדלפת המסמך

 שאולי היה אולי היחידי שהמסמך לא שינה את חייו, ולכאורה, לא פגע בו. לאורך כל הדרך התנהל שאולי כאילו הכתמת שמו אינה נוגעת לו. הדיסקוטק החדש היה סיפור הצלחה עצום. הרשימה של המשטרה לא השפיעה על המבלים שצבאו על פתח המועדון, גם לא החשדות שהועלו, שלפיהם שאולי עוסק לכאורה בהברחת סמים ובהעברת כספים לחו"ל באמצעות דיילים ישראלים (אריאל-אמיר, 2013).

[סקירה באתר של ישראלים בלונדון של המסעדה החדשה של רפי שאולי בתל אביב; אוקטובר, 2006]

כששואלים אותו על הפרשה הוא מגחך: "אל תבלבלי את המוח, למה אני צריך לדבר על זה... זה בכלל לא מעניין אותי ואף אחד לא זוכר את הפרשה. זה סתם היה לא נעים ובכלל לא השפיע על החיים שלי" (אריאל-אמיר, 2013).

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל] [להרחבה בנושא: 'רשימת ה- 11', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2016), רשימת ה- 11 - תחילת העיסוק הציבורי בפשע המאורגן, ייצור ידע, 1/1/16.
• גייל זאבי ציבלין (2006), בוגי נייטס, מעריב, 20/11/2006.
• איתי בלומנטל (2014), פרידה ממנדי: "הייתה מלכת הלילה של ת"א", 20/12/14, ynet.
• טל אריאל אמיר (2012), השבת השחורה של ראשי "רשימת ה-11", מעריב, 23/3/2012.
• ויקיפדיה: פרשת פרופיומו.